דפים

יום שישי, 30 באוגוסט 2024

לכבודו של רבי יואל - סאטמאר מוכיחה כי הם אלימים


חרדי ארץ ישראל חשבו בעבר כי האלימים הם חסידי גור, נכון, הם היו אלימים ונותרו כאלו, אבל האמת חייבת להיאמר כי לא רק הם אלימים, היהדות החרדית מורכבת מקבוצות אלימות את זה הם הביאו מהבית מחוץ לארץ והעתיקו את מעשיהם לארץ ישראל, ולא רק בארץ, בארצות הברית ובמדינות אחרות נמצא חרדים אלימים ובצורה הכי אכזרית, וסאטמאר הייתה סמל של אלימות. מכיר אני את סאטמאר לפחות 70 שנה ויותר וחי על בשרי את מעשיהם, ובמיוחד בחמישים השנים האחרונות מה שאני עברתי עימם, מדובר ברוצחים ממש, מי ששפיכות דמים אצלם זה כלום, הם רצחו אנשים, אותי הם ניסו לרצוח, שכרו רוצחים שהמתינו לי בלילה לתפוס אותי ולרצוח אותי ממש, אבל מן השמים הכשילו אותם ותפסו את הרב החסיד רבי אליעזר זילבר הי"ד אותו הם היכו הכניסו 11 פעמים את הסכין לליבו, ובניסים לא מת במקום, אך מאז חלה ולא הבריא ועד שהלך לעולמו

לא היה לי ספק מן היום הראשון שלי בעיתונות ובתקשורת החרדית של אז כי אני מתעסק עם רוצחים וכי מדובר במי שמסוגלים לרצוח ממש, האכזריות שלהם הייתה בכל פינה, מי שלא הסכים עם דעותיהם נהגו בו באכזריות. קחו את פרשת בעלזא לדוגמא, כאשר הרבי מבעלזא החליט כי הוא מתחיל לקחת כסף מהמדינה מה שעשו לו האכזרים הללו אי אפשר לתאר. תלמדו את מה שעשו סאטמאר לרבי מקלויזנבורג זצוק"ל, חתכו זקנים למי שלמדו תניא, ועוד, ואלו הם רק ההתחלה למה שאמר אחד מגדולי הדורות האחרונים, כי בסופו של  דבר הם יכו את עצמם, וזה מה שקרה כאשר הרבי שלהם שאותו הם כינו 'הרבי לא עלינו' הלך לעולמו, האחים פתחו במלחמה מן הקשות שידעה סאטמאר, בית הכנסת שלהם בשמיני עצרת עבר מהומות ומכות שלא ראו זה דורות, ועד היום הזה האחים לא מדברים זה עם זה, והרחיקו כל כך שהאהרונים אמרו אז על הזאלוני כי הוא מזרע עמלק ולא קלטו כי הם אומרים זאת על הרבי שלהם, אם אחיו מזרע עמלק, אז מהיכן הוא, האם אחד משניהם ממזר?

סאטמאר הייתה תמיד בכל השנים סמל של אלימות, ומה שקרה אמש בקרית יואל הוא אפס למה שקרה במשך השנים, ההתנפלות על הזאלוני בשליחותו של אחיו האהרוני היא ההוכחה כי הם סאטמארים, אם הוא היה מגיע בשקט מבלי שאיש היה פוגע בו, העולם ישאל מה נשתנה, האם הם הפכו לנחמדים ונעימים מי שחלילה לא פוגעים בזבוב, אז הבטיחו האהרונים כי הם יוכיחו כי הם הולכים בדרכי מעצבי הדרך של סאטמאר והיא האלימות, על מנת שלא ישכח לדורות שאם אתה סאטמארי אתה מבטא אלימות

למען היושר והאמת אציין כי לא כולם בסאטמאר חלילה אלימים, יש מהם הרחוקים מן האלימות ואף מגנים אותה, אבל השנים הרבות של האלימות עשתה מסאטמאר כת ולא חסידות, וכפי שהכריז רבי יואל זצ"ל שהיום היארצייט שלו כי בטלה תורת החסידות, סאטמאר עברה ל'תורת האלימות', ומה שאירע אמש בבית הקברות הסאטמארי בקרית יואל יוכיח

חיים שאולזון

אם לאהרוני מותר לחדור לווילימסבורג מדוע אסור לזאלוני לחדור לקרית יואל?


המציאות לא השתנתה, שני האחים יש להם ציבורים גדולים, וההיגיון אומר כי הגיע הזמן לעשות סוף למחלוקת הזו ושכל אחד ינהל את עדתו ושלום על ישראל. אבל קורה בסאטמאר משהו עמוק בהרבה, הרבי האהרוני לא מוכן להשלים כי לא השיג את מטרת חייו להיות הרבי של כל סאטמאר ודרכה להסתער על העולם החרדי כולו, או לפחות על החלק הקנאי, ולהיחשב כאחד מגדולי מנהיגי החרדים, זו הייתה שאיפת חייו מאז האבא שלו מונה לרבי מסאטמאר, הוא עשה הכל לרמוס את אחיו הזאלוני, רדף אותו בכל פינה בעולם, באנטוורפן ובירושלים, קיווה כי יום אחרי אביו הוא יהיה הרבי של כל סאטמאר. אבל הוא עשה את הטעות שנעשה בשעתו בויזניץ, הוא דרך על מי שאסור היה, הוא לא לקח בחשבון כי ההתנשאות מעל גבי משה גבאי (פרידמאן)  יעלה לו ביוקר, הוא חשב כי סאטמאר בידו, פרץ סכסוך פנימי, ואז האבא והאמא החליטו כי מחלקים את סאטמאר והציעו כי אהרן יהיה הרבי בקרית יואל שם הוא גר וגם מונה להיות רב המקום, והאח זלמן לייב יהיה הרבי בווילימסבורג, וככה כל מי בסאטמאר יוכל לבחור לעצמו את מי שהוא רוצה לרבי שלו

אהרן התנגד ולחם בכל הכח נגד 'המזימה' הזו, הוא כעס על האמא שבישלה את הדבר, ולא דיבר עימה שנים, הוא היה עובר כמעט כל יום לצד הבית של אמו ולא עלה אליה, הוא לא מוכן היה למחול לה על מה שהיא בישלה לו. ההורים שהיו בקיאים בקורה בפוליטיקה הפנים סאטמארית, וכאשר ראו איזו מחלוקת פרצה בתוך המשפחה, כאשר הבן ליפא עם זלמן לייב, ואליעזר הקטן המכונה ה-15 מבורו פארק עם אהרן, היה ברור להם כי אם אהרן יהיה הרבי הוא ירמוס את אחיו שלא הלכו עמו, והחליטו כי מחלקים את סאטמאר, וככה שומרים על המשפחה ועל החסידות

ההורים הרבי והרבנית החליטו לעשות צעד בחייהם בטרם יהיה מאוחר מדי, ומינו את זלמן לייב לרב הצעיר בווילימסבורג, צעד שגרר מהומה ומחלוקת קשה, הם רצו לעשות בטוח כי זלמן לייב רבי. האמת היא, כי מי שבישל את כל הדייסה הזו היה משה גבאי פרידמאן הכח החזק של סאטמאר, הרבי היה תלוי בו והוא זה שהחליט בסאטמאר, ואז קמה קבוצה בראשות אותו אחד שטבע בפלורידה לפני כמה שנים, הם התייצבו לצידו של אהרן, ופרצה מלחמת עולם בסאטמאר, והברירה הייתה אז האם מקבלים את ההצעה של האבא והאמא כי מחלקים את סאטמאר או שקוראים למלחמה. האהרוני ביקש מלחמה ומאז מלחמת עולם, האהרוני פנה לבית המשפט נגד אחיו, רבו שם שנים, היו אלו ימים שבהם למדנו מי היא סאטמאר באמת

האהרוני זעק כי אביו במשך שנים לא ידע מבחייכון וביומייכון, שלח את הנכדים מי שהיו לצידו לבית המשפט שם הם טענו כי אי אפשר לקבל את צוואת הסבא, ואם זה לא מספיק שבן אומר על אבא שאינו יודע מבחייכון וביומייכון, הייתם צריכים לשמוע את ה'משפיעים' שלו, איך הם מדברים. היה זה אחד בשם הורביץ שדיבר לאברכים ולבחורים והסביר על מה המלחמה בין האהרוני לאחיו, הוא זעק האם יש מי שמאמין לרגע כי המאבק הוא על נדל"ן? חלילה, יעלה על הדעת כי על זה יריב הרבי הגדול שלהם, הוא הסביר כי המלחמה עם האח הוא על הדרך בעבודת ה', על זה כל המחלוקת

הציבור ששמע לא ידע אם לצחוק או לבכות, האהרוני פונה לבית המשפט ששם השופטת הנכריה תכריע בעבודת ה' של סאטמאר של מי הנכונה של האהרוני או הזאלוני

ההיסטוריה של מחלוקת זו ארוכה מאוד, ספר שלם כתבתי על מה שקרה בסאטמאר במשך השנים במלחמות הפנימיות שם - עדיין לא הודפס - כאן אעבור למה שקורה בתקופה זו, על מה המריבה ומדוע האהרונים כל כך זועמים על הזאלוני

