בבית המקדש לא היו מיוחסים שאיפשרו להם להגיע עם החמור עד לכניסה

במסגרת הויכוח או יותר נכון המריבה בין שר המשטרה לרב הכותל, כבר הרבה זמן שנשאלה השאלה, מדוע מגיע למי שכל עניינו להגיע עם הרכב עד קרוב לכותל רק מפני שהוא 'מיוחס', הוא יכול להיות בשנות העשרים ויפתחו לו את השערים, ואילו יהודים בגילאי שבעים שמונים ותשעים שבקושי נסחבים נאלצים לסחוב את רגליהם בקושי לכותל

טוב שהנושא עלה, מפני שהשאלה הנשאלת היא, האם גם בבית המקדש היה מקום מיוחד למיוחסים בעלי פרוטקציה להגיע עם החמור עד לדלתות בית המקדש, או שלא שמענו מדברים כאלו. גם אם מי ימצא שפה או שם זה קרה, - אין הכוונה למלך, שגם זה לא ברור עד להיכן הוא הגיע עם חמורו - אבל מה שבטוח לא היה דבר כזה מישהו שכל פרוטקציונר מתקשר אליו ומקבל רשות להכנס עם החמור עד לדלת בית המקדש

בודאי תאמרו שבימינו יש הרבה מלכים ולכן צריכים לאפשר להם להגיע עם הרכב לכותל. אלו חיים בדמיון שהם מלכים, הם לא יודעים שהם אפילו לא מגיעים לדרגת אנשים פשוטים. מפני שההגיון אומר כי יהודי אמיתי יבא לכותל ברגלו דווקא לכבד את המקום, ולא עם קדילק מהודר

אספר לכם כאן סיפור ודווקא לשבחו של רב הכותל. כשהגעתי לפני יותר מחמש שנים לכותל, רב הכותל התפלא מדוע לא ביקשתי ממנו שיתנו לי להכנס עם הרכב, במיוחד כאשר באתי אז עם מאבטחים, הודיתי לו על כך, אבל רציתי להיכנס ברגליי ולא עם רכב, מפני שראיתי בכך זכות שהגעתי ברגלי ולא עם רכב עד סמוך לכותל כפי שעושים כאלו המכנים עצמם 'גדולים' ולא קולטים כי קטנים הם אם זקוקים הם לרכב להגיע עד לכותל. איני מתכוון חלילה למי שהם חולים או כאלו שיש להם בעיות רפואיות. הסדר הזה שזה מגיע עם רכב ואחר לא, נותן טעם לפגם ועדיף היה שבכותל אסור יהיה לאף אחד להכנס עם רכב, פרט לזקנים וחולים

חיים שאולזון