נאפה ונטחן לאחר הפסח

 נאפה ונטחן לאחר הפסח.

אינה פותרת את הבעיה כלל!

מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן בתגלית:

יש הנוהגים להחמיר אחרי פסח לרכוש מוצרי חמץ שייצרו מקמח שנטחן לאחר פסח ולא לסמוך על מכירת חמץ, 

חשוב לדעת שזהו חומרא יתירה שהחמירו בחשש איסור דרבנן, וכן כתב בשו"ת תשובות והנהגות {ח"א סי' ש"ט}, משום שקמח מחיטים רטובים מעיקר הדין היה אפשר להשתמש בו גם בפסח למצה,כמבואר בשוע"ה {סי' תנ"ג ב סכ"א, במשנ"ב סקכ"ז}, מאחר שאינן מתבקעים ולא רואים בהם סימני חימוץ, אלא שאסרו הגאונים להשתמש בו למצה מאחר שאין אנו בקיאין ללתת יפה בדרך שלא יחמיצו, לכן יש רבים שמקילים.

יתירה מכך, היום לא שורים גרעיני חיטה בתוך המים לפני הטחינה אלא מזלפים על החיטים כמות קטנה מאד של מים כדי להקל על הסרת הקליפה בשעת הטחינה,

שאפי' אחרי כמה שעות לא רואים שום סימני חימוץ על החיטים,

ולכן קמח רגיל אינו נחשב לחמץ כלל, 

אבל את זה לא מגלים בעלי המאפיות ומערכות הכשרות לציבור, שמוסיפים עוד חומרים לבצק שהם חמץ גמור שנמכרו לגוי, אז מה התועלת בנאפה ונטחן כביכול?

החומרים למשל שמערבים בכל הקמחים זה מעט קמח שעורים, וכמו שנכתב על כל שקי הקמח, והוא מה שנקרא מאלצי"ן בלשון הפוסקים, עי' בט"ז {או"ח סי' תנ"ג סק"ג}, שהוא חמץ גמור.

ואופן עשיית המאלצי"ן כהיום, משרים אותם במים פושרים עד שמחמיץ ומתחיל לתסוס (פרמנטציה,) המועיל להתפיח את הבצק, ואח"כ מייבשים את השעורים וטוחנים אותם, וזהו האינזים שאח"כ בעת הלישה יגרום ביחד עם השמרים להתפחת הבצק בצורה הטובה ביותר, 

ובדרך כלל מערבים מהמאלצי"ן

0.95% בערך כשיעור שהוא בערך.

ומוסיפים גם לתת, וגם גלוטן חיטה, ומשפרי אפייה אחרים, שהם חמץ גמור, (ואינו מתבטל),

אם כן, יש לברר האם במוצר אותו אנחנו קונים ישנם חומרי גלם שנמכרו לגוי בפסח או לא. ולא מספיק שרשום נאפה ונטחן לאחר הפסח.

הקוד למוצרי חמץ שיוצרו לאחר הפסח תשפ״ד:

4121 

הסבר:

4 המספר הראשון משמאל

מציין את השנה האזרחית

2024. שלשת הספרות הימניות מציינות את מספר הימים באותה שנה מאז הראשון בינואר למניינם. 

כלומר יום אחרי פסח השנה תשפ"ד, יום שלישי כ"ב ניסן, תאריך 30/4 זה הוא היום ה-121 מתחילת–השנה הלועזית הראשון לינואר למניינם 2024

לכן כל מוצר שתאריך ייצורו מיום 30/4/24 והלאה יוצר אחרי הפסח.