מזחחת ועד 'דונט'. הערך חסר הערך של ההרתעה
מאת: חֲרֵדִי
בְּעוֹלָמוֹ
אחרי
שהותקפנו ע"י איראן באמצעות מאות טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטבמי"ם
ואחרי שבחסדי השם 99% מהם הושמדו קודם פגיעתם בנו, שמענו אמירות משני כיוונים.
ראשי הממשל הזחוחים הודיעו שהם גיבורים וחזקים. יירטנו, השמדנו, ניצחנו וכו
המנטרות המוכרות לנו מהשישי באוקטובר. אפילו שר הבטחון הילדותי שלנו נמנע הפעם
מלאיים על איראן. קודם לכן שיחרר ידיעה לא מיוחסת שישראל תגבה מחיר, אבל כשוך
האבק, נדם גם הפה הגדול והילדותי הזה.
מי
שהכריז על ניצחוננו הוא לא פחות מנשיא ארה"ב, ביידן. הוא פנה בקריאה פומבית
לביבי להסתפק ב'ניצחון' הזה ולא לפתוח מערכה נוספת מול איראן. כדי שלא תוכל ליפול
טעות, הוא גם הודיע (לעולם כולו) שארה"ב לא תעמוד לצד ישראל, אם זו תתקוף את
איראן. כלומר, ארה"ב תהיה לעזר לישראל, כל עוד זו מתגוננת, אבל אם תעלה על
דעתה לתקוף בחזרה, התמיכה תתפוגג.
מעבר
לנושא של הגדרת הניצחון שמבחינת ביידן, אם הצלחת להינזק רק באחוז אחד, אז אתה
המנצח (מעניין מה היה קורה מול הגרמניה הנאצית, אם זו היתה תפיסת הנצחון של
ארה"ב אז), ניצבת שאלה חשובה בהרבה. העובדה היא שאיראן עשתה מה שרצתה בישראל
(אל תטעו שהצלחנו. לזה בדיוק הם התכוונו, לא למשהו אחר. הסבר בהמשך) ולישראל אין
אפשרות להשיב לה מנה אפיים, מקבעת את חוסר יכולתה של ישראל להתגונן מפני צורריה,
ואבהר.
התקיפה
האיראנית באה כ'עונש', 'סטירה' בלשונו של חמינאי) על כך שישראל העזה לסכל את ראש
צוררנו בסוריה ולבנון. האיראנים, שמקפידים כל הזמן שבחזית יעמדו לא איראנים, מרשים
לעצמם לנהל את כל המערכות נגדנו, בהסייגה אחת בלבד. לא הם הלוחצים על ההדק. לטעמם,
כל עוד לא אירני הוא הלוחץ על ההדק, אין לישראל זכות להתגונן מולם.
העולם
כולו, כולל ישראל – למעט בנט שהודיע בזמנו שכל תקיפה של פרוקסי תחשב בעיניו כתקיפה
ישירה – מקבל את ההפרדה המלאכותית הזו. משל, לו היו נלחמים בנו שכירי חרב
איראניים, שנתינותם אפגנית, עיראקית וכדו', אין לנו זכות להתגונן מפני המפקדים,
אלא רק מול הדרג הזוטר. גם חיזבאללה הציב מולנו משוואה זו ואכן ישראל לא העזה לגעת
בחיזבאלונים ששהו בלבנון ובסוריה. בעצם, יכולים היו החיזבאלונים להגן על משאית
מפני תקיפה, אם רק נמצא שם חיזבאלון (למעט משאית בתנועה לכיוון הברחת אמצעי לחימה
בגבול. לחיזבאלונים ולצה"ל יש שפה בה ברור לכל צד מה מותר מה אסור). כאשר
ישראל חרגה ופגעה (גם אם בטעות) בחזיבאלון בסוריה, חיזבאללה נהג לגבות מחיר מישראל
(מטווחים איזה ג'יפ צהלי וגובים חייו של חייל, תמורת החזיבאלון שנהרג. כל עוד לא
בוצע 'הקיזוז' הזה (סליחה על הביטוי) פחדו חיילי צה"ל ואזרחי ישראל לנוע על
כבישי הצפון.