מן היום הראשון טען האהרוני כי הוא המרא דאתרא של קרית יואל ולכן שום דבר לא יכולים לעשות במקום בלעדיו. אבל מה שהוא לא סיפר כי האבא שמינה את אהרן לרב במקום נתן מכתב לזאלוני המתיר לו לעשות סידור קידושין ועוד עניינים כאלו בקרית יואל. הסיבה מפני שהאהרוני לא רצה לקבל את הסכם החלוקה, והקים לעצמו בית כנסת משלו בוילימסבורג, ואז אמרו הזאלונים כי אם הם מקימים בית כנסת בוילימסבורג מותר להם להקים לעצמם בית כנסת משלהם בקרית יואל. יצויין כי בקרית יואל גרים הרבה זאלונים, והם מתפתחים שם בענק, לאחרונה בנו בית כנסת גדול וענק, והאהרוני לא מוכן לחיות עם המציאות הזו, הוא לא מצליח לגרש אותם

כאן יש לציין כי בקרית יואל גרים עוד קבוצות כמו ה'בני יואל' שהיו חסידי הרבנית של רבי יואל מסאטמאר הם הקימו בית כנסת משלהם. האהרוני עושה הכל להצר צעדי הזאלונים ולא מצליח, והזעם שלהם יצא אמש, כאשר הגיע הזאלוני לציון של רבי יואל האהרונים מנעו ממנו את הכניסה, המשטרה הגיעה והיה שם שמחה וששון, עד כדי שהמשטרה נאלצה לסלק את כולם מבית הקברות הסאטמארי שם ולנעול את המקום עד שירגעו

כאן יש לציין כי האהרונים סירבו לקבור אהרונים בבית הקברות שלהם בקרית יואל, והזאלונים הקימו לעצמם לא רחוק משם בית קברות משלהם. פרשת בית הקברות והבעלות עליה היא מן המסובכות ומה שעברו שם, את זה נשאיר להזדמנות אחרת. סאטמאר הוכיחה שוב כי היא סאטמאר באמת, מתנהגת כמו סאטמאר, מכים ודוחפים עושים הכל להבטיח שהכל יידעו כי סאטמאר הייתה אלימה ונשארה אלימה

מחוץ לסאטמאר אומרים יכו אלו את אלו ויהיה לעולם החרדי שקט. אסור לשכוח כי בטרם פרצה המחלוקת אצלם, הם היו עסוקים עם אלימות נגד מי שאינם סאטמארים, מאז שהם רבים ביניהם באה הישועה לכל החסידויות בווילימסבורג שסבלו מהם במשך שנים בכמה פרשיות ידועות ביניהם העירוב, היום ב"ה כל קהילה יכולה לנהל את עניינה לבד מבלי שלסאטמארים כח למנוע מהם, היום לא מפחדים מהם יותר, כל עוד הם היו מאוחדים פחדו מהם, מאז שהאהרוני הכריז מלחמה על אחיו, באה הישועה לכלל ישראל

חיים שאולזון

על מה זעמם של האהרונים? הרוב הסאטמארי בצד של הזאלוני!!!


השנים עשו את שלהם, ועכשיו מתמודדים עם האמת, אחת השאלות שרבים שואלים למי הרוב? הכל יודעים כי לשני צידי סאטמאר אלפים רבים, כל אחד מהם מציג ראווה של כינוסים ענקיים, אבל בסופו של דבר, כמה ילדים במוסדות האהרונים וכמה אצל הזאלונים, כאן העתיד הגדול, וכאן הגורם הכי מרכזי לשנאת האחים. שימו לב, הזאלוני עושה הכל שיהיה שלום עם האח האהרוני, הוא צלצל אליו ואף דיבר עמו להראות לו כי הוא מוכן לעשות שלום עמו, האהרוני לא מוכן בשום אופן, והסיבה היא נצחונו הענק של הזאלוני על האהרוני

הרבה פוליטיקה בסאטמאר ועל כך תקראו בפוסטים אחרים כאן. קיימת נקודה אחת פנימית שהתפרצה אתמול, לאחר כל כך הרבה דברים המוכיחים כי החלק הגדול של סאטמאר גם מי שלא היו חלק מהאהרונים והזאלונים עברו לצד של הזאלונים. קחו את ה'בני יואל' הם נלחמו בעיקר עם האהרוני מפני שהמלחמה שלהם הייתה בעיקרה בקרית יואל על בית הרבנית ובית הכנסת שלה, האהרוני רדף אותם במשך שנים - ההיסטוריה הזו פרושה ב'די אידישע וואכנשריפט' ו'די חרדישע וועלט' עיתונים שהוצאתי לאור במשך שנים בעבר, אבל גם בווילימסבורג התנהלה מלחמה קשה על כמה בתי כנסת, שהיו בבעלות אנשים פרטיים ביניהם נחמן בראך ואחרים. מעשית היום הצד של ה'בני יואל' נוטים לזאלוני ולא לאהרוני

ולא רק הם, בואו וראו מה קרה לקבוצות שהיו מתומכי האהרוני והיום הם בצד של הזאלוני. קחו את האיש הכי קרוב אליו, מי שביצע עבורו את כל הטרור בישראל, שהיום מכהן כאדמו"ר בבני ברק, בן אחותו ששמו מייזליש חתנו של ר' ישראלצ'ע מויזניץ, האיש הזה מסר את נפשו למען דודו האהרוני, רדף את זלמן לייב כשהיה רב של סאטמאר בירושלים, ובסוף כאשר פרצה מחלוקת קשה בבני ברק האהרוני בגד בבן אחותו, ומייזליש שיש לו את הרוב של האהרונים בבני ברק פתח קהילה משלו והיום הם חברים של הזאלוני ועובדים עימם נגד האהרוני

האהרונים מדי שנה כאשר הם עוברים על המספרים נהיה להם רע, הם רואים איך שהזאלוני מתפתח, תקוותם הייתה כי הם יוכיחו כי הרבי שלהם תלמיד חכם ואילו הזאלוני רבי'לע שיודע לספר סיפורים ולומר כמה ווארטים כמו הרבה רבי'ס שיותר מזה לא יודעים כלום, זה יביא להם חסידים. אבל שכחו שסאטמאר בנתה עצמה מעמי הארצים, מי שילמד את מלחמת סאטמאר בקלויזנבורג ווילימסבורג, התלמידי חכמים העדיפו את הרבי מקלויזנבורג, העמי הארצים את רבי יואל, וזה מה שקורה גם עכשיו בסאטמאר, שם לא מחפשים רבי תלמיד חכם, זו לא סחורה בסאטמאר

האהרוני האמין כי הוא יצליח בכח האלימות, מי שעקב אחר חייו של האהרוני, ועקבתי בכל השנים אחריו, כוחו היה בגיוס תלמידיו בישיבה לאלימות. כאשר הוא רצה שיכו מישהו, היה נכנס לישיבה ומכריז ואומר כי הוא מזהיר כי מי שחלילה יגע בפלוני אוי לו הוא יסלק אותו מהישיבה, וכך הבינו תלמידיו כי צריכים ללכת להכותו. ככה זה התנהל שנים. הוא האמין שבכח האלימות הוא ישלוט, אבל הצד של הזאלוני הוכיח כי הם אלימים לא פחות, ולכן פרצה האלימות אמש בקרית יואל בשטח של האהרונים, בבית הקברות שם הם שולטים, המתינו שהזאלוני יגיע ועשו לו חגיגה אלימה. הזאלוני ציוה לחסידיו שלא יגיבו ימתינו עד שיאפשרו לו להגיע לציונו של רבי יואל, אבל האהרונים ניצלו את הזמן הזה לאלימות, המשטרה נאלצה להסתער על המקום, וה'קידוש ה'' הסאטמארי חגג במשך יממה לפחות, עד כדי שזה הפך לנושא עולמי בכל הציבור החרדי המתענג מן האלימות הסאטמארית בקרית יואל

התחרות בסאטמאר למי יש יותר והיכן היא לא פשוטה. קחו את סאטמאר בארץ, הסיפור כאן מסובך. שימו לב, האהרוני לא מרבה להגיע לישראל מחשש שייצא משם בבזיונות, בעבר האמינו כי כוחו בבני ברק, אבל הוא זה שגרם לעצמו שהחלק הזה אינם עוד בצידו, ואין זה פלא שהם מלאי זעם על הזאלוני שמתחזק בזכות טיפשותו של האהרוני

אם היה מי שחשב שיבואו ימים טובים לסאטמאר ויחיו בשלום. מתברר כי הציבור בשני הצדדים יחסית חי בשלום, הם משתדכים זה עם זה, לא עושים ענין מאהרוני זאלוני. אבל בסביבות האדמורי''ם ובמיוחד אצל האהרונים שם לא רוצים לשמוע את המילה זאלוני הוא מוקצה מחמת מיאוס אצלם

בשנים האחרונות היה הסכם לפיו מתי כל אח מגיע בשביל שחלילה לא יפגשו, הפעם הזאלוני הגיע בלילה בשביל לא להפריע לאחיו בזמן שהוא מגיע, אבל האהרוני הכין לו הפתעה של בחורים ואברכים שהתנפלו על רכבו ורבו עם חסידיו, לכבודו של רבי יואל ביום היארצייט שלו, שלחו את המסר כי לא שכחו את את תורתו של רבי יואל כי כל דאלים גבר

