טוב שלא נכנעו לשמד של תל אביב

הצעד שעשה הרב שמארגן את התפילות בתל אביב ביום הכיפורים בכל שנה, כאשר החליט כי הוא מבטל את התפילות בגלל איום של פרובוקציות של השמאל כי הם יביאו נשים לבושות בצורה מעורטלת ומביכה לשם, וכי הם יבואו עם מנות פלאפל יאכלו ביום הכיפורים לצד המקום שם מתפללים, מצד אחד אפשר להבין מדוע הוא רוצה למנוע את המצב הזה, אבל האם טוב שהוא נכנע, או שמא הוא הגורם שהמצב הזה בתל אביב יילך ויחמיר. כאשר הם יראו כי הם הצליחו למנוע את התפילה למרות החלטת בג"ץ, זה יהיה עבורם פתח להמשיך ולהילחם בכל עניין דתי בעיר

הרב החשוב בודאי למד, כי עדיף לחלל שבת אחת בשביל לקיים שבתות הרבה. במקרה זה כניעה פירושו מחיקת כל זכר יהודי בתל אביב, ובודאי ביום הכיפורים לא יאפשרו יותר קיום של בית כנסת כלשהו. זה מתחיל ממרחב ציבורי וימשיך בחוקים שיעלו בתל אביב כי כל בית כנסת בסביבה חילונית אסורה, וכי אם עשרים תושבים בסביבה לא רוצים בית כנסת זו אסורה להתקיים. ראינו זאת במקומות אחרים בארץ היכן שחילונים מנעו מקומות קודש לשכון באזורם

טוב שנמצא מי שחזר בו והחליט לקיים את התפילה בכל מצב, גם אם הם ישתוללו, אסור לוותר על העניין הזה, מפני שאז מוותרים על הצביון היהודי של תל אביב. כאן לא עוסקים בשאלה הלכתית, אלא בשאלת קיום הצביון היהודי בתל אביב. הניסיון הוכיח כי כל פשרה מובילה להפסד גדול, ובמקרה הזה כאשר ברור מה מטרת הלוחמים נגד קיומה של התפילה, חובה לקיים את התפילה

חיים שאולזון