נערים טובים וחסידיים מבתים טובים שמוצאים את עצמם ללא מסגרות חינוכיות

 

מאת הרב יעקב גלויברמן

אני כותב את הדברים הבאים בצער גדול, ובתקווה שמי שצריך להתעורר אכן יתעורר ויעשה משהו לשנות את המצב המחפיר אליו נקלענו, כשעשרות בחורים נמצאים ללא מסגרת ישיבתית. לא מדובר בבחורים רעים ממשפחות מפורקות! אני מדבר על בחורים וילדים טובים מבתים טובים, שבגלל המלצה כזאת או אחרת ממשגיח בישיבה, הוא מוצא את עצמו כמו גם הוריו חסרי האונים, מול שער נעול-תרתי משמע! שער נעול לישיבה הגדולה אליה הוא חפץ וציפה להגיע ושער נעול לליבו של ראש הישיבה או המשגיח.

לא חושב שלאחר כל מה שנכתב כבר, ולאחר שעשרות אם לא מאות קולמוסים נשברו בגין הדיונים הללו על מצב מערכת החינוך הישיבתית שלנו, יש על מה להאריך ולהסביר כשהדברים ידועים לכל.

במרוצת השנים וניסיוני כעסקן בכרם חב"ד עשרות בשנים, רובם לצידו של הרה"ח אפרים וולף ע"ה, שמעתי כבר תירוצים שונים ומשונים, אך פתרון יצירתי למצב טרם שמעתי. 

חייב לציין שהיו שנים שפניתי אישית עבור בחורים ממשפחות טובות להנהלה ב770, בין אם זה הרב דוד רסקין ע"ה, או יבלחט"א הרב שלמה זרחי, בכדי למצוא מקום לבחורים טובים שלא קיבלו את אישור הישיבה לשהות בשנת הקבוצה בחצר הרבי ובבית חיינו 770.

אין לי מושג, למה אף רב מרבני בית חב"ד החשובים לא מרים את הכפפה הלוהטת הזאת ומנסה ליישר את העקומה הזאת. נכון, ברוך ה' חב"ד גדלה לממדי ענק, ויש לנו בהחלט במה להתגאות, הישיבות מצמיחות אברכים חסידיים שבונים בתים טובים ושלוחים שפונים לשדה השליחות בהצלחה גדולה, ובכל זאת ולמרות כל זאת, הכתם הזה מעיב על הדברים הבאמת טובים שמתחוללים אצלנו בתנועה.

למה הורים צריכים להדיר שינה מעיניהם ונער צריך להגיע לתחילת שנת הלימודים מושפל וחבול נפשית, בגלל המלצה שלילית של המשגיח או ראש הישיבה בישיבה הקטנה שחוסמת לו את הדרך להמשיך הלאה? רבותיי, אם לא הבנתם-מדובר בדיני נפשות וזה לא משהו שיש להקל בו ראש!

דווקא עם ריבוי ישיבות כיום, אנחנו מוצאים את עצמו בתחילת כל שנה עם עשרות בחורים אם לא יותר, שפשוט אין להם מקום להמשיך הלאה. ומה אתם חושבים שקורה עם כל אלה? כמה נפשו של הבחור חסינה מההשלכות של המצוקה הזאת? אחר כך מתפלאים ומשתוממים על בעיות אחרות שנגררות ונוצרות מהשבר החינוכי הזה, בין אם זה בעיות בשידוכים ופערים משמעותיים בין החורים לבחורות בחב"ד שמשוועות לשידוך הגון ואכמ"ל.

אני אומר לאותם ראשי ישיבות כאן ועכשיו, לא תוכלו לנקות את ידיכם אחר כך. תהפכו עולמות כאילו מדובר בבשר מבשרכם. לא ייתכן שכל כך הרבה צער ייגרם להורים שמתמודדים ממילא עם אתגרי חינוך וכלכלה ומה לא. לאן נגיע? זה אחר כך חוזר אלינו כבומרנג. את פירות הבאושים של ההזנחה הנפשעת הזאת אנחנו משלמים לאחר שנים בריבית דריבית. 

שיקום גוף רבני שירכז את כל הפניות הללו וינווט בחכמה את הבחורים לפי רמה רוחנית וכו', אבל לא ייתכן שבחור בתחילת שנה יושב בבית ובוכה כי הוא לא יודע לאן הוא הולך וממשיך, או יותר גרוע, כי הוא יודע 'שלכלכו' עליו אצל ראשי הישיבות...

בנפשנו הדבר רבותיי. ישנן עוולות שצועקות לשמיים והתעלמות מהן לא רק שלא תיטיב את המצב אלא ההיפך. אנא מכם, אני פונה לרבני חב"ד ולראשי הישיבות, אל תחכו לדקה האחרונה, תגלו אכפתיות, חמלה, ובעיקר, לנסות עד הקצה האחרון, להימנע מלפגוע בעתידם של נערים ובחורים שרוצים להמשיך ללמוד בישיבות ברוח רבותינו נשיאנו. אין צורך לתאר עד כמה הרבי נשיא דורנו השתדל בכל מאודו לעזור לבחורים ונערים כאלה, וכמה עסקנים ורבנים בדורות קודמים אצלנו מסרו את הנפש כפשוטו בשביל שלא "יידח ממנו נידח...". ויפה שעה אחת קודם.