בישלו את הדג חצי שעה לפני צאת יום הראשון של החג

 

מומחה הכשרות הנודע 

הרב יוחנן רייכמן 

משתף בסיפור מעניין

סערה התחוללה במבצר חסידות גדולה וידועה במרכז הארץ בעקבות הוראה הלכתית שגויה בליל שני של ראש השנה.

המתנדבים היקרים אשר מתמסרים למען הציבור המגיע להסתופף בצל רבותיהם ועובדים לילות כימים למען רווחתם ומבשלים ועורכים סעודות החג בהרחבה ובטוב טעם עשו חישוב שהדגים לסעודת ליל שני של של ראש השנה לא יהיו מוכנים בזמן באם יאפו את הדגי מושט הרבים בזמן צאת הכוכבים, לכן החליטו להניחם בתנור הדלוק ממילא חצי שעה קודם זמן צאת הכוכבים, 

מורה ההוראה המלווה את הפרויקט לאורך כל ימי ההכנה וימי החג על כל צעד ושעל  כנס למטבח מיד אחרי תפילת ערבית וראה שהדגים מוכנים וריחם הטוב נודף למרחוק, שומו שמים, הייתכן? בישלתם מיום טוב ראשון ליום שני? הדבר אסור על פי תורה, זעק מקירות ליבו המלאה ביראת שמים, להשליך הכל לפח ברגע זה פסק נחרצות, ובצייתנות יהודית טובה עשו האברכים האחראים כדבריו והמושטים כולם כ1600 מנות נשלכו בזה אחר זה אחר כבוד למיכל הגדול. ורק געפילטע פיש הוגש לקהל בסעודת החג.

הדבר עורר סערה בציבור לומדי התורה שבחסידות בשמעם על כך, קבוצות תלמידי חכמים ויושבי על מדין התגודדו חבורות חבורות ודנו בשאלה זו, הרי יש הסוברים ששני ימי ראש השנה דינם כיומא אריכתא גם לקולא ואפשר לבשל מיום א׳ ליום ב׳ כשיטת הגר״א, וגם אם בישלו באיסור המאכל אינו נאסר, ויש כאן צורך שמחת יו״ט ועוד, 

תוך כדי דין ודברים בנושא העלה אחד מהקהל אולי ייתכן ויש מקום לחייב מורה הוראה זה בהפסד המאכלים, בעקבות פסיקתו הפזיזה או מחוסר ידיעה, ונגשו לברר הדבר בפני גדולי הרבנים, ותוך כדי שיחה נזכר הרב דמתא במעשה שהיה כאשר ישב בבית הוראה מכובד בבני ברק, וטען שהמקרים דומים וראי פסק זה כראי כפסק זה והכל על מקומו יבוא בשלום.

וכך היה מעשה לפני שנים ספורות

רב חשוב התייצב בבית ההוראה ובפיו שאלה מעניינת - אני מורה הוראה. בא לפני אברך להראות לי אתרוג לבדיקה,

ולצערי לא הבחנתי שיש באתרוג קילוף, והאתרוג פסול. לפני החג  האברך שם לב שיש חשש פסול באתרוג, ושאל מורה הוראה גדול שפסל את האתרוג, גם אני ראיתי את האתרוג, ואני מודה שטעיתי. לא היתה אפשרות לקבל בחזרה את הכסף מהמוכר, ולכן האברך קנה אתרוג חדש לפני החג. האם עלי לשלם לאברך את הנזק שגרמתי לו.

ונפסקה ההלכה בבית ההוראה:

פטור מלשלם, כיון שדיין מומחה שטעה ולא הזיק בידיו, להלכה פטור אפילו לצאת ידי שמים, קל וחומר בנידון זה שאין זה אלא גרמא ולא גרמי דפטור בשוגג כלפי שמים גם כן.

לכן במקרה דנן פטור גם מורה הוראה זה מלשאת בהוצאות הפסד הדגים בליל ב׳ של ראש השנה.

גמר חתימה טובה.