הזהרו בדבריכם

מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

בס״ד, ערב שבת פר' עקב תשפ״ב.

לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה׳

 

בשבתות הקיץ, קוראים ׳פרקי אבות׳, שהם דברי חכמה ומוסר נפלאים ומעיין הדרכה לחיים מאושרים ושלוים והרבה משפטים הנאמרים שם, אף שעל פניו הכוונה למנהיגי העם, יש להתבונן בהם ולמצא את המסר הטמון בהם לכל אחד ואחד.

 

כשמגיעים לדברי המשנה הידועים ׳חכמים הזהרו בדבריכם׳, שבפשטות הכוונה לחכמי ישראל שתלמידיהם יונקים מתורתם ועליהם להזהר שלא יצא תקלה נצחית ח״ו מתחת ידם, כפי שהמשנה ממשיכה ומבארת, יש גם ליטול העצה הזו להמון העם, פשוט להזהר במה שיוצא מהפה ובפרט בפליטות פה, שלפעמים כשמה כן היא ׳פליטת פה׳ במובן הלא נעים שלה.

 

לפני כשבועיים הייתי עם רעייתי במדינה מרוחקת בארה״ב והייתי אמור להגיע למדינה שכנה, כדי לעלות על טיסה הביתה לניו ג׳רסי. הנסיעה בין שני המדינות השכנות היא כ-4 שעות נסיעה ברכב, ומצאנו טיסה זולה שכלל לא ידעתי על קיומה של תופעה כזו, מדובר בחברה שיש להם מטוסי ג׳ט קטנים, שמשכירים אותם לאנשי עסקים ולפעמים, השוכרים מאפשרים להם למכור מקומות על אותה גיחה, זה לא שדה תעופה רגיל, זה שדה קטנצ׳יק, אין ביקורת חטטנית, אין צורך לעבור בידוק ולהסיר הנעליים והחגורה, לא שוקלים המזוודות, אפשר לעלות עם מים וכו׳, נראה קצת כמו קרעטשמע, באים ונוסעים, אין שרוולים ואוטובוסים, יוצאים מהטרמינל רגלית עד למטוס עולים במדרגות ובוחרים מקום ריק (סה״כ 20 מקומות).

 

אני מסיים טיקעטינג ומוסר המזוודות ומאחורינו נכנס מישהו בסערה, חיוור ומזיע, ושואל באנגלית: ׳בארדינג סטארט?׳ (העליה התחילה?)

אשתי פולטת לי בהומור בעברית: ׳משהו לא בסדר איתו׳ ואז, האיש מאחורינו פונה לאשתי ושואל בעברית צברית: ׳מה לא בסדר איתי?׳.

עכשיו באמת משהו לא היה בסדר, אבל לא איתו, רק עם אשתי, היא לא חלמה שהוא מבין עברית, הוא כלל לא נראה יהודי.

בנסיון לחלץ אותה מהמצב המביך, הסתובבתי אליו ואמרתי לו: ׳אתה חיוור ונראה לחוץ מאוד, זה הכל׳.

׳ברור שכך׳ הוא פלט, ׳רצתי מהר כי אני לא יכול להרשות לעצמי לפספס את הטיסה הזו׳.

 

הטיסה היתה קצרה וכשירדנו מהמטוסון והזמנו מונית לעבר שדה התעופה, ראינו אותו יורד לפנינו וליד היציאה המתין לו רכב שרד משוריין עם שומרי ראש חמושים חמורי סבר. כנראה מדובר באישיות מאובטחת שאיננו מכירים. אז גם לזה התכוונה המשנה ב׳הזהרו בדבריכם׳.

 

השבוע ביום ראשון עליתי עם רעייתי במעלית בבנין רב קומות, באחת הקומות נכנס מישהו מרשים עם פוזה, לבוש ספורטיבי, שונה מהנוף סביבנו ואשתי שואלת אותי בהומור גליצאי ׳וואס טיט זעך׳? (מה קורה?) והאיש, שהיה נראה גוי מקומי טיפוסי, שואל לעברה באידיש חסידית: ׳וואס טיט זיך מיט מיר, אדער מיט הענק׳ ? (מה קורה איתי, או איתכם?)

 

אז זהו, כל עוד אין לנו שפת סתרים, פשוט להיזהר במה שמוציאים מהפה ׳הזהרו בדיבוריכם׳.

