האחרון לדבר על אחריות הוא בני גנץ, הוא זה שבכל שני וחמישי מחדיר פוליטיקה לתוככי המערכה הצבאית, אין כמעט ראיון אחד עמו שלא היה כרוך בפוליטיקה שפגעה קשות במערכה הצבאית ובמיוחד בחיילים שלא רוצים בתקופה הזו פוליטיקה מלוכלכת הם רוצים שכולם בלי יוצא מן הכלל יתרכזו בדבר אחד ויחיד ניצחון במלחמה
היו שרים שבאו בטענות בשמם של חיילים. הם לא המציאו את זה, הם העבירו את המסר שקיבלו מחיילים הטוענים כי אין לה גיבוי אווירי במקומות שהם צריכים זאת. במקום שגנץ יירד לשטח וידבר עם החיילים ויבדוק מה קורה הוא תוקף את השרים שבסך הכל העבירו את טענות החיילים
מי שמשחק כאן משחק מלוכלך זה אריה דרעי, במקום שישתוק הוא מצטרף לאותו פוליטיקאי שכל עניינו במלחמה הוא פוליטיקה. הוא לא רוצה ניצחון שיהיה שייך כולו לנתניהו, אז הוא הצטרף, ושימו לב בכל שני וחמישי הוא חושב האם עדיין לשבת בקבינט. כאשר הוא משוכנע כי הולכים להישגים ונצחונות הוא בקבינט, כשנדמה לו שזה לא יילך ולא ישיגו את המטרה הוא מבקש לפרוש, ודרעי במקום להבטיח כי בני גנץ ישתוק ולא יפריע לחיילים, מסייע בידו
קודם ולפני הכל שדרעי וגנץ ינהגו באחריות, כל עוד שלא יוכיחו זאת, הם האחרונים להטיף לאחרים
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.