כי היינו לעג וקלס
מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
מומחי הביטחון הישראלים טענו, קודם שהוברר שביטחונם נשען על
חכמתם ולא על העובדות בשטח, שיש להם מידע רב על 'המטרו' העזתי. בסבב הקודם הם
אפילו הוציאו לפועל תכנית מגירה להשמדת המוני מחבלים. התכנית היתה לְהַדְמוֹת כאילו הם נכנסים פיזית לעזה, מתוך מחשבה שבמקרה כזה ימלטו
המוני מחבלים למנהרות ואו אז ישמיד חיל האוויר מנהרות אלה על יושביהן. התכנית יצאה
לפועל 'כמעט במדויק' וכאן למדנו פעם נוספת את ההבדל בין 'כמעט' לבין ביצוע מדויק.
צה"ל אכן הפעיל את מנועי הטנקים, כאילו בדעתו להכנס לעזה ואח"כ
תקף חיל האוויר, כאילו מחבלי החמאס אכן נכנסו למאורותיהם. בתקיפה זו אכן
הושמדו מנהרות רבות, אבל נפגעו רק מעטים ממחבלי החמאס. הסיבה שכה מעט נפגעו היתה
משום שהמחבלים לא האמינו לתרגיל של צה"ל המחמם מנועים וסברו שאין זו פלישה
אמיתית ומשום כך לא נמלטו למקומות הבטוחים (קרי, המנהרות). בתקיפה 'מוצלחת' זו
נפגעו רק עשרות ולא אלפים כמתוכנן. סביר להניח שבין שיקולי מומחי הבטחון היה גם
השיקול שאם חלילה יומתו אלף מחבלים (כפי התכנית המקורית) יתרגזו בחמאס וימטירו
עלינו טילים רבים. החשש מפני זעמם של המחבלים ובתוספת החשש שבכניסה אמיתית של
צה"ל לעזה, יפגעו חיילים, הביאה ל'חצי עבודה'. כזו שרק מאיימים בכניסה ולא
מבצעים כניסה בפועל. היתה זו פעם נוספת בה נכח יחיא סינוואר שצה"ל הינו רק
'כלב נובח' ותו לא.
על מחדלי וכשלי המערכת עוד ידובר, אבל יש נקודה שטרם הועלתה
ועמידה עליה יכולה להבהיר לנו עד כמה היינו חדלי מעש במלחמה ביכולות החמאס
ובהכנותיהם לפלישה לישראל. המדובר הוא בבניית המטרו המסועפת בעזה. סוד ידוע היה
שבניית מנהרות מחייבת שימוש מסיבי במלט. ללא תמיכת קירות ותקרות בבטון, אין אפשרות
לבנות מערכת מנהרות. המלט היה מוכנס לעזה בהסכמים מפורשים ובאופן גלוי. כל מהנדס
יאמר לכם שבניית כל מבנה מצריכה כמות מדויקת ומדודה של מלט וברזל וכי קל לחשב את
כמות המלט והברזל המוכנסים לרצועה, לכמות הנדרשת לבניין המבנים המוסכמים. בהכרח
שהיה הפרש גדול בין הכמות שהוכנסה לכמות בה עשו שימוש לצורך הבניה המוסכמת. משכך,
קל היה לדעת איזו כמות מופנית לבניית המטרו וההתעלמות ממידע גלוי זה, היתה
בעוכרינו. לו ישראל היתה מתעקשת שיהיה פיקוח על השימוש בכמויות המלט, לא היה
מתאפשר לחמאס לבנות את המטרו.
כמסקנה ממלחמת יום כיפור, הוחלט שאין להתייחס לכוונות
האויב לבצע מתקפה, אלא ליכולתו לבצעה. כעבור 50 שנה שוב בחרו בצה"ל
להתייחס לכוונות ולא ליכולות. כיום, מבינים במערכת הבטחון שאינם יודעים לנחש את
כוונות סינוואר וחייבים להתייחס לאפשרויות שלו ולא לכוונותיו (את חוסר יכולתם הם
מכסים באמירות שסינוואר 'לא יציב נפשית' ו'בלתי צפוי'...) עם זאת שוב ושוב בוחרים
במערכת הבטחון להתייחס למחשבותיהם והשערותיהם כאל עובדות.
הפרשן שהכי מרגיז את הישראלים הוא אליהו יוסיאן. ליוסיאן יש
עמדות קיצוניות וחד משמעיות ביחס לאוייב. לדעתו, כל יושבי הרצועה צריכים להיות
מוגדרים כאוייב ולא רק נושאי מדים הרשומים במשרדי המחבלים. בשל חלק מדעותיו, בעיקר
אלו הגורסות שיש להכות בערבים במושגים שלהם ולא במושגים 'דמורקטים- ליברלים', ושאין
לתת לערבים שום הנחה. בשל דעותיו, הפרשן הנ"ל נחשב 'מקוצה מחמת מיאוס' ובכלי
תקשורת רבים, נמנעים מלהביאו כלל. העובדה שמזרחנים נחשבים סבורים כמותו, הופכת
אותם ל'ימניים' – כלומר, לכאלה שאין לתת לדעותיהם משקל. השולטים רוצים להמשיך
להתייחס לערבים כאל נאורים הנמצאים תחת שלטון מחבלים ולא כאל המעגל המזין ומניע את
כל המהלכים. גם העובדה שרבים ממעשי הזוועות בוצעו ע"י 'בלתי מעורבים' אינה
פוקחת את עיניהם של הבוחרים-מדעת בעיוורון.
לנו, האזרחים הלא מוטים, לא נותר אלא לפנות למנהיג העולם
שימנע בעד הממונים להמשיך ולעשות טעויות גורליות, כפי שעשו עד כה.
מעבר למלחמה הנוכחית, מול חזית הדרום, ממתינה לנו המלחמה
הגדולה – מול חיזבאללה בצפון. שוב עומדים אנו מול הלהגנים המטיפים לנו שחיזבאללה
מורתע, כשלכל בר דעת ברור מי מורתע כאן.
לפני זמן לא רב ויתרה ישראל על מימיה החוקיים, בשל שיקולים
סודיים שנחשפו אך ורק בפני בית המשפט העליון (הריבון והקובע בעיני עצמו ובעיני חבר
חסידיו). עשר שנים התעקשה ישראל על נושא זה ואחרי שנסראללה הודיע שיראה בשדה הגז
החדש עילה לתקיפה, שכנעו כל ראשי מערכת הביטחון שלטובת ביטחון ישראל, יש לוותר
ללבנון וויתור גורף. כך קיבל החיזבאללה אישור נוסף שאנחנו כל כך פוחדים מהיכי תמצי
של מלחמה, שאנחנו מוכנים לוותר גם על המים שלנו ובלבד שהוא לא יכה בנו. כלומר, שמי
שבאמת מורתע זה אנחנו ולא הוא. באותה ישיבת בג"ץ גורלית הוכרע שבוויתור זה
קונה ישראל שקט לשנים רבות קדימה – חזרה על הטעות של עזיבת לבנון מתוך אותה הבטחה
גופה. אם הטמטום לא היה שלנו, היה זה מצחיק.
על פניו נראה שמערכת הביטחון כולה שבויה בקונספציה ואין בה
מקום לראיית המציאות הריאלית.
ואנו אין לנו להישען אלא על אבינו שבשמיים.
חרדי בעולמו
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.