 

דוקא היה לי קטע שונה לפני מספר חודשים, הייתי במלון רב קומות ושוחחתי אם אשתי באידיש, במעלית היה עוד בן אדם מבוגר, נראה גוי ישיש, להשערתי בין 80 ל-90, ולפתע הוא שואל אותנו באנגלית: ׳אר יו ספיקינג אין אידיש׳? (אתם מדברים ביניכם באידיש?) עניתי בחיוב.

 

הסביר האיש: הוריי היו ניצולי שואה, וכאשר רצו לדבר ביניהם משהו שאנחנו הילדים לא נבין, הם שוחחו ביניהם באידיש, אך לא דיברו מספיק שנקלוט את השפה, אבל לפי הניב והצליל של דיבורכם, אני מבין שזה אידיש.

 

לפתע אשתי מינתה את עצמה לשליח חב״ד ושאלה באנגלית: אתה יודע מה זה תפילין? ׳יעס׳ הוא ענה. ביום הבר מצוה שלי הלכנו לביהכנ״ס והרב הניח לי, אבל זה היה לפני יותר משבעים שנה...

 

אולי תזכה אותי להניח לך שוב פעם בבקשה? שאלתי והמשכתי: יש לי כאן בחדר את הטלית ותפילין שלי ואשמח אם תזכה אותי בכך.

׳שור, שור׳ הוא ענה: ׳איטס מיי פלעז׳אר׳, (בטח, בטח, בעונג ובכבוד).

 

הוא המשיך איתנו לחדרנו, הלבשתי לו טלית ותפילין ודיקלמתי איתו את הברכה והפסוק ׳שמע ישראל׳ ועיניו הצטעפו בדמע, הוא מוציא את הפלאפון שלו ומבקש ממני שאצלם אותו עם הטו״ת, ואומר לי: אני רוצה לשלוח לאחותי את התמונה, היא מאוד תשמח, זה יזכיר לנו נוסטלגיה, ׳איט וויל רעפרעש מיי בר מצוה׳ (זה יזכיר / ירענן את הבר מצוה שלי).

 

אז סתם באידיש אין בעיה לדבר, רק לא על הזולת.

 

אם כבר הזכרתי פרקי אבות אז הנה סיפור טרי שאירע בשבת חזון: במוצ״ש אני חוזר מביהכנ״ס ונכנס הביתה, ואורחת שהתארחה אצלנו לשבת קודש שואלת אותי: איזה פרק היה היום? עניתי: שלישי!, ואז שמעתי צרחה: ׳וואו, תודה השם׳.

מה קרה? תמהתי: והיא סיפרה: אני משתדלת לקרא כל שבת את הפרק באבות ולא זכרתי איזה פרק היום, לקחתי את הסידור וביקשתי מהקב״ה תפילה חרישית: ׳אבא יקר, תעזור לי, אני פותחת את הסידור ומדפדפת לפרקי אבות ותעשה שיפתח בפרק של השבוע׳...

 

וכעת לבקשת חסד: אחייני ׳יצחק בן באשע׳ עדיין זקוק להרבה תפילות כדי שיתקיים בו הכתוב ׳יקום ויתהלך בחוץ׳ ובשעה טובה נולד לו אתמול בן למזל טוב, אנו מארגנים 1000 פעמים תהילים עד יום הברית, אנא, הצטרפו למיזם, אפילו מספר פרקים כפי יכולתכם, כתבו לי באימייל, או התקשרו למס׳ האוטומטי 0774822963, ותציינו מס׳ פרקים (לאמירת כל הספר, כתבו 150). תודה רבה.

 

נ.ב. שם פרשתנו ׳עקב׳ זה כמו ׳עקרב׳ רק חסר ר׳, מה הקשר ביניהם?. ׳ארץ זית שמן׳, למה לא הכניס נח יחור של עץ זית לתיבה?

אלו ועוד הרבה רעיונות טריים בתוך הגליון ׳מעדני הפרשה׳, הדפיסו ותהנו בס״ד.

 

אני מצרף לגליון שיר נפלא עם מסר עדין ונוקב בעינן ימי בין הזמנים, שכתב ידידנו בעל ׳רש״י כפשוטו׳ הגה״צ רבי נפתלי אנשין זצ״ל, הי״ד.

 

בברכת שבת שלום ומבורך:

ישראל אהרן קלצקין