שהרבי הלב שמחה חלה, התעסקו בכתיבת צוואותיו,בעיקר נושא הכספים.
בשנת תשמ"ג קרא הלב שמחה למקורבו רבי חיים מאנדל מאנטורפן שיבוא לדירה באלפנדרי,(שנכנס אמר לו לסגור הדלת)
ואמר לו:
איך קלער ר' פ"מ (מרן הפני מנחם)אין ירושלים[ינהיג בי"ם ובשאר הארץ]
מין יענקל(האדמו"ר מגור היום ) אין בני ברק,(ינהיג בבני ברק)
ואז שאל את רבי חיים מה אתה אומר?
וואס זאגסטו?
אינך חייב לענות עתה, קלער אדארך.
היתי ממש המום.
כמה ימים לא חזרתי לעצמי.
ואמרתי שבטח שמע או הבין מאביו הא"א שהפני מנחם צריך להנהיג.
הוא הרבי הלב שמחה כאבא רוצה שגם בנו יקבל איזה הנהגה.
ואכן נזכרתי שבתוך השבעה של הבית ישראל,כאשר הגיעו לבקש מהלב שמחה שיקבל ע"ע את ההנהגה.
אמר דער טעטע און צוואה גישברען,בני יצחק ומאיר לא ינהגו.
יצחק כבר לא חי,(בן האמרי אמת רבי יצחד נפטר בחיו)
למה הוסיף אותו?
ואז פנה לאחיו הפני מנחם ואמר
לו,דער טאטע האט איניץ גימינט.
אבא חשב עלינו.
ואכן הבית ישראל
הלב שמחה
והפני מנחם
היו ממשיכים בהנהגה בגור.
וכך גם קרא ואמר למשה שינפלד ז"ל שצריך שיהיה 2 רעבס.
וסיפר לו שדיבר ע"כ עם רבי
חיים מאנדל ז"ל
וביקש שידאג לכך.
בז תמוז תשנ"ב נפטר הלב שמחה
בימי השבעה הגיע לארץ רבי חיים מאנדל ז"ל
מיד בבאו נסע לנחם.
חיכה בחוץ כולו במתח,כאשר רבי יענקל יצא,ניגש אליו
ואיך שהתחיל לדבר איתו.
הוא אמר בקול
נין נין
גור ועט נישט ז'אן 2 סלונים
(לא לא גור לא יהיה מצב של 2 סלונים )
לא רוצה לשמוע.
בתוך כך התחיל לחץ אדיר דרך
שליחים לפני מנחם מכיון אד"ש
(רבי יענקל)
שהוא רוצה ליהות רבי.
הפני מנחם זצוק"ל ממש לא לחם
ואמר אז שיבאו לו ספר מוסר.
וציטט בשם אביו האמרי אמת
החזק במוסר על תרף.
היו ימים של בהלה ימים של אי וודאות.
כל האנשים סביב רבי יענקל
התחילו ללחוץ,ואף לאיים.
הפני מנחם ענה שזה לא דבר
ארצי זה דבר שמימי.
משה שינפלד הגיע לומר שהוא לא מותר,הפני מנחם ענה לו.
תגיד לו שיקח את זה.
באותו זמן הגיע מחיפה לי"ם לנחם בנו ראש הישיבה רבי שאול שליט"א.
בעת ערב ניגש הפני מנחם אליו,ושאל אותו מה אתה אוחז
לגבי הרבסטוע?
ואמר לאביו אבא
תמיד אתה אומר שאתה יורד להזכיר לשאול את אבא הא"א. תשאל גם כעת על ההנהגה.
לימים סיפר הפני מנחם בני רבי שאול אמר לי דבר וכך עשיתי.
וכה סיפר הפני מנחם.
סאיז גיוען בהקיץ
אבא האמרי אמת זצוק"ל
בא ואמר לי כל העוסקים בצורכי
ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם.
זה היה הרגע שהפני מנחם
קיבל את ההנהגה.
מי אותו רגע.
הבן רבי יענקל אדמו"ר היום
הבין שהגיע ההחלטה.
שהדוד הפני מנחם החליט
לקחת את עול ההנהגה.
ואז חשב צעד אחד.
איך אני מבטיח לי את ההנהגה אחריו.
וזה היה כל דאגתו!!!
וכאן דרש וממש עמד עם איום
שחייב מכתב ברור מהפני מנחם
שיבטיח לו את הרביסטוע לעתיד.
הפני מנחם ברוב השפלות והענווה.
נטל דף רגיל לא מסמך לא בלאנק שלו.
וכתב את המכתב
וכתב אני מעביר את התפקיד כאשר על המילה סימן מחוק.
והוסיף ההנהגה.
יודעי דבר הבינו את המשמעות
שאצלו זה תפקיד לא הנהגה.
רבי יענקל תבע ורצה גם שכל בני הפני מנחם יחתימו על המסמך.
כאן הפני מנחם סירב באומרו
אותי הוא יכול לשגע.
את ילדי הם לומדים.
ואכן לא עידכן אותם בכלל.
ושלח את משה שינפלד ז"ל
להראות לו.
בעוד לבניו עצמו לא סיפר בכלל.
וכך ניהל מלחמה מול תביעת אביו הלב שמחה ונגד רצונו.
שהרי אביו הלב שמחה,שלח ואמר שאכן
יהיה רבי, אבל רק בבני ברק.
הוא לקח בכוח את כלל ההנהגה בשררה ובאלימות.
והשקר הגדול הוא
שהוא כביכול ויתר לדודו מרן רבינו הפני מנחם זצ"ל.
יסכר פי דוברי שקר.
לאחר פטירת הפני מנחם נכנסו אל האדמו"ר מגור
כלל משפחת הפני מנחם לסכם את נושא
הכוללות.
(דמי הפדיונות שהחסידים נותנים)
ואכן הוסכם שיעביר כל חודש
40% מכלל הסכום.
ואמר למשפחה אני אדאג לכך.
בשם המשפחה ביקש רבי דב בערל ליפל שהרבי יחתום על
מסמך שכך יהיה.וזה יהיה מוכר
גם אצל עו"ד.
הרבי ענה אני
איך בין הוארטס מענטש.
אני אקיים מה שהובטח.
למעשה התחיל לתת ומדי זמן
זה ירד, עד שכבר מעל 19 שנה
שאינו נותן.
באמרו תמיד למשה שינפלד
מה אעשה דחצר איז גערסער
(החצר ההוצאות יותר גדולות )
וכך נמשך השקר זה עשרות שנים.
והעיקר שאמר
צויי רעבי'ס וועט נישט זיין.
והוא עוד ויתר....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.