שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו, ואנו נמצאים בעיצומם של ימי בין הזמנים, ימי החופש, ונשלב את זה בזה יחדיו.
ושימו לב טוב!
לילד להורים גרושים יש הרבה יותר סיכויים שגם הוא יתגרש, כי זה נראה אצלו נורמלי, אבא בחור טוב ואמא בחורה טובה, בסך הכל לא התאימו להם החיים יחד והם התפצלו.
זה לא נראה לו אסון גדול כל כך, ולכן גם ביחסים שלו עם רעייתו זאת נראית לו כאפשרות שתמיד מונחת על המדף, "מקסימום נתפצל".
בדיוק כך חי וגדל ילד שרואה שההורים שלו לא מסתדרים זה עם זו וזו עם זה.
זה נראה לו משהו כזה הגיוני, זה נראה לו משהו שיכול לקרות שנמצא על המדף, הוא הולך להקים בית, זה בסדר גמור, אבל לא בהכרח שנסתדר.
זו גם הסיבה שהמלים "שלום בית" במהותן, אלו מלים לא כל כך יהודיות.
כלומר, יהודי לא יושב לעשות שלום עם רעייתו בהסכם, הם לא שני חברי חדר, הם לא חברים שנלחמים יחד כתף אל כתף בצבא ההגנה לישראל או במקום אחר.
הם אנשים שמאוחדים, נושמים יחד, חושבים יחד, מחליטים יחד ומקימים בית בעל מטרות משותפות.
אבל ישנם ניסיונות, ישנם דברים שבו נראה לך שזה כבר אבוד מדאי, או שהשעה הזו היא שעה קשה, היא לא הזמן שבו אתה אמור להרעיף את מה שאתה מחויב להעריף על פי ההלכה.
מה קורה בכזה מצב?
תזכור!
גם בימים רגילים וכל שכן וקל וחומר שבימי החופש, יש עוד כמה זוגות עיניים שמביטים עלייך, והם הולכים לנהל את הבית שלהם בדיוק כפי שהם רואים אותך מנהל את הבית שלך.
האם יש לך כח להרוס, לא רק את הבית שלך, אלא גם את הבתים שלהם, או שאתה יודע להתגבר ולהשכיל ולהבין שברגעים הללו, בהם אתה מתגבר לרגע אחד, אתה בונה ויוצר גם את הבית שלך וגם את הבית של הילדים שלך, וממילא גם של הנכדים ושל הנינים?
כי כולם ילכו באותו תלם, כי זה כבר הופך להיות דרך הטבע אצלם, זה לא יהיה משהו שמונח על המדף.
אם לא תהיה ברירה, אם תהיה בעיה, עלולות לקרות תקלות, אבל זה לא יהיה משהו שיראה בעיני הבנים שלך נורמלי והגיוני, "כי הלוא גם אבי מורי כך מתנהג".
אם אתה מבין שגודל השעה מוכיח, משכנע, מפתה והורס גם את השנים הבאות וגם את הילדים הקטנים, אתה מקבל הרבה מאוד כחות לרגעים הקטנטנים הללו, ועם הכחות הללו אתה מייסד את כל שורת הבתים הללו, לבתים של אהבה ואחווה שלום ורעות.
בהצלחה רבה לכולנו,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.