הגדול האמיתי מרן הגר''ד לנדו - המנצח הגדול!!!

עתה הדברים ברורים, סדר הכוחות ב'דגל התורה' מי שעומד בראש כל הגדולים הוא מרן 'גאון ישראל' הגאון רבי דב לנדו שליט"א. אם היו תחילה מי שביקשו למנוע זאת, אחרים הציעו צוות של גדולים, עתה הדברים ברורים בצורה הכי רשמית, כי ישנם ב"ה כמה גדולים אבל הגדול מי שהוא הראש הוא ראש ישיבת סלבודקא מרן הגאון רבי דב לנדו, וכל הנסיונות שעשו מי שביקשו למנוע זאת, נכשלו כשלון מוחץ

הכל מכירים במציאות כי אין בעולם הליטאי של היום מי שהוא גדול יותר מן הגר"ד לנדו בכל התחומים, מבלי לזלזל חלילה באף אחד מן הגדולים האחרים, מרן הגר"ד לנדו הוא מציאות של גדול, הוא היה כזה בכל השנים, הוא ברח מכל מה שקשור להנהגה לא רצה זאת, אבל זו רדפה אחריו, הבינו כי אם מחפשים מנהיג, מי שאינו מתרגש ואינו מפחד מאיש, עושה על פי 'דעת תורה' ולא על פי 'דעת המפלגה' אינו נכנע לעסקנים, הוא האיש ולא אחר. שימו לב, איזה ביטול יש לכל הגדולים האחרים אליו, פרט לבודד שעדיין נושא את השנאה הישנה בשל מכתב שכתב הגר"ד לנדו לר' שמואל דויטש נגד גישת חמיו כאשר הבין שהוא מביא חורבן על הישיבות כשהפך אותם לסניפי מפלגה, הוא חשב שאם מרן הגר"ד לנדו יאמר יום הוא יאמר לילה זה יעבוד, אז הוא למד כי הוא הפסיד את כל העולמות. עם גדול אמיתי לא משחקים משחקים, המציאות היא אשר הכריעה

כוחו הגדול בכך שהוא מבקש להחזיר ל'דגל התורה' את היחודיות התורתית והישיבתית, בשנים האחרונות 'דגל התורה' הפכה להיות יותר מפלגתית מאשר ישיבתית והשקפתית, למרן הגר''ד לנדו חשוב לפני הכל האידישקייט והעתיד ההשקפתי ישיבתי, גם אם זה מונע מעסקני מפלגה לעשות הסכמים שסופם מינויים של מי שיהרסו את האידישקייט בערי החרדים

בשביל להבין את גודל נצחונו צריך ללכת אחורנית ובמיוחד לשנת תשמ"ט כאשר הוא היה הראשון להביע דעה ברורה שבה ביקש לשמור על הישיבות כישיבות ולא להחדיר פוליטיקה לישיבות, מטרת מכתבו היה לשמור על הצביון הישיבתי, הוא לא אהב את זה שבחורי ישיבות החלו לעסוק בפוליטיקה הוא חשש שהבחירות בבני ברק יהפכו למלחמה בין תלמידי הישיבות שזה אסון לעתיד הישיבות, ובשל כך קראו עליו למלחמה, הם ביקשו למחוק אותו ממפת הראשי ישיבות, וחשבו שאם לא יזכירו אותו ישברו אותו. ומה התברר, כי תורתו היא זו ששברה אותם, כל ראש ישיבה הבין כי בדורנו מן היחידים שנותרו הוא מרן הגר"ד לנדו, ומה לכם יותר ממרן הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל שעוד טרם פטירתו ביקש להעביר תפקידים בכירים להגר"ד לנדו בטענה כי הוא הגדול האמיתי ממי שעדיין קיימים בדורנו זה

שימו לב, הוא לא היה חבר ב'מועצת' של דגל התורה, הוא לא רצה להיות שם, הוא לא רצה לחלל את החליל המפלגתי, העסקנים פחדו ממנו מפני שהוא אדם חזק שאינו נכנע לתכתיבי עסקנים ומשה גפני לא אוהב כאלו, הוא צריך מנהיג שיאמר אמן לכל גחמה שלו, הוא עשה הכל שימנו אחרים, הוא עשה את כל הטריקים בתקווה שיסכסך בין ראשי הישיבות בסלבודקה ולמד כי מרן הגרמ"ה הירש לעולם לא יעשה דבר נגד חברו הקרוב ביותר ראש הישיבה והגדול בישיבה מרן הגר"ד לנדו, והיכן שהוא הכריע זו ההכרעה

נוצר מצב שהציבור מרוצה שסוף סוף ל'דגל התורה' יש מנהיג חזק שיוביל אותם על פי 'דעת תורה' והשקפה ברורה, ולא עוד כמה גבאים נכדים ואנשי מפלגה ינהלו את העניינים כפי שקרה מאז הסתלקותו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל. 'דגל התורה' זכתה שגדול ומנהיג אמיתי עומד בראשה, גם אם העסקנים היו מעדיפים מי שהיה משרת אותם ולא הם אותו וד"ל על מה שקרה בשנים האחרונות

כל אלו שנשבעו כי מרן הגר"ד לנדו לא יהיה מנהיג ושמו לא יזכר עוד בספר הגדולים הליטאים, אוכלים את עצמם, כאשר הם לומדים כי הוא מנהיגה של 'דגל התורה' למרות שעשו הכל שזה לא יקרה. המנצח הגדול ביותר בעולם הליטאי הוא מנהיגה הנוכחי מרן הגר"ד לנדו שהוכיח שבכח התורה מנצחים את האוייבים הגדולים והקשים ביותר

חיים שאולזון