רגעי השבוע - פרשת ראה, מברכים החודש אלול

 

רגעי השבוע - פרשת ראה, מברכים החודש אלול

 

תיק החקירה מתגלה לראשונה / 100 שנים ללוח השנה המיוחד / גאולה לגלות שבתוך הגלות / סיפורו של הספר המיוחד שכתב הסופר החסידי

 

 

א. 24 דפי מסירות נפש

 

הוא היה מבין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שהגיעו אליו - הוא הצליח בחוכמתו להוכיח להם כי זה לא הוא, ואין לו שום קשר למי שהם מחפשים. במשרדי הנ.ק.וו.ד. לא התייאשו. יום אחד הביאו את תמונתו והמתינו לו מחוץ לביתו, ילד צעיר מאנ"ש שעבר במקום נשאל אם הדמות בתמונה זה 'יענקל זוראוויצ'ער', והילד ענה להם בתמימות שאכן זה הוא. יותר מזה הם לא היו צריכים כלום. הוא נעצר מיד ונשלח לקזחסטן, יחד עם כמה מגדולי החסידים בעלי מסירות נפש.

 

היה זה הרב החסיד רבי יעקב זכריה הלוי מסקאליק הי"ד, המכונה "ר' יענקל זוראוויצ'ער", שהיה מהקבוצה הראשונה שלמדה בישיבת 'תומכי תמימים' בעיירת ליובאוויטש, ושימש במשך תקופה כמזכירו של כ"ק האדמו"ר הריי"צ נ"ע, ואף זכה להיות מעשרת המושבעים שהרבי הריי"צ כרת איתם ברית למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ברוסיה.

 

לפני מספר שבועות פנה אליי אחד מצאצאיו, ר' מענדי קטן מארץ הקודש, שחיפש וגילה עם עוד צאצאים, את תיק החקירה של הסבא הדגול במרתפי החקירה הנודעים לשמצה של הנ.ק.וו.ד. הם פנו לארכיב הממשלתי ברוסיה, ואושר להם לקבל צילום התיק, אך הם התבקשו לשלם סכום מסוים, ובמצב הנוכחי אי אפשר לעשות זאת מחו"ל. 

 

תוך כדי התכתבות איתו, הוא גילה לי כי הוא ואני - בני משפחה. סבתא-רבתא שלו, אחות של סבי, מה שכנראה הגביר אצלי את הרצון לסייע לו, וביום שלישי זה, הבאתי את הצילומים של 24 דפי החקירה, אותם קיבלו בני המשפחה לראשונה. מהם עולים דמותו הנשגבה והמיוחדת, לֶקַח לימודים לצאצאיו ולכל יהודי באשר הוא, מה היא מסירות נפש למען שמירת התורה והמצוות והפצת היהדות!

 

"סבא היה מגדולי חסידיו של הרבי הריי"צ, ומחשובי הרבנים שמופיעים ברשימות בכתב ידו של הרבי", משתף אותו ר' מענדי, ומסיים בצער על סופו הטראגי של סבו שנהרג על קידוש השם: "היו שולחים לו דפים של דא"ח בתוך ספרי קריאה ברוסית. באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד חסידות, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו. לאחר מספר ימים ראו אותו החסידים נוסע במכונית פתוחה בלי גג. בהמשך סיפרה אחת הגויות שעבדו שם, כי הוא הוצא להורג בירייה ומסר נפשו על קידוש ה'. היה זה בקיץ תרח"צ, ומספרים כי לפני הריגתו החל לרקוד "אשריי שמלתי את ילדי ישראל, אשריי שסידרתי חופה וקידושין, ואני הולך למות בזכות זה על קידוש ה'"!

 

 

ב. לוח שנה

 

כל ריח העולה מספר חדש, מרענן ומשמח, אך כשהוא מגיע מתוך לוח שנה, הריח מביא איתו רוח חדשה, תקווה גדולה ושמחה רבה, לקראת השנה הקרובה הבאה עלינו לטובה ולברכה, שלבטח תהיה שנה של גאולה וישועה, שנה של שמחה, שלום ושלווה בכל העולם. 

