על קנאי אמת וקנאים מזוייפים

 

מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

ערב שבת פר' פנחס תשפ"ד.

 

לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.

 

סליחה אבקש מתושבי א"י על האיחור במשלוח הגליון והמאמר, כל השבוע היה לי בראש מוכן מה לכתוב בהרחבה ואף ציינתי לעצמי נקודות מסויימות להרחיב עליהם.

 

שהרי פרשת פנחס היא השבת של הקנאים לכאורה, הם משתמשים בשם הפרשה ובמהותה כגרדום לחפור בה.

אבל כולכם מכירים את השקפתי, כי יש פער של שמים וארץ בין הקנאות של פנחס, שסיכן חייו כדי להגן על משה רבינו ותורתו ועשה ללא שום פניות לבין מי שנשכב על הכביש ופוגע קשות באנשים סביביו כדי 'להציל' את עולם התורה מכל פגיעה.

 

והגר"מ דרוק היה כל שנה חוזר על הווארט שכתוב על פנחס 'ראה מעשה ונטל רומח' לעומת אלו שמחזיקים רומח ומחפשים מעשה.

 

עליהם נאמר 'עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס'.

 

כל מה שמוכן לי לכתוב נעצר אתמול בבוקר, כאשר קיבלתי  טלפון מידידי ושואל אותי אם שמעתי מי נפטר?

כאשר שמעתי ממנו מי, נאלמתי דום.

לילה לפני כן ישבתי עם יהודי חביב, רב בימ"ד בעיר קטנה סמוכה ללייקווד, נכנסתי לבית מדרשו להתפלל מנחה מעריב, שמעתי את הרב אומר תורה, הוא ציטט אמרות מהגאון ר' שלום שוודרון זצ"ל.

אחרי התפילה אמרנו פרקי תהילים להשבת החטופים ושוחחנו מעט ומשם כל אחד פנה לביתו.

 

הרב התיישב על כורסתו לפני השינה ובבוקר כאשר לא הגיע לתפילה ולא ענה לטלפון, פרצו לביתו וגילו אותו ישן לעולמים.

 

דברים מקבלים פרופורציה אחרת כששומעים בשורה כזאת בפתע פתאום כלשון הפסוק.

 

נסעתי ללוויה ואף הספדתיו, סיפרתי שכאשר התקשרתי אליו אתמול לשאול אם יש מנין, ושלפי הווייז, אאחר 5 דקות ואיני רוצה לפספס תפילה בציבור מתחילתו, הוא אמר לי בנועם שיחו כי הוא יאריך את השיעור שלפני התפילה במספר דקות וימתין לי.

 

כל זה עיכב לי את כתיבת המאמר, אקווה להשלים את הדברים בשבוע הבא, ראשית, כי הדברים נחוצים ושנית הם לוחצים לי בפנים אחרי שכל השבוע הכנתי אותם וסידרתים בראשי.

 

בברכת שבת שלום ומבורך

 

ישראל אהרן קלצקין