שלא תופתעו אם אנשי האהרוני יסבירו כי לחמו בזאלוני שהפך לציוני, וכי הוא נותן יד לכל מיני הסכמים בענין החינוך, הוא לא רוצה לוותר על הכסף שהממשלה מעניקה תמורת לימודים חיצוניים, ואם חשבתם שהאהרוני נקי מכל אלו, הוא התיר הסרת מזוזות מבית ספר לבנות תמורת כסף ממשלתי

היום יום חג לכל אלו שחשבו כי הסאטמארים פרשו מדרכה של סאטמאר אינם אלימים עוד, אז הנה זכינו והזכירו לעולם כולו, כי אכן 'בטלה תורת החסידות' אבל 'תורת האלימות' לא בטלה

חיים שאולזון

עם 'הר הבית' מרדימים את 'גיוס החרדים'


ניצבים אנו בפני אחד המצבים הקשים ביותר שידעה היהדות החרדית בישראל, החילונים החליטו לחלן את החרדים, הם השקיעו 75 שנה בתקוה כי יצליחו לעשות לנו מה שעשו לדתיים לאומיים, הם מחקו את רובם, המזרחי והפועל המזרחי של אז היו להם 12 מנדטים בכנסת בעיניים סגורות, הם אמורים היו להיות היום עם לפחות בין 16 לעשרים מנדטים, החילונים עבדו בשיטת 'בעל פעור' והצליחו לעשות מהם רבע ממה שאמורים היו להיות, וגם אלו בסכנה גדולה, עתידם עובר תקופות קשות בצבא, חלקם הגדול נמחק, הם בוכים על המצב הזה, ואינם יודעים איך לצאת מהפלונטר אליו נקלעו. מצד אחד המצווה להילחם על הארץ, ומאידך העתיד שלהם בסכנה נוראה. החילונים ממשיכים בשלהם מתוך תקווה כי בסופו של דבר הם ימחקו

תעברו על רשימת ראשי השמאל, מהיכן הם מגיעים, ותמצאו כי רובם הגדול מגיע ממקורות דתיים, מי שההורים עזבו את קיום המצוות, וכאלו שהם דור ראשון לכך, במסגרת התפנוקים שהמדינה נתנה להם. אלו עובדים באותה שיטה של אמריקה ליהודים, היינו 12 מיליון לפני 75 שנים, והיום בקושי 7 מיליון, אמריקה חלילה לא הרגה אף אחד בחרב או בעינויים, ההיפך, הם נתנו ליהודים את החיים הכי מתוקים, תפנוקים בכל התחומים התבוללו ועתידם היהודי נמחק

החילונים ובעיקר השמאלנים יצאו למערכה על גיוס של אלפי חרדים לצבא, הם עדיין רק בהתחלה, מבינים כי עדיין הסערה גדולה, הם ממתינים שאנו נרגע ובעיקר נירדם, ואז הם יגייסו במספרים גבוהים. זו הייתה שיטתם בעבר וככה הם עושים לחרדים היום, והשאלה היא, האם נירדם, או שנמשיך במאבק הזה יום יום עד אשר יבינו כי אנו לא יורדים מהנושא ולא נאפשר להם לעשות לנו מה שהם עשו למזרחי והפועל המזרחי בעבר

העליה להר הבית הוא ענין שלא נצליח לפתור בעזרת גימיקים כאלו או אחרים. ההיפך, זו תגרום שיותר יעלו. בחודש אלול אמורים כמאה רבנים ואולי עוד יותר לעלות להר הבית כמחאה על המאבק הזה נגדם. החרדים לא קולטים כי מעבירים נושא ומקררים את המאבק האמיתי והכי מסוכן לחרדים בדור האחרון והוא חילון החרדים. הר הבית היה במחלוקת וישאר כזה, מי שהתירו ימשיכו לעלות ומי שאסרו לא יעלו. הנושא הזה היה פתוח במשך דורות, וגם אם אין לזלזל בעניין כלשהו, בתקופה זו, אנו בעיצומה של מערכה על קיומנו ועתידנו, וכאשר מעלים נושאים אחרים מרדימים את הציבור מן העניין העיקרי, אנו האוייבים הגדולים ביותר של עצמנו

מתוך נסיון של חמישים שנות מאבקים, מי שיוצא למאבק קצר מפסיד, רק מי שיתמיד ולא יירד מן הנושא ימשיך גם אם זה יקח שנים יצליח. המאבק נגד גיוס החרדים זקוק להרבה מרץ, צריך בכל יום לחמם את הציבור, שוב ושוב שיידעו כי מדובר במאבק על  נפשנו ועתידנו ואין כאן פשרות וויתורים, לא נכנעים לגימיקים כלשהם, הולכים עד הסוף, רק ככה ננצח, אם נעבור לנושאים אחרים, גם שיהיו החשובים ביותר, אסור שענין הגיוס לצבא יירד מסדר היום

שימו לב, אלו שעולים להר הבית הם אלו שרוצים כי החרדים יילכו לצבא, ולא חלילה מפני שהם מבקשים לחלן את הציבור, להם כוונות אחרות לגמרי, הם ישמחו אם נהיה 'לאומיים', הם רואים בהמשך העליה להר הבית דרך איך להביא חרדים לצבא, שיעסקו בעניין הר הבית ולא בענין הגיוס והשיגו את מטרתם

עתה המאבק הוא על ענין אחד בלבד ובכל הכח, למנוע את גיוס החרדים, ולפקוח עיני החרדים שחושבים להתגייס כי הם מסכנים את נפשם ועתידם היהודי. תציגו בפניהם מה קרה לחרדים שהלכו לצבא שרובם נפלו רוחנית, הם יחשבו מאה פעמים לפני שיעשו זאת, אפילו הקלים שבין החרדים ברגע של אמת יתעוררו ויחשבו אם הם עושים נכון, אל לנו ליפול לידי מבקשי נפשנו, ובודאי שאסור לנו לעשות צעדים הגורמים להרדים את המערכה האמיתית והכי חשובה בימינו של הצלת עתידנו היהודי

חיים שאולזון

'חוק החילון' ולא 'חוק הגיוס' - כשל הסברתי!!!


בינינו החרדים ויכוח קשה ונוקב ביחס למדינה כמדינה, מדובר במחלוקת קשה שהייתה בין רבנים לפני קום המדינה ולאחריה. רוב רובם של הרבנים החרדים היו נגד הקמת המדינה, אבל לאחר שקמה רוב הרבנים החליטו כי אין מנוס אלא להיות חלק ממנה, אם כי בהגבלות רבות, הנושא מעולם לא נפתר, וכל קהילה מנהלת את ענייניה על פי תפיסתה, ולא נפתור אותה בפוסט קצר. לכל צד יש צדדים חיוביים ושליליים, אין כמעט צד כלשהו וכמעט בכל תחום שדרכה היא שלימות, ההגיון מחייב ללכת בדרך שהיא הכי פחות שלילית והכי טובה להבטיח את קיומנו ועתידנו, שזה עיקר העיקרים בחיינו, כי אין לנו כלום אם נדאג רק לעצמנו, חייבים להבטיח את העתיד היהודי, ובענין הזה פחות או יותר קיימת אחדות ותמימות דעים

המצב הזה גורם שכאשר עוסקים ב'חוק הגיוס' ניגשים לנושא בצורה אחרת, ישנם מי שאין להם כל ענין בהסברה, מצידם שלא יבינו מדוע אנו נגד גיוס חרדים, מפני שאינם מכירים בעצם קיומה של המדינה, וישנם מי שלא יאמרו את האמת הכואבת לחילוני, אבל ימשיכו להילחם על הקיום ובעיקר שהתורה לא תיפסק מאיתנו ומזרענו ועתידנו, וכאן מגיעים אנו לנקודה הכי קשה בנושא הזה, והטעות שעשינו במשך שנים, כאשר נפלנו בפח החילוני כאשר הדביקו לנושא שם של 'חוק הגיוס' דבר שחייבים היינו למחות ולא להסכים לו, אלא להבהיר כי מדובר ב'חוק החילון'

כאן כולנו מאוחדים, אין ויכוח בין המחלוקות האידיאיות הפנים חרדיות, כי הצבא מהווה סכנה לעתיד היהודי והחרדי, שימו לב, כאשר מדברים עם החילוני על 'חוק הגיוס' הוא לא מוכן לקבל מדוע חרדי לא יכול להקדיש שלש שנים מחייו לצבא, אבל כאשר אתה מדבר ברחל בתך הקטנה ומסביר לו כי מדובר ב'חוק החילון' הוא נקלע לבעיה, הוא לא יכול להבטיח לך, שתצא מהצבא כמו שנכנסת אליו, ובמיוחד כאשר ראשי הצבא טוענים ואומרים כי תפקיד הצבא הוא 'לחנך', וכמובן שלא לחזק אותך ביהדות וחרדיות, אלא ל'דמוקרטיה' ועוד מילים יפות כאלו שמטרתן אחת ויחידה למחוק ממך כל זכר של חרדיות, ולהפוך אותך לאחד משלהם שעתידו כלל לא בטוח

מה לנו יותר מהדתיים הלאומים, שמסרו את נפשם למען הצבא, עבורם מדובר במצווה שאסור לוותר עליו, מה קרה לילדיהם, כמה מהם נשרפו רוחנית בצבא, עד היום הם מחפשים דרכים איך להתמודד עם הבעיה הזו ולא הצליחו לפתור אותה, מפני שמראש הם ויתרו על ההתנגדות לגיוס, הצבא לועג להם בפרצוף מבטיח כי ידאגו לאפשר צרכים דתיים בצבא, ומעשית עושים הכל לחלן את החייל, שעובר בצבא שנים של תרבות חילונית הרחוקה מאוד בהרבה תחומים ובעיקר בצניעות ועוד עניינים כאלו