 

וכשמדובר בלוח "כולל חב"ד", יש בי התרגשות אישית, במיוחד בשנה זו - השנה המאה בדיוק ללוח הראשון שיצא, וצילום ממנו ראיתי לפני מספר ימים מתוך מה ששיגר הספרן בספריית הרבי, הרב בערל לוין. 

 

אינני זוכר את השנה המדויקת, אך התמונה חקוקה היטב בזכרוני: בעודי ילד קט הגעתי עם אאמו"ר שליט"א המחזיק בדפים ורשימות, אל ביתו של להבחל"ח הרב ברוך נאה ע"ה, כשהם יושבים מספר שעות, דנים ומבררים, ונפרדים לשלום כידידים טובים וותיקים. "הוא העורך הראשי של הלוח" הסביר לי אבי, בהערכה על הזמן הרב שנמשכה הפגישה, ואני יושב משתעמם מהצד, אך נהנה מהמחזה המיוחד. 

 

אביו של רבי ברוך, היה הרב המפורסם הגאון הרב אברהם חיים נאה ע"ה, שהחליט להוציא לאור לוח שנה עם המנהגים המיוחדים לכל ימות השנה לפי מנהגי חב"ד, והוא עשה זאת מטעם ארגון "כולל חב"ד" בארץ הקודש, שהוא עמד אז בראשו. לאחר פטירתו, המשיך בכך בנו הרב ברוך נאה ע"ה, כאשר אבי שיחי' - מהנהלת הכולל, אחראי שנים רבות על הוצאתו לאור והפצתו בתפוצות חב"ד. 

 

בשאלות הנהגות מסוימות, הכריע הרבי פעמים רבות, כי יש לנהוג לפי הכתוב ב'לוח כולל חב"ד'. 

 

מפורסמת היא שיחת הרבי מיום ב' דראש השנה בשנת תשנ"ב, בה אמר הרבי: "יש לעורר על דבר לימוד ההלכות הצריכות לימים אלו... שילמדו הלכות אלו בשו"ע, או כפי שמצינו באחרונה שמדפיסים בלוחות השנה... הלכות הצריכות... על ידי העיון בלוחות אלו - על דבר לוח כולל חב"ד... שמלוקטים בו המנהגים וההלכות הצריכות - מוצאים בנקל את ההלכות האמורות. ולכן דבר נכון ביותר שכל אחד ואחד יעיין בלוחות הנ"ל".

 

אומנם, אין עדיין תרגום של לוח זה ברוסית, אך במדריך הלכות והליכות, אותו אני מוציא לאור בס"ד בשפה הרוסית 4 פעמים בשנה (בחודשים: תשרי, כסלו, אדר וניסן), משולבים כל ההלכות והמנהגים מלוח כולל חב"ד. 

 

 

ג. הילולא רבא

 

בדקתי באחד הדרכונים הישנים שלי, ומצאתי ויזה לקזחסטן בקיץ לפני 21 שנה. הגעתי לאלמא-אטא ונסעתי לבדי אל בית הקברות הישן, ולפי התיאורים מצאתי את מקום מנוחותו של אבא של הרבי. האוהל היה נעול. ביררתי, ונאמר לי כי בבוקר היה מניין של יהודים - לכבוד יום היארצייט כ' מנחם אב. 

 

6 שנים חלפו, ומאז הכל השתנה. "בקיץ לפני 15 שנים פגשתי את איש העסקים אבי שאולזון, וסיפרתי לו על נסיעתי המתוכננת לפקוד את קברו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן בעיר אלמא אטא, הצעתי לו להצטרף, הוא היסס, התייעץ עם אשתו שעודדה אותו, ומאז בכל שנה הוא כאן, בקזחסטן" - תיאר לי מנהל "כולל חב"ד" הרב שלום דוכמן, האיש ש'תיווך' את ר' אבי שאולזון מפלורידה למקום הגלותי כל-כך, שזכה סוף-סוף לצאת מעט מאפלוליתו ומסתוריותו, ולקבל מעט הכרת הטוב על הנפש הגדולה שבעל ההילולא הביא לעולם - את נשמתו הגדולה של רבנו נשיאנו. 

