המאבק אינו על 'צדק' אלא על 'נקמה'!!!

מאז שאני עוקב אחר הנעשה בסכסוך הזה, משהו לא מצא חן בעיני. ישנם הרבה מחלוקות מן הסוג הזה, אבל פה היה משהו שונה לגמרי. השבוע התבררו לי הדברים לאחר שיחה עם אחד מהחותמים על ה'היתר מאה רבנים' שהסביר לי כי המטרה הוא 'נקמה' וכי לבעל יש זכות מלאה על נקמה. לאחר סכסוך כל כך קשה שבאמצעותו הוא לא ראה את ילדיו, זכותו עתה לנקום ולא לתת לה גט לעולם. הוא יחיה עם אשה אחרת והיא שתשאר בבית אביה כל חייה

הייתי המום ושאלתי, האם אין מו"מ על כספים כמה שיקבל, הוא ביקש סכום עתק והסכימו לתת לו, הרב מייזליש אף הביא עמו את הכסף בירוקים (מזומנים), והחותם על ה'היתר מאה רבנים' אומר לי כי אין כאן מאבק על כסף בכלל, יש כאן מאבק על ללמד את הצד של האישה לקח ושלא תוכל להתחתן עד סוף ימיה

שאלתי אותו ומי מתיר לנקום? האם יש לך רב שמתיר זאת? והוא אומר כי הרבנים והדיינים שהתירו את ה'היתר מאה רבנים' אמרו במפורש כי מצוה לנקום בה, ואין כל בעיה עם זה, ולכן לא יתנו לה גט גם אם תתן כפול ממה שהוא מבקש. אמרתי לו כי הרב מייזליש בדרשתו בקרית יואל אמר כי זו התחושה שלו כי הוא אינו מתכוון לתת גט, כל השיחות עמו היו מלכתחילה לריק הוא לא התכוון למה שהבטיח ואמר, הוא עבד עליהם

לטענת הצד של הבעל, הרב שלזינגר ממונסי לקח על עצמו את התיק הזה, וכי הוא תומך בנקמה - דבר שקשה לי להאמין עליו, אם כי אני שומע מגורמים אחרים שהוא עובד עם הצד של המאכערים בענין - ואם כך פני הדברים אסור לצד של האשה בכלל לשבת עמו. אני נוטה להאמין כי הוא ינסה להגיע להסדר וכאשר גם הוא יווכח שעובדים עליו, הוא יפרוש מן התיק כמו אחרים, אם כי שוב, בימים האחרונים אני שומע עליו דברים שאם הם אמת, מדובר במשהו מחריד ממש, אבל הדבר טעון בירור נוסף

בשיחה עם אחר שדיבר עימי בעקבות דבריו של האדמו"ר מקרית יואל בעניין, הוא אומר כי מאחר והאדמו"ר יצא בפומבי נגדו כבר לא יהיה גט לעולם, מפני שעתה ייצר הנקמה גדל פי כמה. ואם צד האשה ירצו בכל זאת גט ייאלצו להניח מינימום 10 מיליון דולר בלי זה בכלל לא ידברו עימם

הייתי רוצה שמישהו מהם יראה לי תשובה של איזה רב, שבעל הסבור כי אשתו המבקשת גט ממנו מותר לנקום בה על כך. אסור לשכוח שבמקרה זה, לא הבעל ביקש להיפרד אלא האשה היא זו שביקשה את הגט לאחר כמה נסיונות שנעשו על ידם ולא הצליחו להשלים ביניהם, האם בשל כך מותר לנקום בה, או שמקסימום הוא יכול לטעון כי במצב הזה הוא פטור מלתת לה דמי כתובה. גם אם יטענו כי היא פנתה לערכאות - שני הצדדים מאשימים זה את זה כי השני הוא זה שהלך ראשון לערכאות - האם בשל כך מותר לנקום ולהשאירה עגונה כל חייה. לצערנו בסכסוכים מן הסוג הזה כל צד יש לו היתר מהרבנים שלו ללכת לערכאות, ושני הצדדים עשו כך

מה שמפריע לי בעניין, היא ההתנהגות של המכונים 'חרדים'. אם היה זה מקרה בודד הייתי אומר כי מדובר ב'קנאים' שמתאכזרים לאחרים סופם שמתאכזרים ביניהם. לצערנו המצבים האלו בהרבה חוגים חרדים, ואצל יחידים ראינו התעלות במצבים כאלו. בהרבה מאוד מקרים ובמיוחד באלו שהם הפכו לציבוריים, הדברים מסתיימים בצורה מבישה

חיים שאולזון