בשביל שהציבור כולו יבין על מה המאבק, ומדוע מדובר בחרדים כולם לא רק בבני הישיבות, עלינו לזעוק כי אנו נגד 'חוק החילון'. חכם יהיה אם אחד ההחכי"ם החרדים יגיש הצעת חוק משלו שיקרא לזה 'חוק המונע חילון' שימנע מן הצבא כל מה שיגרום לחייל החרדי לוותר על אמונתו ואורח חייו החרדים, נעמיד אותם במבחן, כאשר הם לא יסכימו לשום הצעה כזו, הם ייאלצו להודות כי הם מבקשים לחלן את החייל בצבא

מציע אני כאן כי מעתה העיתונות החרדית ישנו סגנון בתחום הזה, ובכל עת שיעסקו ב'חוק הגיוס' לא עוד 'חוק הגיוס' אלא 'חוק החילון', זה יחדור להרבה מוחות חילונים שיקלטו כי בלי שהצבא מתמודד עם המצב הזה אי אפשר לגייס חרדים. היה לצבא 75 שנים להתכונן להכין את הצבא שיוכל לקלוט חרדים ולא עשה זאת, עכשיו מאוחר מדי

חיים שאולזון

הרב אברג'יל יחנך את ש"ס הרבנים הספרדים אינם עוד בכיס של דרעי


הוא עשה זאת בהפגנתיות שלח את המסר למי שצריך בש"ס כי הרבנים הספרדים והציבור הגדול שלהם אינם בכיסו של אריה דרעי, מה שהוא יכל לעשות בימי חייו של הרב עובדיה יוסף הוא לא יוכל עוד, וכאשר הוא מושך את החבל יותר מדי זה נקרע, ראינו זאת בבחירות לעיריות, ורואים זאת עתה יום יום במה שקורה בין הרבנים חברי 'מועצת החכמים' ובכלל בין רבנים ספרדים שמדברים ואומרים את מה שאריה דרעי לא אהב לשמוע. אם זה היה תלוי בו, הרבנים הספרדים לא היו אומרים מילה בעניין גיוס החרדים, הוא למד שמה שיכל בעבר לא עוד, החזיק כמה בודדים ב'מועצת החכמים' ושלט עליהם. עתה המשחק השתנה, והכוח הוא בידי הרבנים ולא בידי העסקנים, והרב אברג'יל יוכיח להם

כבר תקופה ארוכה חיכוכים בין ש"ס לכמה רבנים ספרדים ביניהם הרב אברג'יל מנתיבות, הוא הקים מפלגה משלו ולימד את ש"ס לקח, ש"ס לא הצליחו להגיע לקרסולו בנתיבות, הוא גרף את רוב הספרדים. השבוע הוא חיתן, דרעי הזהיר את הרבנים שלא ידרכו בשמחתו, והרבנים הגיעו על אפו וחמתו של דרעי. האולם היה מלא מפה אל פה באלפי ספרדים שבאו לומר לו מזל טוב וחזק ואמץ במלחמתך, הגיע הזמן לעשות סוף לגזילה הגדולה של ש"ס ממוסדות חינוך ספרדים, כפי שהרב אברג'יל הסביר לאחרונה ברבים, חייבים וצריכים רבנים מן הסוג של הרב אברג'יל שיעמיד את דרעי וחבריו על מקומם להבין כי מה שהיה לא עוד

את המכה הקשה שנתן הרב אברג'יל לדרעי הוא על ידי הזמנת בן גביר לחתונה, ושם בירך ברכה מיוחדת לכבודו, דבר שגרר זעזוע אצל ראשי ש"ס, הוא ביקש לשלוח להם את המסר כי הוא לא מפחד מהם, ואם יהיה צורך הוא יריץ מפלגה ספרדית משלו, יאסוף את כל אלו שסובלים מש"ס, את הרבנים שלא הסכימו לצרפם ל'מועצת' של ש"ס ויקימו מפלגה ספרדית שתלך בדרך התורה ולא בדרך הפוליטיקה כפי שהיא היום, מצהירה בערב בחירות כי היא ימנית, ומעשית היא אולטרה שמאלנית ונציגיהם בכנסת ובממשלה יוכיחו

במשך שנים דרעי אמר לציבור הספרדי כי תפקיד ש"ס לסייע ולעזור למוסדות הספרדים, ומה מתברר, כי הוא נוהג כמו כל האשכנזים החומסים מן האשכנזיות והאשכנזים, ואנשיו במוסדות החינוך של ש"ס עושים אותו דבר לספרדים ולספרדיות. דרעי התעשר מאז נכנס לפוליטיקה, היה גר בקרוואן והיום גר כמו מלך, גלגל הון של כסף, דאג שילדיו יתעשרו סידר להם ג'ובים מצויינים, והשאיר את רוב הספרדים עניים, בשביל שיזדקקו לו ויצביעו לש"ס בבחירות

טוב שזה קורה עתה הרבה לפני בחירות בשביל שיהיה מספיק זמן להתארגן ולהגיע לבחירות מוכנים למלחמה גדולה במי שמבקש לחמוס את הספרדים ולא מתכוון לעזור להם. אם היה מתכוון לכך, לא היה עושה מה שעשה למוסדותיו של הרב אברג'יל. ראשי ש"ס חיים כמיליונרים ואילו הציבור שלהם חיים כעניים

הציבור זקוק לרבנים כמו הרב אברג'יל שלא מפחד משתלטנים כמו דרעי ומקורביו, חייב להישמע קול אחר כזה התובע צדק, ולא לאפשר שוד של ציבור גדול הממשיך לסבול. הבטיחו כי יבנו מוסדות ספרדים שיתחרו באשכנזים, ובפועל, אלו נאנקים תחת הרודנות של דרעי, ואומרים כי אצל האשכנזים כבר היה יותר טוב, שם בגלל שהם ספרדים התחשבו בהם, ואילו דרעי הזועק כי שמו 'מכלוף' פוטר עצמו מלשרת את הספרדים, הוא חושב שאם יצעק כי שמו 'מכלוף' הוא לא חייב יותר לציבור הספרדי

אם היה באמת 'מכלוף' היה גר בדירה צנועה. הגנבים האשכנזים - כן הם גונבים בענק - גרים בדירות צנועות לא מוציאים את העיניים לאחרים, מבינים כי אם גונבים לא מציגים זאת לעיני כולם. דרעי את טיפת השכל הזה אין לו, ואין זה פלא שישב בבית הסוהר ונשפט כמה פעמים על מעשים פליליים

חיים שאולזון

אמור לי מי החברים שלך ואומר לך מי אתה - האהבה של השמאל לשרי ש"ס


מעולם ידעו כי אמת ופוליטיקה הם תרתי דסתרי, בערב הבחירות אתה מציג את עצמך ככזה מבטיח עולם ומלואו, ולמעשה יום אחרי הבחירות אתה אומר נכון שהבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים, ציבור הימין בישראל עבר מצבים קשים כאלו עם מי שהונו אותם. לדוגמא נפתלי בנט הבטיח כי יילך רק עם הימין, ומעשית הלך עם השמאל. חלק  גדול ממצביעיו עד היום הזה אינם יכולים לסלוח לו ומצטערים שהצביעו לו בגלל מה שעשה. הצעד שעשה בנט היה בולט וקשה כזה שראית את השקר שלו מבצבץ מבין עיניו כאשר הוא מנסה להצטדק על הצעד שעשה שיש בה הונאה קשה

ש"ס עוברת תקופה דומה אם כי פחות בולטת מפני שלא כולם מודעים לאמת המרה, כי אריה דרעי שמאלן בלבו ונפשו, ואם הברירה הייתה בידו היה בוחר בשמאל שונאי ישראל ממש, מי שמבקשים לכלות את התורה כולה, מי שרוצים להפוך את המדינה לחילונית ליברלית, ועד כדי שהוא מינה שרים שהם כל כך רחוקים מימין ויהדות. לא אעסוק כאן במי שאינם חרדים במיוחד אלו שקוראים לגייס את החרדים שזה נושא בפני עצמו. כאן אני מתמקד בשרים השמאלנים, ביניהם משה ארבל ועוד כמה כאלו שעושים הכל שיידעו כי הם שמאלנים למרות שבערב הבחירות ש"ס הכריזה כי היא ימנית ותלך רק עם הימין ולא תביע עמדות שמאלניות

קורה משהו מחריד ממש, השמאל מאוהב בש"ס, מי היה מאמין שהשמאל הכי קיצוני בערוצי השמאל משבחים את שרי ש"ס ואוהבים אותם, לא מאפשרים לומר מילה רעה עליהם, הם רוצים עוד כאלו במפלגות החרדיות, והשאלה היא מה מאהב אותם על השמאלנים? העמדות שלהם ומעשיהם. ארבל אוהב ערבים ועושה למענם, ולא אוהב את הימנים, אלו בעיניו קיצונים ומשיחיים, כאילו שאנשי ש"ס מעדיפים שמאל קיצוני

