"היום בתניא" שבת קדש כ"ב אדר א'

 

"היום בתניא" שבת קדש כ"ב אדר א'
תניא לקוטי אמרים
פרק ל"א כולו
שנה מעוברת
באור החלק הראשון בלבד
⛳
הדרך שבה יגיע לפתיחת הלב:
הסובל מטמטום הלב, אף שיגיע לעצבות (כתוצאה מההתבוננות המוצעת בפרקים הקודמים), אל יחוש לכך. שכן, בעקבותיה הוא יבוא לפתיחת לבו האטום, לעבודת ה'.
וכדוגמת הגרזן שבו בוקעים את עצי היער.  הידית העשויה מעץ מסיעת לתנופת היד המאפשרת את כריתת העצים. הנה כך, גם העצבות (אף שהיא קליפה), בכוחה לסיע לשבירת קליפה אחרת, קליפת הסטרא אחרא המגביהה עצמה על קדושת הנפש האלוקית.
...
"אך באמת":
בפרטיות יותר, ישנן שתי בחינות, עצבות ומרירות. שאף שיש דמיון ביניהם, הם שני דברים שונים.
 ולמעשה, יש לראותם כשני שלבים המביאים לפתיחת הלב בעבודת ה':
עם העצבות (שהיא "קליפה") האדם שבור מעברו, ובה עליו לעסוק לא יותר מרגע אחד. שכן, מיד עליו לעבור ל"מרירות", הספוגה בחיות של קדושה, עבודה שבה הוא מתקן את עתידו - עבודה שבה הוא עוסק בשעת הכושר המומלצת, ומביאה אותו לשמחה ולעבודת ה' הראויה.
וכידוע הפתגם, שלאחר העצבות הולכים לישון, ואילו בעקבות המרירות מתישבים ללמוד.
...
"ואחר כך יבא לידי שמחה אמיתית":
גם העצבות (שהיא כאמור קליפה), וגם המרירות (שהיא מבחינת הגבורות שבקדושה), אינם מהוים מטרה בפני עצמם. וכל מעלתם באה לידי ביטוי בכך, שהם מהוים הקדמה המאפשרת להגיע אל השמחה.
ונדגיש, שגם לאחר העצבות והמרירות, לא תתפרץ השמחה מעצמה. וכדי להגיע לשמחה אמיתית, חיבים להמשיך ולעסוק בכל אותם הענינים שאדמו"ר הזקן ממשיך לבארם בפרטיות ובהרחבה בהמשך הפרק.
...
חבר  נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. 

🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