"היום בתניא" יום ד' ה' חשון
"אגרת הקדש"
המשך פרק כ"ו (עמוד 284)
שנה מעוברת
⛳
הבנת דברי הרעיא מהימנא כפי שנראית בהשקפה ראשונה:
יש שהבינו מתוך דברי הרעיא מהימנא (שנלמדו אתמול), "שלימוד (בתורה בעניני ודיני) איסור והיתר וסדר טהרות, הוא מאילנא (= מעץ הדעת) שיש בו טוב ורע" (ואינו תוכן הנמשך מ"עץ החיים").
את ההבנה הזו מיחס רבנו "לחסידי (או חסירי) מדע" - הבנה שניתן להגיע אליה ב"השקפה ראשונה", בלימוד שטחי ומוטעה.
לאורך הקטע השני של הפרק, דוחה רבנו את השקפתם - שכן, את כל חלקי התורה ללא כל יוצא מהכלל, יש לראות כחלק בלתי נפרד מ"עץ החיים".
ונציין, שבהמשך, בקטע השלישי שבפרק, תבואר המשמעות הנכונה של המשפט (מרעיא מהימנא) האומר ש"אילנא דטוב ורע דאיהו איסור והיתר".
...
עצם ההשקפה תמוהה:
בנוסף לטעות בהבנת דברי ה"רעיא מהימנא". הנה, עצם ההשקפה שלימוד ה"גליא שבתורה" אינה מבחינת "עץ החיים" תמוהה ומפליאה ביותר.
השקפה זו, סותרת את כל הבאורים בדרך הפשט של הכתובים ומדרשי חז"ל, שמהם עולה "שכל התורה הנגלית לנו ולבנינו ( הכוללת גם את כל ההלכות בעניינים גשמיים)
נקראת עץ חיים למחזיקים בה ולא ספר הזוהר בלבד" (שהוא פנימיות התורה).
ואף שלשני חלקי התורה, לנגלה שבתורה ולפנימיות התורה, לכל אחד מהם מעלות האופיניות לו. הנה, שניהם נכללים במסגרת של "עץ החיים".
...
לימוד הדינים נעלה מהתפילה:
כמובא בגמרא, שכל מי שתורתו אומנותו כרשב"י וחבריו, אין הם מפסיקים מלימודם לתפילה (שכן, עבודתם בתורה נעלית מהעבודה שבתפילה).
וכידוע, התפילה תוקנה "על פי סודות הזוהר ויחודים עליונים" הידועים ליחידי סגולה כרשב"י וחבריו.
והנה, לפי ההשקפה שהלכות איסור והיתר (מאכלות אסורות) ודיני ממונות מקורם הוא ב"עץ הדעת טוב ורע" (שהוא קליפת נוגה). הרי שלא ניתן להבין, כיצד לימודו של מי ש"תורתו אומנותו" ידחה את התפילה!
......
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.