בואו וראו מה עשה אריה דרעי. בימינו יש ב"ה גם ערוצים ימניים, אבל כאשר הוא הסכים להתראיין, הוא העדיף את הערוץ של השמאל הקיצוני, והחרים את הערוץ הימני. ואם זה לא מספיק, היום יודעים ממה שנעשה בקבינט, דרעי התייצב תמיד לצד השמאלני של גנץ ואייזנקוט, הוא עשה עימם כל מיני עיסקאות אפלות למרות שמצביעיו הם אנשי ימין. השמאל רוצה מדרעי שיעשה עבורם את מה שעשה בנט, לקח מצביעי ימין והעבירם לשמאל. זה מה שקורה מעשית היום בש"ס, מצביעי ימין הם אלו שמשרתים ערבים ומסייעים לעמדות אנטי ימין

אימרה מאוד ידועה, אמור לי מי החברים שלך ואומר לך מי אתה, האהבה של השמאל לראשי ש"ס מספיקה בשביל להבין עם מי יש לנו עסק. אם היה מי שהצביע לש"ס מתוך חשבון כי הם שירתו אותו בצד הימין של המפה הפוליטית, שיידעו כי טעו. ש"ס הם כמו נפתלי בנט, אומרים ימין ומעשית עושים שמאל

חיים שאולזון

הגאון רבי דב לנדא בהתקפה קשה על הזוממים המבקשים לחסלנו

עקיבא ווייס: המנהיג החרדי הרב דב לנדו על בג"ץ באירוע של 'ועידת בני הישיבות' : "כל אלה שזוממים זוממים, זוממים, אינני יודע להגיד את המילים החריפות, זוממים נגד, לחסל. לא יעלה בידם! אנחנו לומדים, וללומדים לא יהיה שום דבר, תורה תורה ורק תורה, לימוד תורה רק זה אין משהו אחר"

 

מריבת הטקס – או טקס המריבה

 


מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
 
 
המוח והלב מסרבים לקלוט עד לאיזו דיוטה תחתונה מתדרדרים אלו שרואים את עצמם 'מנהיגי הציבור'. לוקחים את הדברים היקרים ביותר להם עצמם והופכים אותם קרדום לחפור בו קולות באושים ממחנם הם.
 
הדבר היה ברור ופשוט למקבלי ההחלטות שחובה לקיים טקס לציון השביעי באוקטובר. אינם יכולים להעלות על דעתם שאולי עדיין לא הגענו לשלב הטקסים ויש לנו מה לעבור עם עצמנו, לפני שנגיע לשלב הטקס. (טקס למה? לזכר החללים? לזכירת החטופים? לזכור את שפל התחתיות שהציג מנגנון-הפרוטקציות שקורא לעצמו צבא הגנה לישראל? את שפל התחתיות של שפלי אדם שמנצלים את כאבם ואסונם של אחרים, כדי לתקוף פוליטית את יריביהם-שונאיהם??)
 
ממשלת ישראל, בעיוורון, שיגעון, או מחלת רוח, החליטה להעמיד בראש הטקס את הדמות שנתפסת כהכי חסרת הגינות, ממלכתיות ויחס של כבוד לאויביה – ושיהיה ברור: אויביה הם כל מי שאינו מצביע בעדה!). לא מדובר בשר החינוך/התרבות/ או איזה משרד שקשור בדרך כלשהי לטקסים או זכרון. מדובר בשרת התחבורה. מה למשרדה, לאישיותה או לעניינה עם טקס זכרון כאוב ונוקב?? המעלה היחידה שיש שלה בהקשר זה, שהיא קוץ בעין לכל אויבי הקואליציה. בשביל מה צריך להפוך את הטקס הזה לאבן נגף נוספת בפירוד הלבבות? מה המעלות שמביאה איתה שרת התחבורה לטקס כזה?? אולי יש לה מעלה נסתרת כלשהי, אבל הדבר היותר מאפיין אותה הוא תדמיתה המאוד ירודה של השרה בעיני כל מי שאינו מחוייב לה או למפלגתה או לקואליציתה.
 
כשלעצמי, אין לי מאומה עם טקסים. איני מתרגש מדגל שמורם, דגל שמורד, חצוצרות צווחות וכינורות בוכיים. לטעמי האישי האבל הכאב והשכול כה עמוקים ועצומים, עד שטקס, כל טקס, יכול רק להרע להם. גם מי שאין לו מוח בקודקודו יודע שכל דבר שתעשה ממשלה זו, יתקבל רע בעיני מחצית מהעם היושב בציון. כך זה בממשלה זו, וכך היה בממשלה הקודמת. הנתון הוא נתון: העם מפולג ומשוסע והתקבץ בשני מחנות (שבתוכם הם, רק מחכים לעת רגיעה כדי לקרוע זה מעל זה את עורו).
 
עד כדי כך פשוט וברור הדבר שמראש הוחלט שאת הטקס יעשו במגנן מבוצר. ללא קהל וללא שותפות של הציבור. הטקס יערך ויצולם, את הצילומים יערכו (לפי הקריטריון אלו פוזות מחמיאות יותר ליוצרי ומזמיני הסרט). בעצם לא מדובר בטקס, אלא בסרט תדמית של המארגנים שארגנו לעצמם סרט תדמית על חשבון המדינה וכאב אזרחיה.
 
לעומת טקס מסואב זה, קמו אויבי הממשלה והכריזו על טקס אלטרנטיבי. עדיין יש סיכוי קלוש שהטקס האלטרנטיבי יהיה אכן ממלכתי ולא ילך למחוזות של הכפשת מזמיני הסרט-טקס המתחרה. הסיכוי קיים משום שמנחה הטקס נזהר מפילוג ואם יתעקש על עמדתו, יקרה אחת מהשתיים: או שאכן הטקס יהיה עבור כולם או שהוא יתפטר ומישהו פופולרי במחנה המתנגד יבחר – באותה מידה של ענייניות – להנחות את הטקס.
 
מעניין איך חושבים מארגני סרט התדמית הזה לחייב את הערוצים (שנטייתם ידועה ומוכרת) לשדר אותו. האם ישכרו מהם שעת שידור? או שמא יחייבו אותם חוקית לשדר את תעמולתם?
 
 
הטקס האלטרנטיבי, לא יזדקק ליחסי ציבור. קהלם יבוא לשם ויש לקוות שלא ישתמשו בבמה ההיא כדי לזרוק אשפה ביריביהם שונאיהם הפוליטיים.
 
איני קורא עיתונות חרדית (מלבד מה שמביאים לי, או אורזים לי בו את הדגים...) ואיני יודע אם המדיה החרדית מתייחסת ללא-אירוע הזה כלל. הדברים עשויים מחומרים כה ירודים וערכם האובייקטיבי כה דל, עד שיש לקוות שבמדיה חרדית יודעים לתת להם את מקומם הראוי: ישירות לפח האשפה של העורך.
אם החוק לא מחייב אותם לכלול את האשפה הזאת והם מתנדבים לספר לנו על הבלי הבלים אלו, צריך בחינה מחדש, מה מקומם בעולמו של הציבור החרדי. חושבני שאפשר לעבוד את השם ולחיות בדרך ארץ עלי אדמות, גם בלי לדעת שטקסים-הבלים כאלה מתקיימים בעולם.
 
ומה לנו ולזה? רק לשים לב מה מכניסים לנו למוח. מה חושבים אלו שאמונים על הספקת הידיעות לציבור שלנו.
 
הדברים נאמרים אחרי שהודיתי כאן שאין לי מושג מה ערך חדשותי יש בהמוני התמונות של הצדיקים והאדמורי"ם בשבע ברכות כאן ובהנחת תפילין שם. האם מי שאינו חסיד חסידות ספציפית זו, באמת  מתעניין שנכדו של אדמו"ר פלוני מניח תפילין? האם יש חסיד שמסתכל מקרוב בתמונות שאינן מחסידותו, כדי לחזות בזיו אורם של פני האדמורי"ם? התמונות הללו יש להן ערך כלשהו למי שאינו חלק מהסיפור הזה?
 
 
 
חרדי בעולמו
 
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com

רגעי השבוע - פרשת ראה, מברכים החודש אלול

 

רגעי השבוע - פרשת ראה, מברכים החודש אלול

 

תיק החקירה מתגלה לראשונה / 100 שנים ללוח השנה המיוחד / גאולה לגלות שבתוך הגלות / סיפורו של הספר המיוחד שכתב הסופר החסידי

 

 

א. 24 דפי מסירות נפש

 

הוא היה מבין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שהגיעו אליו - הוא הצליח בחוכמתו להוכיח להם כי זה לא הוא, ואין לו שום קשר למי שהם מחפשים. במשרדי הנ.ק.וו.ד. לא התייאשו. יום אחד הביאו את תמונתו והמתינו לו מחוץ לביתו, ילד צעיר מאנ"ש שעבר במקום נשאל אם הדמות בתמונה זה 'יענקל זוראוויצ'ער', והילד ענה להם בתמימות שאכן זה הוא. יותר מזה הם לא היו צריכים כלום. הוא נעצר מיד ונשלח לקזחסטן, יחד עם כמה מגדולי החסידים בעלי מסירות נפש.

 

היה זה הרב החסיד רבי יעקב זכריה הלוי מסקאליק הי"ד, המכונה "ר' יענקל זוראוויצ'ער", שהיה מהקבוצה הראשונה שלמדה בישיבת 'תומכי תמימים' בעיירת ליובאוויטש, ושימש במשך תקופה כמזכירו של כ"ק האדמו"ר הריי"צ נ"ע, ואף זכה להיות מעשרת המושבעים שהרבי הריי"צ כרת איתם ברית למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ברוסיה.

