בניגוד לנושאים אחרים חמורים ואסורים היכן שמדובר באיסורי דאורייתא בצורה הכי חמורה כמו תועבה, לא נשמע את הציבור החרדי ובמיוחד כמה מהם, יוצאים בחרב ובחנית נגדם. מצב התועבה בעולם החרדי הוא מן הסודות הכי גלויים בקהילות ידועות ולא עוסקים בכך למרות שמדובר בתועבה ממש, אבל בעניין הר הבית נמצא אותם קמים וזועקים. לא כולם אבל כמה במיוחד, למרות שהם שותקים כאשר מחללים שבת ועוברים על עבירות דאורייתא חמורים מאוד. ולא רק שהם לא זועקים היכן שצריך לזעוק, גם כאשר עולים המונים להר הבית זה לא מזיז אותם. הם נזכרים כאשר פוליטיקאי מסויים מחליט לעלות להר הבית והוא עושה זאת בקול רעש גדול הם קמים וזועקים. וכשבעלי התועבה בישראל העושים זאת עם מצעד של מאות ואולי אלפים זה לא מזיז להם כלל
לא הייתי מגיב אם מעשיהם לא היו מקלקלים יותר מאשר מתקנים. במקרה הזה שהוא פוליטי וזה כל ענין הזעקה, התוצאה היא חמורה מאוד, מפני שדווקא הזעקה גורמת שאותו פוליטיקאי יעשה עוד כמה סיבובים בהר בשביל שיעשו לו כותרות. ככה זה כבר תקופה ארוכה, ועתה מגיעים אנו לשלב שכל האשמה היא של יצורים מן הסוג של משה גפני ואחרים בש"ס הקופצים בכל הזדמנות כזו כאילו שהם צדיקים גדולים. יותר ממאה רבנים חתמו ואף הודיעו כי מותר לעלות להר והם אף עולים בחודש אלול להר וכל זה לכבודם של משה גפני ואריה דרעי ועוד כמה יצורים כאלו. לאלו לא היה כל תכנית לעלות להר הבית, אך ורק בגלל הזעקה הגדולה של הפוליטיקאים ובשל הכותרת ב'יתד נאמן' הם יעלו להר הבית למחות נגד החרדים הזועקים כי זה אסור
ככה זה כשמחאות מקורם בפוליטיקה ולא באמת הפנימית. קנאי אמיתי הוא כזה שזה זועק מתוכו, ולא כזה שבא להפגנות של שבת ואומר תהילים שכבר תעבור איזו מכונית בשביל שיוכלו לזרוק אבנים ולצעוק שבת. ישנם מי שמתפללים שיעברו עבירות בשביל שיהיה להם על מה למחות, בלעדי זאת הם לא שווים שום דבר. אז הנה גפני ודרעי זכו וקיבלו את מה שהם ביקשו, אבל הפעם לא הפוליטיקאי יעלה, הרבנים הם שיעלו וכאן המשחק משתנה מן הקצה אל הקצה
מה שקורה בפועל, שאם קודם לא הייתה לגיטימציה לעליה להר מפני שמדובר בעסקנים שעולים, עתה רבנים הם אלו שעולים וזה פותח פתח למי שלא היו עולים בלעדי הרבנים, וכל זה בזכותם של גפני ודרעי שגרמו שרבים יעלו להר הבית
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.