מאת גערער
כיצד הרבי מגור ״דפק״ את רי״מ אלתר בכור הפני מנחם?
לרבי מגור נולדה נינה משותפת עם הפני מנחם.
את רוב נכדיו, בטח החתנים, הוא לא ממש מזהה. אבל כשנולדת לו נינה משותפת עם הפני מנחם, הפיגור המנטלי שלו משתלט עליו כמו שד.
הרבי מגור ״הערמומי״ המתין עד יום כיפור, ואז, כשהחג נכנס, ורוב מוחלט של היהודים מתפללים תפילות, הרבי מגור שחרר ״שמייכל״ עסיסי ופנה ״לדפוק״ את הרי״מ בכור הפני מנחם.
הרבי שלח, ביום כיפור, כן? לקרוא לנינו, ולהגיד שלו שלא לקרא לבתו ״ציפורה פייגא״ אלא ציפורה לבד.
והיה לו גם נימוק מנצח!
לאשת החידושי הרי״ם קראו רק ציפורה, בלי פייגא.
וכך, יום כיפור, בעוד שבבני ברק הרי״מ מקבל ״מי שברך״ ומכנה את נינתו ״ציפורה פייגא״, בנתיים, בירושלים, מישהו מתוחבל ומתוחכם, ״ארגן״ שינתן רק השם ״ציפורה״, וכך ה״מי שברך״ של הרי״מ מסתובבת כבכף קלע, ואינה מוצאת על מי לחול, ורק אדם אחד, עם עיניים שמימיות, יושב בירושלים ומביט בהנאה ב״מי שברך״ המשוטטת נתקעת בנשמתו של יחיא סינואר!
מפני קדושת המועד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.