 

לפני מספר שבועות פנה אליי אחד מצאצאיו, ר' מענדי קטן מארץ הקודש, שחיפש וגילה עם עוד צאצאים, את תיק החקירה של הסבא הדגול במרתפי החקירה הנודעים לשמצה של הנ.ק.וו.ד. הם פנו לארכיב הממשלתי ברוסיה, ואושר להם לקבל צילום התיק, אך הם התבקשו לשלם סכום מסוים, ובמצב הנוכחי אי אפשר לעשות זאת מחו"ל. 

 

תוך כדי התכתבות איתו, הוא גילה לי כי הוא ואני - בני משפחה. סבתא-רבתא שלו, אחות של סבי, מה שכנראה הגביר אצלי את הרצון לסייע לו, וביום שלישי זה, הבאתי את הצילומים של 24 דפי החקירה, אותם קיבלו בני המשפחה לראשונה. מהם עולים דמותו הנשגבה והמיוחדת, לֶקַח לימודים לצאצאיו ולכל יהודי באשר הוא, מה היא מסירות נפש למען שמירת התורה והמצוות והפצת היהדות!

 

"סבא היה מגדולי חסידיו של הרבי הריי"צ, ומחשובי הרבנים שמופיעים ברשימות בכתב ידו של הרבי", משתף אותו ר' מענדי, ומסיים בצער על סופו הטראגי של סבו שנהרג על קידוש השם: "היו שולחים לו דפים של דא"ח בתוך ספרי קריאה ברוסית. באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד חסידות, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו. לאחר מספר ימים ראו אותו החסידים נוסע במכונית פתוחה בלי גג. בהמשך סיפרה אחת הגויות שעבדו שם, כי הוא הוצא להורג בירייה ומסר נפשו על קידוש ה'. היה זה בקיץ תרח"צ, ומספרים כי לפני הריגתו החל לרקוד "אשריי שמלתי את ילדי ישראל, אשריי שסידרתי חופה וקידושין, ואני הולך למות בזכות זה על קידוש ה'"!

 

 

ב. לוח שנה

 

כל ריח העולה מספר חדש, מרענן ומשמח, אך כשהוא מגיע מתוך לוח שנה, הריח מביא איתו רוח חדשה, תקווה גדולה ושמחה רבה, לקראת השנה הקרובה הבאה עלינו לטובה ולברכה, שלבטח תהיה שנה של גאולה וישועה, שנה של שמחה, שלום ושלווה בכל העולם. 

 

וכשמדובר בלוח "כולל חב"ד", יש בי התרגשות אישית, במיוחד בשנה זו - השנה המאה בדיוק ללוח הראשון שיצא, וצילום ממנו ראיתי לפני מספר ימים מתוך מה ששיגר הספרן בספריית הרבי, הרב בערל לוין. 

 

אינני זוכר את השנה המדויקת, אך התמונה חקוקה היטב בזכרוני: בעודי ילד קט הגעתי עם אאמו"ר שליט"א המחזיק בדפים ורשימות, אל ביתו של להבחל"ח הרב ברוך נאה ע"ה, כשהם יושבים מספר שעות, דנים ומבררים, ונפרדים לשלום כידידים טובים וותיקים. "הוא העורך הראשי של הלוח" הסביר לי אבי, בהערכה על הזמן הרב שנמשכה הפגישה, ואני יושב משתעמם מהצד, אך נהנה מהמחזה המיוחד. 

 

אביו של רבי ברוך, היה הרב המפורסם הגאון הרב אברהם חיים נאה ע"ה, שהחליט להוציא לאור לוח שנה עם המנהגים המיוחדים לכל ימות השנה לפי מנהגי חב"ד, והוא עשה זאת מטעם ארגון "כולל חב"ד" בארץ הקודש, שהוא עמד אז בראשו. לאחר פטירתו, המשיך בכך בנו הרב ברוך נאה ע"ה, כאשר אבי שיחי' - מהנהלת הכולל, אחראי שנים רבות על הוצאתו לאור והפצתו בתפוצות חב"ד. 

 

בשאלות הנהגות מסוימות, הכריע הרבי פעמים רבות, כי יש לנהוג לפי הכתוב ב'לוח כולל חב"ד'. 

 

מפורסמת היא שיחת הרבי מיום ב' דראש השנה בשנת תשנ"ב, בה אמר הרבי: "יש לעורר על דבר לימוד ההלכות הצריכות לימים אלו... שילמדו הלכות אלו בשו"ע, או כפי שמצינו באחרונה שמדפיסים בלוחות השנה... הלכות הצריכות... על ידי העיון בלוחות אלו - על דבר לוח כולל חב"ד... שמלוקטים בו המנהגים וההלכות הצריכות - מוצאים בנקל את ההלכות האמורות. ולכן דבר נכון ביותר שכל אחד ואחד יעיין בלוחות הנ"ל".

 

אומנם, אין עדיין תרגום של לוח זה ברוסית, אך במדריך הלכות והליכות, אותו אני מוציא לאור בס"ד בשפה הרוסית 4 פעמים בשנה (בחודשים: תשרי, כסלו, אדר וניסן), משולבים כל ההלכות והמנהגים מלוח כולל חב"ד. 

 

 

ג. הילולא רבא

 

בדקתי באחד הדרכונים הישנים שלי, ומצאתי ויזה לקזחסטן בקיץ לפני 21 שנה. הגעתי לאלמא-אטא ונסעתי לבדי אל בית הקברות הישן, ולפי התיאורים מצאתי את מקום מנוחותו של אבא של הרבי. האוהל היה נעול. ביררתי, ונאמר לי כי בבוקר היה מניין של יהודים - לכבוד יום היארצייט כ' מנחם אב. 

 

6 שנים חלפו, ומאז הכל השתנה. "בקיץ לפני 15 שנים פגשתי את איש העסקים אבי שאולזון, וסיפרתי לו על נסיעתי המתוכננת לפקוד את קברו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן בעיר אלמא אטא, הצעתי לו להצטרף, הוא היסס, התייעץ עם אשתו שעודדה אותו, ומאז בכל שנה הוא כאן, בקזחסטן" - תיאר לי מנהל "כולל חב"ד" הרב שלום דוכמן, האיש ש'תיווך' את ר' אבי שאולזון מפלורידה למקום הגלותי כל-כך, שזכה סוף-סוף לצאת מעט מאפלוליתו ומסתוריותו, ולקבל מעט הכרת הטוב על הנפש הגדולה שבעל ההילולא הביא לעולם - את נשמתו הגדולה של רבנו נשיאנו. 

 

"השנה שמעתי זאת לראשונה", מוסיף הרב דוכמן ומספר לי: "באותה שנה היתה לידידי מר אבי הסתבכות גדולה עם רשויות המס שגררה משפט מורכב, ומיד לאחר חזרתנו באותה פעם ראשונה הוא ראה נסים גלויים, והכל הסתדר לו באופן פלאי מעל דרך הטבע". 

 

אם אמרו חז"ל ש"אפילו ספר תורה שבהיכל צריך מזל", הרי שגם הגיע כעת מזלו של קברו של המקובל הגדול רבי לוי יצחק, לאחר כל כך הרבה שנים שהמקום היה שרוי בגלות, עד שביום היארצייט היה מניין אחד של מתפללים שהביא השליח ורבה של קזחסטאן הרב ישעיהו כהן, שיחד עם אחיו מחזיקים את המדינה עם שלוחים ופעילות רבה, ואחראים גם על האוהל הקדוש.

 

מזה מספר שנים, מממן ר' אבי ושותפו ר' שמואל שטרן הבאת תלמידים, שלוחים ורבנים ביום ההילולא, והפיכת המקום להומה אדם ביום זה ובימים הסמוכים לו. 

 

כך היה לפני מספר שנים, כאשר התכנסו במקום מאות שלוחי הרבי באירופה, וגם השנה לשבת התכנסות מיוחדת לשלוחים שבמדינות חבר העמים. בדבריו בפני כאלף משתתפים בסעודת מלוה מלכה במוצאי השבת הקודמת, אמר ר' אבי, כי מיד כאשר שמע את סיפור חייו של הגה"ק רבי לוי יצחק זי"ע, הוא התפעם והתרגש מאוד ממסירות נפשו למען היהדות מול גזירות הקומוניסטים. עמידתו האיתנה מול הלחצים שהופעלו עליו, כשהוא יודע שחייו בסכנה, העינויים שעבר בחקירות, הגלות הקשה שנכפתה עליו, המחלה שחלה בה בגלותו וממנה הסתלק - כל אלו טלטלו אותו ועשו עליו רושם עמוק, ומאז הוא התחבר אל הצדיק ואל מקום מנוחתו".

 

 

ולתמונת השבוע שלי: ספר, סופר וסיפור

 

רבי לוי יצחק / אלמא-אטא / קזחסטן / צ'אילי / כ' במנחם-אב - הם מושגים שנכנסו בלקסיקון החבד"י לפני שנים רבות, בעיקר בזכותו של אדם אחד ומיוחד, איש סופר וספר, איש אשכולות שזכיתי להכירו לפני למעלה מארבעים שנה, בעת תפקידו כמזכיר ארגון "כולל חב"ד" במשרדים הישנים שבשכונת מאה שערים. הרב החסיד ר' נפתלי גוטליב ע"ה. דיבורו והליכתו היו בנחת, הכל שקול ומדוד, מסודר להפליא במילותיו ובמיוחד בכתיבתו. 