 

"השנה שמעתי זאת לראשונה", מוסיף הרב דוכמן ומספר לי: "באותה שנה היתה לידידי מר אבי הסתבכות גדולה עם רשויות המס שגררה משפט מורכב, ומיד לאחר חזרתנו באותה פעם ראשונה הוא ראה נסים גלויים, והכל הסתדר לו באופן פלאי מעל דרך הטבע". 

 

אם אמרו חז"ל ש"אפילו ספר תורה שבהיכל צריך מזל", הרי שגם הגיע כעת מזלו של קברו של המקובל הגדול רבי לוי יצחק, לאחר כל כך הרבה שנים שהמקום היה שרוי בגלות, עד שביום היארצייט היה מניין אחד של מתפללים שהביא השליח ורבה של קזחסטאן הרב ישעיהו כהן, שיחד עם אחיו מחזיקים את המדינה עם שלוחים ופעילות רבה, ואחראים גם על האוהל הקדוש.

 

מזה מספר שנים, מממן ר' אבי ושותפו ר' שמואל שטרן הבאת תלמידים, שלוחים ורבנים ביום ההילולא, והפיכת המקום להומה אדם ביום זה ובימים הסמוכים לו. 

 

כך היה לפני מספר שנים, כאשר התכנסו במקום מאות שלוחי הרבי באירופה, וגם השנה לשבת התכנסות מיוחדת לשלוחים שבמדינות חבר העמים. בדבריו בפני כאלף משתתפים בסעודת מלוה מלכה במוצאי השבת הקודמת, אמר ר' אבי, כי מיד כאשר שמע את סיפור חייו של הגה"ק רבי לוי יצחק זי"ע, הוא התפעם והתרגש מאוד ממסירות נפשו למען היהדות מול גזירות הקומוניסטים. עמידתו האיתנה מול הלחצים שהופעלו עליו, כשהוא יודע שחייו בסכנה, העינויים שעבר בחקירות, הגלות הקשה שנכפתה עליו, המחלה שחלה בה בגלותו וממנה הסתלק - כל אלו טלטלו אותו ועשו עליו רושם עמוק, ומאז הוא התחבר אל הצדיק ואל מקום מנוחתו".

 

 

ולתמונת השבוע שלי: ספר, סופר וסיפור

 

רבי לוי יצחק / אלמא-אטא / קזחסטן / צ'אילי / כ' במנחם-אב - הם מושגים שנכנסו בלקסיקון החבד"י לפני שנים רבות, בעיקר בזכותו של אדם אחד ומיוחד, איש סופר וספר, איש אשכולות שזכיתי להכירו לפני למעלה מארבעים שנה, בעת תפקידו כמזכיר ארגון "כולל חב"ד" במשרדים הישנים שבשכונת מאה שערים. הרב החסיד ר' נפתלי גוטליב ע"ה. דיבורו והליכתו היו בנחת, הכל שקול ומדוד, מסודר להפליא במילותיו ובמיוחד בכתיבתו. 

 

מתוך כשמונים ספרים (!) שכתב בימי חייו, זוכר אני במיוחד את שני הכרכים "יהדות הדממה", שיצאו לאור לפני כארבעים שנים, והביאו לראשונה לעולם היהודי תיאורים חיים ומכלי ראשון על הסבל של חסידים בברית המועצות תחת המגף הקומוניסטי, ולמרות הרדיפות והגזירות, מסרו החסידים את חייהם לשמירת תורה ומצוות. ביד אומן גולל הרב גוטליב את הסבל שעברו החסידים באותן שנים קשות, על המאסרים ועל ההגליות, ספרים שחוללו טלטלה של ממש בקרב אלפי אנשים, שלראשונה בחייהם מתוודעים למאורעות הקשים שאירעו בדור הזה ממש. 

