חנפני שמאל חסידי גואטה ארבל ודרעי השס"ים

 

מאת פישל קדוש

כואב, אבל צריך להאמר.

הופעות דנינו, או "הרב דנינו" כפי שבתקשורת אוהבים להטעים אחרי אתמול, הם נפילה לפח יקוש.

אחרים מהציבור החרדי שרח"ל נקלעו לסיטואציה הנוראה כשהגיעה הבשורה הקשה אחרי ה'נובה', נהגו כידוע אחרת, ישבו בשקם ותעניתם ואולי ערכו עשו חשבון נפש איך כל זה קרה, וכמתבקש עשו הכל כדי להיעלם מהעין הציבורית. בוודאי לא מועיל ליפול בעצה הרעה (של החבר הדגול גואיטה רב המעללים שאפילו ש"ס נאלצה להקיא מתוכה בעקבות ה"מעשים טובים"?) ולנצל את המצב כדי להיות  פוליטיקאי גדול ואסטרטג עוד יותר גדול וכוכב הערוצים "אוהבי היהדות". חבל להילכד ברשתם של מי שמבקשים לנצל רגע קשה כדי לנסות לצרף אדם שבור לשורת החנפנים לשמאל כמו גואיטה עצמו, ארבל, ישי כהן ודרעי עצמו.

לגופם של דברים, למרבה האירוניה דווקא אתמול התברר עד כמה הניסיון לזרוק אחריות על רה"מ  הוא בדיחה עצובה.

המאפיה של החונטה הצבאית עשתה את זה אמש מהמקפצה והענישה את האלוף הבכיר אליעזר טולידאנו, על החטא הנורא: העזתו החצופה לדווח לראש הממשלה על התפתחות חמורה בנושא איראן (מחשש שינצל את המצב ויורה על פעולה..). האסימון נפל, זו היתה דרכם בשנים שלפני ה-7.10. "הם" הוליכו בכחש וברמיה את ראה"מ, העבירו לו דיווחי כזב, הציגו לו "מציאות" דמיונית שמתאימה לאג'נדה הפרוגרסיבית, ונקמו במי שקילקל את החגיגה, כמו עופר וינטר למשל. בשבילם ראש הממשלה נועד להיות רק קולט הברקים ותרנגול הכפרות, שישא בתוצאות התנהלותם המופקרת שבשמחת תורה התרסקה והביאה לטבח 1500 איש, המשך לשאר נטבחי אוסלו, ההתנתקות והנסיגה השערורייתית מלבנון. לאחרונה המאפיה של החונטה מוטרדת יותר, לאחר שביבי בחוצפה בלתי נסבלת כפה עליהם בעל כורחם את כיבוש חאן יונס, כיבוש רפיח, ציר פילדלפי והמתקפה על קיני הטירור ביו"ש ובקו התפר, ועתה מעיז לכפות את הוצאת חלוקת "הסיוע ההומניטארי" מידי חמאס, אותו החונטה מנסה להמליך שוב על עזה. אחרי כל זה, מתחילים להבין כי הניסיון להדביק לראש הממשלה את האחריות על פשעיהם שלהם, קצת אירונית.