 

מתוך כשמונים ספרים (!) שכתב בימי חייו, זוכר אני במיוחד את שני הכרכים "יהדות הדממה", שיצאו לאור לפני כארבעים שנים, והביאו לראשונה לעולם היהודי תיאורים חיים ומכלי ראשון על הסבל של חסידים בברית המועצות תחת המגף הקומוניסטי, ולמרות הרדיפות והגזירות, מסרו החסידים את חייהם לשמירת תורה ומצוות. ביד אומן גולל הרב גוטליב את הסבל שעברו החסידים באותן שנים קשות, על המאסרים ועל ההגליות, ספרים שחוללו טלטלה של ממש בקרב אלפי אנשים, שלראשונה בחייהם מתוודעים למאורעות הקשים שאירעו בדור הזה ממש. 

 

שנים רבות לפני כן, הגה הרב גוטליב רעיון, לתעד בכתב את פרקי חייו של הגאון הקדוש המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע - אביו של הרבי. אך כעשור שנים עבר עד התייחסות הרבי לרעיון, ובקשתו מהרב גוטליב למהר ולהתעסק עם כתיבת והוצאת הספר לאור. 

 

אחד מבניו של הרב גוטליב, הוא הרב שלום, שליח הרבי ורב העיר ניקולייב, העיר בה נולד הרבי. הוא הוזמן אחר כבוד, כדי לספר לנו - הנאספים ביום ההילולא השתא - על הספר שנכתב על בעל ההילולא. 

 

במוצאי שבת, נסעתי שוב להתפלל באוהל הקדוש, והנה אני רואה בסמוך אליי את הרב שלום שקוע בתפילה נרגשת. בהמשך, בשיחה אישית, שיתף אותי ידידי הרב שלום מזיכרונותיו מאותם שנים בהן כתב אביו את הספר: 

 

"זאת הייתה תקופה מאוד-מאוד מיוחדת. הבית כולו חי ונשם כל הזמן את 'רבי לוי'ק'. אבא שלי היה מונח בזה, ראשו ורובו. הייתה תקופה ארוכה שהוא עזב את כל המשרות, את כל העבודות, הוא הרי היה מזכיר כולל חב"ד, ואחרי שהוא קיבל את הוראת הרבי הוא הניח הצידה את הכל, ונכנס לזה בכל כוחו. בלילות היינו שומעים את התקתוקים על המקלדת, ובימים היה נוסע לפגוש אנשים ולראיינם. האווירה כולה הייתה אווירה של חרדת קודש. אבא חיבר ספרים רבים בימי חייו, אבל הספר הזה - זה הספר! הספר שנחקק אצל כולם, ובו עצמו גם כן".

 

"ההתרגשות שלו, החיות שלו, הוא התחבר כל כך ל'רבי לוי'ק'. הוא חי אותו, נשם אותו, הוא כביכול כאב אותו, התרגש בשבילו".

 

"היתה פעם אחת שאני זוכר אותו מאוד, אחת הפעמים שהרב חדקוב התקשר למסור איזו הוראה מהרבי. אחי הגדול אומר, כי הוא זוכר שאבא חש כי גם הרבי היה על הקו. ובכל אופן, היתה המולה בבית, ואנחנו ראינו את הפנים שלו מתחלפות, מאדימות ומחווירות. אבא סימן לנו כי זו שיחה מלשכת הרבי, וכולנו השתתקנו כמובן מיד. כולנו היינו גם בעניין הזה, ועמדנו מסביב לראות ולהסתכל עליו מרחוק. לא התקרבנו לשמוע, אבל הסתכלנו מרחוק את אבא עומד בחרדת קודש. נוטל מיד עט ונייר, מקשיב לטלפון, ורושם, רושם... הוא היה כל כולו כה מרוגש, כל-כך לא האיש הרגיל שהכרנו, וכולנו חווינו יחד איתו את מה שעבר עליו".

 

"רבי לוי יצחק נהפך לגיבור חיינו, הדמות של החיים שלנו. כשיצא הספר לאור, ישבנו כולנו וקראנו אותו בשקיקה. אני זוכר את עצמי, לוקח את הספר לידיי, וזה כנראה הספר הראשון אותו קראתי מתחילתו ועד סופו, בלי רגע מנוחה, בלי נמנום. קראנו והתרגשנו ובכינו בשביל 'הרב לוי'ק'".

 

 

גוט שבת וחודש טוב!

שייע

'דת השלום'

 

מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

ערב שבת קודש פרשת ראה - שבת מברכים אלול תשפ"ד.

לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.

לפעמים צריך לעצור ולעשות סוויץ' במחשבה, אנו נוטים לייחס לדתיים לאומיים ולכהניסטים את העוון החמור של 'התגרות באומות', אבל התקופה האחרונה הוכיחה את ההיפך הגמור ואסביר את דבריי.

מישהו השמיע לי לא מזמן, הקלטה מתוך ארכיון הרדיו מלפני עשרות שנים, של ראיון עם אחד המפורסמים מראשי השמאל ומאדריכלי השלום (כמדומני זה היה יוסי ביילין), המראיין שואל אותו: ואם יתברר שאין שום סיכוי להגיע לשלום באזור? והמרואיין עונה: 'אם יתברר שאין שום סיכוי לשלום, אין לנו בשביל מה לחיות'.

כששמעתי את זה נפל האסימון.

נתאר לעצמנו, שמישהו יגש אל המשפיע ר' צבי מאיר שליט"א וישאל אותו מה הוא יעשה אם מגיע מצב שמכל סיבה שהיא אי אפשר יותר לשמור שבת ויום טוב ולקיים מצוות, הלא ברור כי הוא יענה 'למה לי חיים'?

אז זהו, שהשמאל הרים כאן דת שנקרא 'דת השלום' ועל זה הכל תלוי וסביב זה הכל יסוב, ואם יתברר שזה לא יכול להתקיים, למה להם חיים?

אבל האמת היא, ששלום אכן לא יכול להיות כאן במובן של 'שלום' כפשוטו, אבל דו קיום ושלוה ברור שיכול להיות פה, אבל הם, השמאל לא נותנים לזה לקרות, באשר הם מדברים בשפה הלא נכונה ובגלל זה כל הצרות כאן.

אני זוכר את אותו חג פורים, כאשר לאחר תקופה קשה של פיגועים נוראיים יום יום, קם מישהו ועשה מעשה, ה"ה ד"ר ברוך גולדשטיין מחברון, וירה בכמה עשרות ערלים ישמעאלים במערת המכפלה, ומבלי להצדיק את מעשהו, הלוגיקה המחשבתית שבפעולתו היתה, שהרי כל הפיגועים שעשו הישמעאלים היו נגד חפים מפשע, ולכן יש ללכת איתם באותם שיטות פעולה, דהיינו, אם הם רוצים לעצור את שטף חיינו דרך פיגועים ללא הבחנה, נשבית את שגרת חייהם באותה מידה ובאותה שפה.

שאלתי אז את אבי ז"ל מה דעתו על הטבח? ואבי ענה לי: תבין, הוא הרג רק 30, הייתי שמח אם היה משאיר רק 30.

כולם חששו אז מההשלכות של האירוע, ועוד עשו ק"ו, ומה אם כאשר לא מגיבים להם ומנסים לרצותם הם פוגעים ללא רחם, כעת, כאשר טבחו בהם, על אחת כמה וכמה מה שיעשו לנו?

ומה היה בפועל? 9 חודשים לא היה אף פיגוע, הגל הרצחני נעצר, והסיבה פשוטה: דיברו איתם בשפה שלהם, שבהתנהגותם הם מוכיחים כי הם מבינים אותה היטיב.

ומי עוד דיבר איתם בשפה הזו? הלוחם הגדול דוד מלך ישראל, כאשר העם המואבי רצחו את בני משפחתו, הוא הרג אותם במיתות משונות קבל עולם ומלואה ובלי שום הבחנה בין חפים לשאינם, כמו שכתו בפסוק: ויך דוד את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה, וימדוד שני חבלים להמית ומלוא החבל להחיות". דהיינו: שני שלישים מהם נידונו למוות, ורק שליש אחד הושאר בחיים. עד שכל העמים מסביב ידעו, כי עם דוד המלך לא כדאי להתחיל.

הרי כל בר דעת רואה מה קורה מסביבנו?

למה ביום שמחת תורה הם עשו טבח דוקא במעוזי השמאל?

כי הם האויבים האמיתיים שלהם, הם מנסים לעשות איתם שלום בניגוד לרצונם ובניגוד גמור לציווי דתם שהרי המילה 'איסלאם' פירושו אי סאלם, היינו: 'אין שלום' וזה כתוב בפירוש בקוראן שאין להשלים עם הכופרים רק לטבוח בהם.

אז המתגרים באומות האמיתיים הם כל השמאלנים שמנסים להתחנף אל הישמעאלים וזה הגירוי הכי גדול בעיניהם וממילא עי"כ מעוררים אותם לעוד ועוד מעשי טבח ומתקיים את מה שחז"ל אמרו שיקרה למי שיתגרה בהם.

