שוב ושוב מנהל 'החינוך העצמאי' מגיע לביתו של הגאון רבי דב לנדו להיוועץ על המצב הכלכלי הקשה, לא עוד כפי שהיה בעבר הם לא מצליחים להתמודד עם הצרכים הגדולים, בכל שני וחמישי גזירות חדשות, שחלקם באשמת הניהול מפני שהם עשו דברים חשודים ואינם מאפשרים לבדוק את האמת מה קורה במערכת הכספים, אבל לא על כך אני כותב בשורות אלו, מה שמדאיג מאוד זו הצביעות החרדית ליטאית זו זעקה כל השנים 'ציות' לגדולי תורה ומעשית הם אלו שעשו נגד דעתם של כל גדולי התורה
מאז קום המדינה גדולי התורה הסתפקו אם לקחת כסף מן המדינה לבתי החינוך החרדים, היו גדולי תורה שהתנגדו טענו כי אסור לאפשר לכל גוף שאינו חרדי שיהיה חלק ממערכת החינוך גם לא בעקיפין ואפילו לא על ידי תרומות. היו גם מי שהרחיקו שלא יקחו תרומות מעשירים שאים חרדים. אבל במה שקשור לתקציבי המדינה מצד אחד היו שטענו כי אנו משלמים מיסים וזכותנו לקבל את חלקנו, ומצד שני זעקו רוב גדולי ישראל כי מדובר בסכנה גדולה, מפני שאם חלילה נהיה תלויים בהם, הם ישתלטו על החינוך החרדי ונהיה בצרות
לאחר ויכוחים קשים בין גדולי התורה בקושי הסכימו שיקחו עד 45 אחוז מן התקציב בשביל שייאלצו להחזיק מערכת גיוס כספים בחו"ל, במצב הזה גם אם יקצצו בתקציבי הממשלה יהיה ממה להתקיים, גם אם יהיה קשה, אבל המערכת לא תתמוטט. בשנים ההם לא היו כל כך הרבה נגידים חרדים וקשה היה איסוף הכספים בחו"ל, והתחננו לגדולי התורה שיתירו לקחת יותר, ולבסוף בשל המצב הכלכלי הקשה הסכימו שיקחו עד 60 אחוז ולא יעברו אותו, וכך המשיכו עד להקמת 'דגל התורה' כאן בא החורבן הגדול
היה זה אברהם רביץ מי שעמד בראש הרשימה שזעק כי אין כל סיבה מדוע לא לקחת מאה אחוז וככה להוריד את העול מעל המנהלים המתרוצצים בחו"ל להשיג כסף. היו מי שזעקו אז שזה מסוכן אבל בשל הלחץ שלו, הרב שך התיר מתוך חשש גדול, ומנהלי המוסדות נשמו לרווחה, וחלקם סגרו את משרדיהם בחו"ל. מי שזוכר את אותם שנים במנהטן שבניו יורק היו כל כך הרבה משרדים של מוסדות תורה בארץ, משם ניהלו את מערכת גיוס הכספים
לא אגולל כאן את כל ההיסטוריה עד לימינו, אגש ישר למצבנו היום, הנה אנחנו במצב שאנו תלויים בידי החילונים, הם אלו שיכולים לסגור את הברזים בכל עת שירצו, זה לא תלוי כלל בקואליציה או אופוזיציה, המצב הכספי הקשה של החינוך העצמאי בשל מאבק עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר שם שולטים פקידים שבדרכים חוקיות יכולים לעשות צרות לכל מי שיחפצו, ובכל פעם נאלצים לבקש סיוע מן החכי"ם החרדים שייאבקו ולא תמיד מצליחים, והשאלה היא האם אפשר להמשיך כך או שמא הגיע הזמן לעשות צעדים אחורה
נכון, מדובר בסכומי עתק וקשה מאוד לגייס סכומים כאלו, אבל אם נהיה ריאליים ונלמד ממה שקורה לכלל מערכות החינוך החרדים נמצא שכולם ב"ה מסתדרים כולל מי שאינם חלק מן 'החינוך העצמאי', מוסדות סאטמאר וכל מי שאינם לוקחים מן המדינה ב"ה קיימים. הסיבה מדוע ש'החינוך העצמאי' לא יכול לעשות זאת מפני שהם מממנים הרבה מאוד מוסדות. אם נשוב לעבר שכל מוסד חינוכי התנהל על ידי צוות משלו, אפשר יהיה להבטיח את החינוך החרדי. זה לא יהיה קל אבל אפשרי
מי שלא אוהבים זאת הם הפוליטיקאים, מפני שהיום הם מחזיקים את מנהלי המוסדות בגרון כאילו שבלעדיהם אינם יכולים להתקיים, ברגע שכל מוסד חינוכי ידאג לעצמו, הכל ייראה אחרת ולא יהיו תלויים בפוליטיקאים העלולים לאבד שליטה על הציבור
מה שחשוב לנו הוא עתיד החינוך החרדי, חייבים לעשות כל מה שאפשר להיות הכי פחות תלויים בתקציבי ממשלה, אם חלילה נמשיך בדרך הנוכחית ונהיה תלויים בהם, בסופו של דבר ניאלץ גם לקבל את תכתיביהם בתוכן הלימודים, ואז אנו בצרות
מי שנהנים מן 'החינוך העצמאי' הם בעיקר המוסדות הליטאים, הציבור החסידי אין לו כמעט מהם, זו הסיבה מדוע כל כך הרבה מהם עכשיו פונים 'לממלכתי חרדי' ואינם קולטים איזה צרה הם קונים לעצמם, אבל זה נושא בפני עצמו
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.