"היום בתניא" יום א' כ"ג חשון

 "היום בתניא" יום א'  כ"ג חשון
"אגרת הקדש" 
פרק ל'
שנה מעוברת
⛳
לא להימנע מלהשתתף עם הציבור:
אגרת ל' נפתחת במאמר רז"ל שאמרו: שכל הרגיל לבוא לבית הכנסת (ולהתפלל עם הציבור) ויום אחד הוא לא בא, הנה אף שהוא מתפלל ביחידות, "הקב"ה שואל  עליו" מה קרה לירא ה' שהלך בחושך (להתעסק בדברי הרשות) "ואין  נוגה לו" - שכן חשיבות מיוחדת לתפילה כשהיא בציבור ובבית הכנסת דווקא (כניפסק בשולחן ערוך).
ואדמו"ר הזקן מוסיף, שכן הוא בכל המצוות -  שגם בשאר המצוות, יש מעלה מיוחדת כשהן נעשות ברבים. כדוגמת קריאת המגילה בפורים ותקיעת השופר בראש השנה, שכאשר הם נעשים ברבים, הם זוכים להמשכת אור מיוחדת שאינו נמשך על ידי היחיד - וגם כאן, אם אינו משתתף עם הרבים, תהיה תגובת הקב"ה כנ"ל בתפילה.
ומדגיש  אדמו"ר הזקן, שכן הוא "בפרט במצות הצדקה, ששקולה כנגד כל המצוות" - שכאשר היה רגיל להשתתף עם חבריו בצדקה ויום אחד החליט להפסיק מלהשתתף עימהם, "שהקב"ה שואל עליו" כנ"ל בתפילה.
והמסקנה העולה מזה, שכל מי שיראת ה' נוגעת לליבו, לא יאה לנפשו האלוקית "לתת מגרעות (להחסיר) בקודש", ולהפסיק מלהשתתף עם הציבור במגביות הצדקה (הנאספות למען יושבי ארץ הקודש, שהיו במצוקה כספית).
...
ממעלות הצדקה:
חשיבות מיוחדת לצדקה, שאותה מפרישים "ממאודם להחיות רוח שפלים ונדכאים שאין להם משלהם" - צדקה, שבה מקיימים ומרוממים את "סוכת דוד הנופלת".
חשיבות מיוחדת, יש גם לאופן נתינת הצדקה - שכן, על ידי ה"אתערותא דלתתא" בהמשכת  חיים חן וחסד במעשה הצדקה, ברצון טוב ובסבר פנים יפות. פועלים את ה"אתערותא דלעילא" שהיא בבחינת "יאר ה' פניו", המתבטאת באופנים שונים.
...
חבר  נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. 

🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