לעומת זאת, אלה שמדברים איתם בשפתם, הם מעריכים אותם, כי הם רואים בהם אחלה גברים שמבינים ענין ולא מסטולים דמיוניים שלא יודעים קרא וכתוב, למרות שהכתובת כתובה וחרוטה על הקיר בדם אדם בוהק.

בברכת שבת שלום ומבורך:

ישראל אהרן קלצקין

הרב יצחק יוסף חותר נגד אביו משחק עם ההלכה לפי איך שכדאי לו

 

הרב יצחק יוסף חותר תחת אביו יחד עם דרעי בחגיגת מינויים נגד ההלכה!!!!
בעוד כשבועיים יגיעו הרב יצחק יוסף עם יו"ר ש"ס למעמד הכתרת רב עיר "מטעם דרעי" בעיר גן יבנה,  בהשקעה של 200,000 ש"ח בקירוב בתקופת מלחמה.  [יצויין כי האירוע היה מתוכנן להתקיים בארמונות חצר המלכה , בהשקעה כפולה , אך בעקבות מחאה של חברי מועצה וועד בתי הכנסת , הרב וויתר על התענוג והסכים לאירוע "צנוע" יותר במתנ"ס].

המועצה המקומית והדתית קיבלו הוראה לבצע כל מה שיבקש הרב , וכך עשו לרבות העסקת בן אחותו של הרב מטעם, המפיק הנודע אלחיאני מאשקלון כמפיק האירוע הענק.
יצויין כי דרעי בעזרת אחיו הרב יהודה דרעי ז"ל , נלחמו בכדי למנוע את בחירת בנו של רב העיר הקודם ,למרות שלפי פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל האחרון שכתב בחייו כך יש לעשות.   זה כמובן לא הפריע להם לפתוח במלחמה למען חבר התנועה ונגד בנו של הרב.
הרב יהודה דרעי כיו"ר וועדת הבחינות קידם את בן משפחתו [יו"ר ש"ס גן יבנה] לקבלת תעודת "כושר רב עיר" מבלי שעבר את כל 11 הבחינות חובה.
במקביל ניסה למנוע את כינוס הוועדה לאשר את מועמדותו של בן הרב הקודם, עד התערבות היועמשי"ת , והרב מחפוד שנזעק במכתב [העלנו אותו כבר ב"בעולמם של חרדים"]
במקביל מר אבידן גיבש את חברי הגוף הבוחר בתיאום עם הרב הנבחר , בניהם תלמידו , שכנו, בחור מבית הכנסת שלו, שכנה, 2 שקיבלו ממנו המלצה חמה כידידים לספריהם וכו'...
[מיותר לציין שנהגו של מר יהודה אבידן , הינו חתנו של הרב הנבחר, מורשה חתימה של העמותה שלו "ברית שלום תהילה לדוד", ומתגורר אצלו בגן יבנה]

אגב נזכיר כי בהלוויתו של הרב יהודה דרעי ז"ל הכריז הראשון לציון יצחק יוסף שיש לקיים את פסק ההלכה של מרן האבא ולמנות את הבן [מאשדוד] במקום אביו כרב של באר שבע.
הזכרנו פסק הלכה? אז בגן יבנה הרב יצחק יוסף שינה את הפסק ופעל למינוי יו"ר ומייסד תנועת ש"ס בגן יבנה דוד כהן כרב ראשי , נגד ההלכה ונגד פסק ההלכה של אביו.
מה היו הטענות?  ובכן, משלחת של 4 רבנים שפעלו לקיום פסקו של מרן שוחחו עם הצדדים , ואלו התשובות שקיבלו.
הרב יהודה דרעי טען: "אנחנו משפחה איתו, מחותנים, ולכן מבשרך לא תתעלם, ועוד שיש שפוסקים אחרת במחילה ממרן רבנו עובדיה זצ"ל, ולא סוברים כמותו , ובפרט שבנו של הרב הקודם אינו מתגורר בישוב גן יבנה וע"כ אין לו זכות קדימה" [לפי דבריו בנו מאשדוד אינו ראוי].

הרב יצחק יוסף טען : "לא תמיד אנו פוסקים שיש למנות את הבן זה תלוי בהרבה עיניינים נוספים" ככל הנראה הרב מתכוון לסוגיית "ש"ס" , בה עולה הקושיא האם מותר למנות למשרת רב מי שאינו ש"סניק ואינו כפוף לדרעי. [נגד פסק מרן בשו"ת יביע אומר , י"א חושן משפט שלא חילק וקבע שאין להתמודד מול הבן].

הרב דוד יוסף טען : "מו"ר אבי לא הספיק בחייו להשלים אך דעתו לא היתה נעולה וזהו אינו פסק דין חלוט , וניתן לפסוק לכאן ולכאן בכל מקרה לגופו"  [כמובן שהרב דוד יוסף תמך בו בכדי לקבל את האצבע שלו בבחירות לרב ראשי וראשון לציון].

הרב יחיאל אבוחצירא השיב: "אנחנו כפופים לתנועת ש"ס [דרעי] ולכן חייבים לעזור למנות אותו הוא ידיד קרוב שלנו".
הרב משה מאיה טען: "מה אני יכול לעשות , אריה קובע".

עכשיו נראה כיצד יפעלו בעשרות הישובים בהם הודיעו כי ימנו רבני עיר....
מי שאינו ש"סניק, ואינו כפוף לדרעי, וכמובן אם הוא מיוצאי תוניס [מאזוזים] או תימן [רצאבים] אז הסבירות שיתנו לו להמשיך את מקום אביו אינה קיימת כלל וכלל!!!

ח"כ ינון אזולאי הנשוי לבת אחיו של הרב מטעם , גם יכבד את האירוע בנוכחותו , וכך גם הרב אברהם דרעי המועמד לרבנות באר שבע שגם הוא נשוי לבת אחיו של הרב מטעם..

קשרים וכישורים קודמים לפסקי ההלכה , זו דעתו ומשנתו האחרונה של דרעי!!

'העדה החרדית' בדרכי 'יתד נאמן' כותבים באנגלית


 לאחר היתד בערבית: ביטאון העדה החרדית 'קהלא קדישא' מפתיע עם כתבה באנגלית, ציטוט מילה במילה מדברי גאב”ד ירושלים פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך באנגלית

גם לסבלנות יש גבול

 

‏רבים שואלים אותי, מדוע אתה כועס? מדוע אתה מפלג? מדוע חיים, מדוע?

אז אני אספר לכם, 

אני האזרח שהלך לקלפי וראה כיצד הקול שלו מוחרם, אני הבוחר שגם אחרי שהוקמה ממשלה כאשר בחר אמרו לו שהיא לא לגיטימית.

אני הנהג באיילון שצפה במפקד תחנת תל אביב חוסם לו את הכביש

אני האם שפוצצו לה את השמשה על ראש ילדיה הצווחים, אני האזרח שהוכה בכביש בדגל שעליו מסרו נפשם דורות

אני הנידון ששמע את השופטים העריצים שלכם מתפייטים על טנקים ברחובות 

אני המילואימניק שצפה בגנרלים בדימוס מרטיטים פימותיהם על כל גבעה וקוראים למלחמת אחים

אני החמש בדת״ק שהביט במטוס מושבת כי הטייס החליט שהוא טוב ממנו, שדעתו היא זו שקובעת, אתה רק תעמיס כלב תעמיס

אני החייל בגולני שרץ על הגבעה כששמע שבספטמבר לא יהיה לו צבא, כי האדונים החליטו שחיי ילדינו הם קרדום להכות בו את הממשלה

אני האזרח בבארי שחיכה 8 שעות לצבא שבעים המיליארדים להגיע ולשווא חיכה

אני האם שזחלה מיבבת על דם ילדיה השחוטים ואיש לא בא להצילה ממעניה

אני איש הזק״א שליקט את שברי האנשים בתא הגזים בנובה

אני, אני הם השבבים שעפים כשאתם חוטבים עצים

אני זה שחמתו בוערת בו 

על מה שעשיתם לארץ אשר אהבתי, באדנות הדוחה שלכם, בהפקרות הבלתי נתפסת שלכם, בתיעוב האינסופי שלכם, בהיבריס הקטלני שגידלתם על חשבוני, לכו תוציאו הכסף לבנקים בחו״ל כאשר הבטחתם. לכו.

לעולם לא נשכח מה עשיתם בקיץ האחרון, לעולם. ראוי היה שתסתמו את הפה לשבעים שנה, אבל אתם לא יודעים לשתוק, או להתנצל או לאמר טעינו. אתם מומחים רק בלהכות על החזה שלנו. 

ראינו אתכם בקוצר ידכם

נגמרה המסיבה, המוזיקה שאתם שומעים זה רק הד חוזר, שום דבר לא ישאר כפי שהיה, אינכם ראויים להיות האליטה שלנו, אנחנו נמצא לנו אחרת ועד אז, לאף אחד לא אכפת מדעתכם יותר. 

נתראה בשש אחרי המלחמה, קיבלתם היום רק טעימה מהזעם והחימה שהעם הזה אוגר באצילות נפש שאין כדוגמתה עד לניצחון הפאקינג מוחלט

אה וכן, הסירו ידכם מאחינו ובנינו השומרים על הארץ, כי גם לסבלנות המופלאה שלנו יש גבול

חיים

תמונה נדירה של האדמור רבי אהרן מבעלזא שהתחיל לגדול זקנו


 תמונה נדירה של האדמור רבי אהרן מבעלזא שהתחיל לגדול זקנו. לאחר השואה