שאלת
ההיגיון של חיסול בכיר איראני על אדמת סוריה, היתה על שולחן המכריעים גם קודם לכן.
ישראל פגעה בכמה מהם, אבל הפעם גבתה חייו של בכיר מידי. איראן החליטה להבהיר
לישראל שמה שמותר לה, זו פגיעה בדרג הנמוך, לא הגבוה (כמו שבעבר צה"ל היה
מפקיר את חיי החיילים הפשוטים שדמם נדרש לכסות על דמי החיזבאלון שנפגע בסוריה).
התגובה
המסיבית האיראנית מבהירה לישראל בהר היטב. אין לכם יותר רשות לפגוע במפקדים
איראניים בכירים. אם ישראל תקבל את המשוואה הזאת, יוכלו מפקדי האיראנים להסתובב
חופשי בסוריה ולנהל את המערכה נגדנו בלי שום חשש. לכך בדיוק נועדה מתקפתם. הם לא
התכוונו מראש לפגוע קשות בישראל, הם רק רצו לאותת לנו שיש בידם לפגוע, אם רק ירצו.
מבחינה זו, הצליח להם לגמרי. ישראל נכנסה ללחץ ועשרה ימים נזהרה שלא לנשום עמוק
מידי. המתח לקראת התקיפה הידועה מראש, אכל בכל אזרחי ישראל ולא במהרה או בקלות
יחליטו שוב בצה"ל להכניס את אזרחי ישראל למצב הזה.
שיהיה
ברור. לו רצו האיראנים, הם היו פוגעים פגיעה קשה בישראל (לישראל אין באמת יכולת
התגוננות מפני נחילים ובוודאי שלא מול טילים היפרסוניים). לא זו היתה מטרתם. מטרתם
היתה רק להציב קו אדום: אין לכם רשות לפגוע במפקדים האיראניים.
רק
טילים בודדים פגעו והכאיבו. הטילים שכוונו לשדה התעופה הצבאי נבטים. יכול הרוצה
להזדחח ולומר שהדבר קרה במקרה, אבל יכול גם להיות שזו בדיוק היתה מטרת כל
ההתקפה. את רוב התקיפה הם ביצעו באופן מבוזר מאוד, כזה שמאפשר למערכות ההגנה לפעול
ביעילות, אבל המסר העיקרי שהאיראנים העבירו הוא, שאם וכאשר יעלה רצון לפניהם, הם
יציפו נקודה מסוימת בטילים, כך שמאגרי ההגנה ירוקנו וכך האיראנים יוכלו לפגוע
חופשי היכן שהם רוצים.
אנחנו,
ההמונים, לא הבנו את הרמז, אבל מערכת הבטחון פגשה את הידוע לה מכבר: ככל שהאיראנים
רק ירצו בכך, אין לנו הגנה בפניהם.
נקודה
נוספת, שלא נעלמה מהעיניים האיראניות. עלות 'ליל ההגנה המופלאה', עלה לישראל, לפי
ההערכות, 4-5 מיליארד שקל. לאיראנים המתקפה עלתה עשירית מכך. בכמה מתקפות כאלה
יכולה ישראל לעמוד?? כמה מלאי מיירטים יכולה ישראל להחזיק, כלכלית??
אבל
אצלנו, הזחוחים היהירים ממשיכים לדבר בשפה של 'שוב הוכחה יכולתה המופלאה של ההגנה
הישראלית' וכדומה. ביידן רואה באי הפגיעה האיראנית 'ניצחון' ואינו משים על לב, שה'דונט'
המופרסם שלו שווה קדחת. האיראנים פגעו גם פגעו במקום אותו חשוב היה להם לפגוע:
במערך חיל האוויר.
גם אם
תכתוש את האוויל במכתשת, לא תסור איוולתו ממנו.
חרדי
בעולמו
- - -
- - - - - --
לא
מוגה
להערות
והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.