ממתק לשמחת תורה תשפ"ה

בהקפות של שמחת תורה היה יהודי זקן שנשא בזרועותיו ספר תורה. ניגש אליו אחד המתפללים ושאל אותו: "האם לא קשה לך לשאת את ספר התורה? הרי אתה זקן וחלוש, וספר התורה כל כך כבד!"

"אדרבה", השיב הזקן, "בחרתי דווקא בספר התורה הגדול ביותר, משום שנאמר כי 'התורה נושאת את נושאיה'; ככל שספר התורה יהיה כבד יותר, כן ייקל עלי לשאת אותו".

וכך התחיל לספר לו את הסיפור הבא:

כאשר גורשו היהודים לתוך גטו ורשה נאמר להם שאם הם לא ירוצו – יכו בהם. היה שם איש אחד בן שבעים, כפוף וחולני, שהחזיק בידו של נכדו הקטן. בשעה שהם רצו נפל הילד ונחבל ברגלו. כשהוא קם מנפילתו הוא יכול היה רק לצלוע. הסבא, שחשש שמא הנאצים יכו את הילד באלות, הרים אותו על כתפו, והכריח את עצמו להמשיך לרוץ.

"מה אתה עושה?" שאל אותו מישהו, "הרי אתה בעצמך בקושי יכול לרוץ, אתה זקן וחלש. איך אתה יכול גם לשאת את הילד על כתפיך?"

"אתה טועה", השיב הזקן, "לא אני נושא את הילד: הילד הוא זה שנושא אותי. אלמלא הוא לא הייתי מסוגל לעשות אפילו צעד אחד".

שמחת תורה השנה מעורר אצל כל יהודי רגשות לא פשוטים. אנחנו בדיוק שנה מהטבח הנורא, טבח שבו איבדנו את טובי בנינו ובנותינו, נחטפו לנו מאות יהודים ועדיין 101 מהם שם במנהרות החשוכות של עזה ובטוח כל אחד שואל את עצמו: האם זה הזמן לשמוח?

אבל התשובה שאנחנו צריכים לענות לעצמינו ולכל אחד ואחת מעם ישראל היא שזה בדיוק העניין של שמחת תורה.

המדרש מביא משל לגבי שמיני עצרת למלך שהיו בניו איתו במשך השבוע מכל קצווי תבל וכשנגמר השבוע אומר המלך: ״קשה עלי פרידתכם בואו נגלגל עוד יום״.

הרבי מליובאוויטש שואל שתי שאלות: א. מה יעזור לו עוד יום אם מחר ייסעו, ושאלה שניה למה הוא אומר קשה עלי פרידתכם? היה צריך לומר קשה עלי פרידתינו?

הוא מסביר שאחרי שבוע של סוכות שהיינו ביחד אומר המלך אמנם ראיתי שהייתם ביחד אבל זה היה מאולץ. כל אחד הגיע מהמקום שלו והתאחדתם. אני רוצה יום שבו תתגלה נקודת האחדות המשותפת הפנימית של כולכם, אותה נקודה שבה באמת אין הבדל בין יהודי ליהודי. לכן אנחנו רוקדים עם התורה ביום הזה במעגל שבו אין התחלה ואין סוף, כולנו ביחד.

זו הסיבה שאנחנו חוגגים את היום המיוחד הזה ולא סתם האויבים שלנו בחרו את היום הזה כי את זה הם רצו להרוס לנו, את שמחת האחדות ואת השמחה שלנו בהיותינו יהודים. שמחת התורה.

ואת זה הם לא יוכלו לקחת לנו.

ב״ה שאנחנו זוכים לראות נסים ונפלאות בהשמדת אויבינו ובע״ה נמשיך לראות את כל אויבינו הקמים עלינו ניגפים לפנינו. 

דווקא השנה נשתדל כולנו ללכת לבית הכנסת לשמוח עם התורה, להודות לקב״ה על הנסים והנפלאות, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם  ונתפלל מתוך שמחה שבע״ה נגיע לניצחון השלם ולגאולה אמיתית ושלימה בקרוב ממש.

לסיום משפט חזק שאמר הרבי הקודם רבי יוסף יצחק: ״יש לייקר את השעות של שמיני עצרת ושמחת תורה. בכל רגע יכולים לשאוב אוצרות בדליים וחביות בגשמיות וברוחניות, וזאת ע"י הריקודים״.

חג שמח

הרב נחמיה וילהלם

בית חב"ד בנגקוק תאילנד