...מי אתה? אני הוא הסוס אשר (אבי) מלך פלוני ומלך אלמוני ובנו רכבו עלי ונצחו איתי...
... קריאה מהנה נעימה ומועילה...
הגמ' אומרת "מאי כולי האי? אי בר אוריין הוא יאי. ואי בר אוריין ובר אבהן יאה ויאה. ואי בר אבהן ולא בר אוריין אשא תיכליה" (מנחות נג.)
(פי' מה כל זה? אם בן תורה הוא יאה. אם הוא בן תורה וגם מיוחס יפה. אך אם הוא מיוחס אך איננו בן תורה תאכלנו האש!)...
ידוע שכ"ק רבינו הרה"ק מצאנז זי"ע היה מקרב מאד. את נכדי הצדיקים זרע קודש בני טובים. והיה מכבדם בכל מיני הכבוד. וכאשר לעניים שבהם היה נותן להם כל אשר לו. ולפעמים כשלא היה לו כסף כ"כ כפי רצונו ליתן להם. היה מבקשם שישבו אצלו כמה ימים. עד שיהיה לו יותר סכומי כסף ליתן להם ונתן להם.
פ"א בא לצאנז א' מהנכדים והיה גדול ועב ושמן. ורוח וריח התורה לא היה בו כלל. ולהיפך לגמרי מזרע הקדושים שיש בהם מקדושת אבותיהם הק'. ומעוטרים בכל מדות טובות שיאה ונאה לבר אבהן קדישין. ולא עוד אלא ששבת שם בצאנז בשבת. והיה מצער לכולם בגאוותו שהוא נכד ולא יותר.
אחר שב"ק כשבא להיפרד מהרבי מצאנז. הרחיב פיו ג"כ נגד הרבי. ורבה"ק מצאנז שתק וסבל ולא אמר כלום. ונתן לו כסף ולא רצה לקבל. ואמר לרבה"ק מצאנז יודע כבודו מי אני? אני נכדו של רבי פלוני ופלוני וכו' וכו'?!. והשיב לו הרבי מצאנז: שמע נא אספר לך מעשה שהיה.
מלך א' גדול שלחם בימי מלכותו מלחמות רבות ונצחם. וכח נצחונותיו היה שהיה לו סוס של אביו. שהוא ג"כ היה מלך גדול ואדיר. שנצח כל מלחמותיו עם אויביו. שהוא בעצמו רכב על סוס זה. וברכבו בסוסו פגע מחנה האויב. ונכנס בתוך המחנה והכה על ימין ועל שמאל. וכך נצח כל המלחמות. וכן בנו המלך אחריו ירש זה הסוס.
ובכח וגבורת הסוס הזה של אביו נצח ג"כ. וגבר על כל אויביו כי הסוס היה מלומד מלחמה מאוד מאוד. פ"א קרה שהסוס מרד במלכו ובעט בו והפיל את המלך ארצה. וישבו שרי המלך כסאות למשפט. לדון את הסוס על מרידתו שמרד במלך. ונשאו ונתנו בזה ונמנו וגמרו פסק דינו אשר להרגו סתם לא. כי סוף על סוף בגבורתו של הסוס הזה נצח המלך ואביו.
כמה מלחמות גדולות מפורסמות בעולם. ולוותר ולמחול לו ג"כ אי אפשר כי הוא ביזה וציער את המלך. אלא דנו ואמרו ליקח את הסוס עם כל קישוטיו. כמו שעומד תמיד מקושט באורות המלך מראשו ועד רגליו באבנים טובות ומרגליות. ולהוליכו ליער שיש בו חיות טורפות ולקשרו שם בא' האילנות שלא יוכל לרוץ.
ולזוז משם עד שיאכלוהו חיות היער שלא ישאר ממנו שריד. וכן עשו משרתי המלך והוליכו את הסוס ליער וקשרוהו שמה באילן גדול ועב. וא' ממשרתי המלך עמד שם מרחוק על אילן א'. לראות שם מה יהיה סופו של הסוס. והנה תיכף הריחו חיות היער והתאספו שמה מסביב הסוס.
וכשרצו לגשת אליו והנה דהר ונחר הסוס בקול מצלה אדירה. וגם בזוז הסוס ממקומו האירו והבריקו מעליו ביהלום. ניצוצי אורות מהתכשיטין שהיו תלויים עליו. וברחו החיות בפחדם ממנו. יען שמעולם לא ראו מין בעל חי כזה. חלפה כת ראשונה ועברה כת שניה של חיות טורפות וג"כ נבהלו וברחו מן הסוס.
עד שעברו כמה כתות חיות וכולם פחדו מלגשת להסוס לנגוע בו. עד שנשמע ונודע לכל החיות ממין בעל חי הזה שעומד בתוך היער אשר מעולם לא ראו ולא שמעו. ולא ידעו להם ממין בעל חי הזה שעומד ומבהיל ומפחיד לכל הנגשים אליו. ואשר אפילו האריות וכל מיני עזים שבחיות יראים ופוחדים ממנו.
והתאספו כולם אצל השועל שביער והוא הפיקח שבחיות. שיחקור על מין חיה הזאת והוא אמר להם בואו עמי ונראה מה? ומי הוא? ונדעה מה לעשות עמו?!. והלכו כל החיות עם השועל בראשם עד שהגיעו למקום הסוס אשר הוא עומד ונקשר שם. המה כולם עמדו למרחוק ומשתאים אל השועל לראות חכמתו ומעשיו שיעשה כאן?
ונגש השועל לבדו אל הסוס והלך וסובב את הסוס מארבע צדדיו. והסוס עשה תנועות משונות להפחיד את השועל שיברח. אבל השועל הולך וסובב את הסוס לארבע רוחותיו. והשועל הפיקח עמד על מראהו וראה והכיר כי הבעל חי הזה הוא מראה סוס לו. וזרמת סוסים לו זורם ויגש אליו ממש בלי פחד וישאלהו מי ומה אתה?...
והתחיל הסוס להתריז נגדו ובברק האבנים הטובות אשר עליו הבריקהו. והשועל הפיקח לא נתפעל מאומה ממנו ומהזיותיו. ולא זע ולא זז ממקומו. וישאלהו שוב מי ומה אתה? ומה שמך? ויאמר הסוס אליו אני הוא אשר רכב עלי מלך פלוני ופלוני ובשנה פלונית ופלונית נצח על ידי מלחמה פלונית ופלונית וכן בנו אחריו וכו' וכו'.
וזהו יחוסי שהוא גדול ומהולל מאד. והתחיל שוב לזרום ג"כ נגד השועל בזרמת הסוסים. שוב אמר השועל: אני לא שואל לך מגבורותיך ונפלאותיך ויחוסך מגדולת מלכים. אני שואל אותך אמור לי מהר מה אתה? ושמך שנקרא בו? והשיב הסוס שהוא ושמו סוס.
אז אמר השועל לחבריו: גשו הנה וחלקו לו כבוד הראוי ומותאם לסוס שהתריז לכולם בגאוותו גאוות הסוס. ודנו שם דינו ואז הלמו עקבו הסוס מדהרותיו. וסיים הרבי מצאנז: 'ככה יעשה לכל "בר אהבן ולא בר אוריין" ואין לו שום מדה טובה ונכונה מאבותיו שעליו אמרו חז"ל: "אשא תיכלא" ולדונו כסוס הנ"ל,
{ספר כל הכתוב לחיים צאנז. הוספות הרב מבארניב זצ"ל. תשכ"ב י-ם}
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.