שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו!
וכולנו במעמקי חודש הרחמים והסליחות.
ושימו לב טוב!
ישנם אנשים, או בעיקר נשים, שאומרים: "הכל נכון, ויש את הזכות העצומה לבוא לפני הקדוש ברוך הוא ולבקש סליחה, והקדוש ברוך הוא מוחל וסולח. אבל אני לא אלוקים, הוא יכול לסלוח, אבל אני אסלח לאותו אחד שחטא עווה ופשע כנגדי? לאותו אחד שפגע בי כל כך? לאותו אחד שהתעלם ממני? לאותו אחד שמנע ממני את הצרכים החיוניים שלי?".
שימו לב טוב מורי ורבותי!
הקדוש ברוך הוא מצווה כל אחד ואחד מאתנו: " וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (דברים כח, ט) - מה הוא חנון אף אתה חנון, מה הוא רחום אף אתה רחום" (עפ"י שבת קל"ג ע"ב).
כל אחד מאתנו אמור ללכת בדרכו של הקדוש ברוך הוא.
כביכול אומר לך הקדוש ברוך הוא: "למרות שאני גדול ועצום, ואין לך סיכוי אפילו להתקרב כדי להבין מי אני ומה אני, למרות זאת, מה שכן תיארתי לך בתורה הקדושה כחלק מהטבע שלי, כחלק מההנהגה שלי, אני מבקש ממך ללמוד ממני ולנהוג כך גם אתה".
גם אם את מאוד פגועה מבעלך, גם אם אתה מאוד פגוע מאשתך, תבין עד כמה זהו כח אלוקי לסלוח, ללכת בדרכו של הקדוש ברוך הוא ובניגוד לכל היגיון נאמר: "בואו ונפתח בדף חדש".
והכח העצום הוא, לא מי שסלחת לו, אלא אתה שסלחת!
בגלל שמכאן ואילך אתה מתגלה כאדם גדול שיודע להבליג על דברים ועל פשעים שנעשו כנגדו.
אבל יש כאן גם משהו נוסף גדול הרבה יותר.
כאשר אתה לא סולח למישהו, אתה נושא אתך את משא אותה אשמה, את משא אותה פגיעה, יום יום ושעה שעה, ובכל רגע שאתה נזכר אתה אומר לעצמך: "יש מישהו שפגע בי, ויש חומת ברזל שמפסיקה וחוצצת ביני לבינו, ואני לא מוכן לסלוח".
ברגע שסלחת הרי שמוססת את אותה חומת ברזל, היא נמסה, היא הופכת להיות לאין, היא מתאדה.
באותו רגע אתה נושא עליך משא קל יותר, משא נוח יותר, אתה גם מרגיש שיש פחות ופחות אנשים שאתה לא מסתדר איתם ושהם לא מסתדרים איתך.
ומכאן ואילך אתה הופך את חייך לחיים מאושרים וטובים הרבה הרבה יותר, משהו שיש לו סיכוי להגיע למצב של אהבה ואחווה שלום ורעות.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.