דפים

יום שלישי, 11 ביוני 2024

"היום בתניא" יום ה' ז' סיון


 "היום בתניא" יום ה' ז' סיון
"שער היחוד והאמונה" 
פרק א'
שנה מעוברת

אחדות ה' באור החסידות:
פרק א' בשער היחוד והאמונה, נפתח בפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ה' הוא האלקים, בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" - המביע על פי המבואר בזהר, את הציווי להגיע לידיעה ולהכרה באחדותו יתברך.
 בחלק התניא שלפנינו, יתבאר בין השאר: מהי המשמעות של "ה' הוא האלקים"? ומהי ההדגשה במלים האחרונות שבפסוק,  "אין עוד"?
...
פירוש הבעש"ט:
הבסיס להבנת הנושא של אחדות ה', הוא פירוש הבעש"ט לפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים" - שממנו ניתן ללמוד על האופן שבו נברא העולם, ועל האופן שבו הוא ממשיך להתקים מאז בריאתו.
העיקרון המלוה אותנו הוא: שדבר ה' שבו נברא העולם, כנאמר בסיפור מעשה בראשית מספר פעמים "ויאמר אלקים יהי...", אינו רק פקודה לביצוע. אלא כל מאמר, מכיל חיות אלוקית הנמשכת לנברא, מהוה אותו "יש מאין" וממשיכה להחיותו ולקיימו בכל רגע.
וכפירוש הבעש"ט: שהפסוק "לעולם ה' דברך נצב בשמים" בא להשמיענו, כי דבר ה' במאמר "יהי רקיע בתוך המים וגו'" לא היה דיבור חד פעמי, אלא לעולם הוא נצב ומלובש בשמים ובכל הרקיעים להוותם ולהחיותם (כי אחרת, היה העולם חוזר להיות אין ואפס, כמצבו לפני הבריאה).
ויצוין, שדברי הבעש"ט הללו, נכונים גם לגבי תשעת המאמרות האחרים שבהם נברא העולם.
ולמעשה: כל נברא מקבל את חיותו (מאז הבריאה) ללא הפסק, מאחד מעשרת המאמרות שבהם נברא העולם. וגם נברא ששמו לא מוזכר במפורש בעשרת המאמרות שבתורה, יקבל את חיותו על ידי צירופים וחילופי האותיות שבאחד המאמרות,  שבזה, החיות יורדת ומצטמצמת ומתלבשת בכל נברא בהתאם למהותו - כאשר שמו (כפי שנקרא בלשון הקדש), מורה על בחינת החיות שנמשכה בו.
חבר  נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. 

🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.