 

שנים רבות לפני כן, הגה הרב גוטליב רעיון, לתעד בכתב את פרקי חייו של הגאון הקדוש המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע - אביו של הרבי. אך כעשור שנים עבר עד התייחסות הרבי לרעיון, ובקשתו מהרב גוטליב למהר ולהתעסק עם כתיבת והוצאת הספר לאור. 

 

אחד מבניו של הרב גוטליב, הוא הרב שלום, שליח הרבי ורב העיר ניקולייב, העיר בה נולד הרבי. הוא הוזמן אחר כבוד, כדי לספר לנו - הנאספים ביום ההילולא השתא - על הספר שנכתב על בעל ההילולא. 

 

במוצאי שבת, נסעתי שוב להתפלל באוהל הקדוש, והנה אני רואה בסמוך אליי את הרב שלום שקוע בתפילה נרגשת. בהמשך, בשיחה אישית, שיתף אותי ידידי הרב שלום מזיכרונותיו מאותם שנים בהן כתב אביו את הספר: 

 

"זאת הייתה תקופה מאוד-מאוד מיוחדת. הבית כולו חי ונשם כל הזמן את 'רבי לוי'ק'. אבא שלי היה מונח בזה, ראשו ורובו. הייתה תקופה ארוכה שהוא עזב את כל המשרות, את כל העבודות, הוא הרי היה מזכיר כולל חב"ד, ואחרי שהוא קיבל את הוראת הרבי הוא הניח הצידה את הכל, ונכנס לזה בכל כוחו. בלילות היינו שומעים את התקתוקים על המקלדת, ובימים היה נוסע לפגוש אנשים ולראיינם. האווירה כולה הייתה אווירה של חרדת קודש. אבא חיבר ספרים רבים בימי חייו, אבל הספר הזה - זה הספר! הספר שנחקק אצל כולם, ובו עצמו גם כן".

 

"ההתרגשות שלו, החיות שלו, הוא התחבר כל כך ל'רבי לוי'ק'. הוא חי אותו, נשם אותו, הוא כביכול כאב אותו, התרגש בשבילו".

 

"היתה פעם אחת שאני זוכר אותו מאוד, אחת הפעמים שהרב חדקוב התקשר למסור איזו הוראה מהרבי. אחי הגדול אומר, כי הוא זוכר שאבא חש כי גם הרבי היה על הקו. ובכל אופן, היתה המולה בבית, ואנחנו ראינו את הפנים שלו מתחלפות, מאדימות ומחווירות. אבא סימן לנו כי זו שיחה מלשכת הרבי, וכולנו השתתקנו כמובן מיד. כולנו היינו גם בעניין הזה, ועמדנו מסביב לראות ולהסתכל עליו מרחוק. לא התקרבנו לשמוע, אבל הסתכלנו מרחוק את אבא עומד בחרדת קודש. נוטל מיד עט ונייר, מקשיב לטלפון, ורושם, רושם... הוא היה כל כולו כה מרוגש, כל-כך לא האיש הרגיל שהכרנו, וכולנו חווינו יחד איתו את מה שעבר עליו".

 

"רבי לוי יצחק נהפך לגיבור חיינו, הדמות של החיים שלנו. כשיצא הספר לאור, ישבנו כולנו וקראנו אותו בשקיקה. אני זוכר את עצמי, לוקח את הספר לידיי, וזה כנראה הספר הראשון אותו קראתי מתחילתו ועד סופו, בלי רגע מנוחה, בלי נמנום. קראנו והתרגשנו ובכינו בשביל 'הרב לוי'ק'".

 

 

גוט שבת וחודש טוב!

שייע