רגעים של השבוע - פרשת חוקת ובלק, חג הגאולה י"ב בתמוז

 

רגעים של השבוע - פרשת חוקת ובלק, חג הגאולה י"ב בתמוז

 

הבקשה המיוחדת והפגישה המיידית והמפתיעה / מענה ייחודי של הרבי מיד לאחר התפילה באוהל / הבעת הערכה למדריכים המסורים / התמונה של הסב הדגול והנחת התפילין של הנכד

 

א. עד מהרה ירוץ

 

רבים שטסו לכבוד ג' תמוז, נשארו עדיין בארה"ב, ואחרים הצטרפו לשבתון מיוחד לבוגרי מוסדות החינוך במוסקבה שנערך לראשונה בדובאי. כך שבשבת הקודמת, היה בבית הכנסת הגדול במוסקבה ציבור די קטן באופן יחסי. זה גם היום הארוך ביותר בשנה זו, וכשבעיר רוסטוב השתלטו 'כוחות וגנר' על מבני הצבא בעיר, והעולם נכנס לסחרור וחרושת שמועות שונות ומשונות, התמוגגו המתפללים משבת ארוכה, רגועה ונפלאה, והתקיים בנו הפסוק 'יוסיף דעת - יוסיף מכאוב', ובכך שנמנע מאיתנו עקב קדושת השבת להתעדכן בחדשות, היינו האנשים הכי רגועים ושלווים. 

בין השיחות והניגונים שנשמעו במהלך ההתוועדות שנערכה לאחר התפילה בבית הכנסת המרכזי "מארינה רושצ'ה", שיתף הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א ממה שעבר השבוע, ביממה בה שהה בארה"ב לרגל ג' תמוז, ומתוך כל מה שסיפר זכורים לי כעת שני סיפורים: "בדרך לארה"ב קיבלתי פנייה מיהודי כלשהו שכתב לי, שהיות והוא משער שאני בדרך לרבי, יש לו ממני שתי בקשות לעשות עבורו באוהל הק' של הרבי. הראשונה לומר בשמו 'תודה', והשנייה - לבקש משהו מסוים. מיד עם הגיעי אל שדה התעופה, שמתי פניי אל האוהל, ולאחר הכנה ראויה נכנסתי אל הקודש פנימה, ובין שאר התפילות שלי, מילאתי את שתי הבקשות של הפונה אליי. משם פניתי להתוועד עם תלמידי הישיבה לצעירים, שלאחר מבצע לימוד מיוחד שנמשך מספר חודשים, רובם זכו לטוס לרבי, בחסות הנגיד הר' יהודה דווידוב. לפתע הושיבו לידי מישהו לא מוכר, והסבירו לי כי מדובר באישיות חשובה, שכעת יצאה מתפילה באוהל הרבי, ורוצים לכבדו לטעום מהתוועדות חסידית עם תלמידים צעירים ממוסקבה. כשהחלו לנגן, שוחחתי עם האורח החשוב, ולאחר שהציג את עצמו ואת תפקידו, חשתי צמרמורות בכל גופי. זה האיש שבידיו לסדר לידידי את הבקשה החשובה, לעזרה מיוחדת שהוא זקוק לה, ועליה הוא ביקש שאתפלל אצל הרבי"...  

 

ב. חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ

 

בהמשך שיתף הרב שליט"א סיפור נוסף: "באותו יום גם הוזמנתי לנאום בכנס מסוים, בהשתתפות כמאה וחמישים רבנים, שנמנים עם החוג הליטאי, ורובם  ככולם לא קשורים לחב"ד ועדיין לא לומדים את תורת החסידות. ניצלתי כמובן את ההזדמנות לשוחח על היום הגדול ג' תמוז ועל דמות המופת של הרבי, שהשפעתו עד עצם היום לכל יהודי ובכל מקום, ללא הבדל מגזר או שיטה. בסיום דבריי עוד נשארתי במקום מספר דקות, ולפני צאתי ניגש אליי אחד הרבנים החשובים וממתיק לי סוד: 'לפני מספר שבועות נקלעתי למבוי סתום בחיי, ולאחר מחשבה רבה הבנתי שעליי לפנות אל הרבי. אף פעם לא עשיתי זאת בעבר, וגם לא ידעתי איך עושים זאת, קמתי ונסעתי לכיוון אוהל הרבי, וראיתי כי כותבים מכתב לפני הכניסה וכך גם עשיתי. מבלי לדעת מה הנוסח של הכתיבה, פתחתי את מכתבי עם שמו הק' של הרבי, וכפי שאני רגיל, כתבתי את שמו השני של הרבי בלי האות ע, כתבתי 'מנדל'. נכנסתי בחרדת קודש לתוך האוהל ונשאתי את תפילתי לבורא עולם, שבזכות קדושת ותורת הרבי, אמצא פתרון ראוי ומהיר להתלבטותי המורכבת. לאחר התפילה חשתי הקלה גדולה, יצאתי ופניתי למאהל הסמוך, בו מתקיימים מנייני תפילות ורבים יושבים ולומדים, ניגשתי אל ארון הספרים, והספר הראשון שנגעתי היה אחד מכרכי 'אגרות קודש' (סדרת ספרים גדולה, המכילה אלפי מכתבים, מתוך עשרות אלפים שכתב הרבי, בדרך כלל בלשון תמציתית וחדה). פתחתי את הספר באקראי וקראתי את המכתב הראשון שצץ מול עיניי, בו מבקש הרבי מהכותב אליו שיכתוב את שמו 'מענדל' ולא 'מנדל'! ('מנחם מענדל' בגימטרייה 'צמח צדק'), מיד חשבתי, כי בוודאי זו בקשה קבועה ואין זה קשור אליי, אך לאחר שביררתי את הדבר בהמשך, גיליתי כי המכתב הזה הוא נדיר (יש עוד מכתב אחד בלבד, שדומה לו בתוכן). אין גם צורך להוסיף ולומר, כי בקשתי באוהל נענתה באופן פלאי'".

 

ג. מזמור לתודה

 

צהלות הילדים קידמו את פניי בראשית השבוע, עת הגעתי לביקור במתחם קעמפ "גן ישראל", באיסטרה שבפרברי מוסקבה. זו הייתה שעת צהריים, ורוב התלמידים שיחקו בשטחים הפתוחים במזג אוויר נפלא.

באתי לבקר את אחד מבניי שיחיו, שהתבקש והוזמן גם השנה לשמש כ'מדריך' בקעמפ.

זכיתי לסיור מקיף במרחבים היפים, ובני שיתף אותי על מנות יהדות מתוגברות שהוא וחבריו מעניקים וממלאים את יומם של הילדים, בתוכן רוחני רב, המשפיע רבות על התלמידים ואף על הוריהם, וכבר בשבוע הראשון נרשמו הצלחות רבות, כאשר ילדים קיבלו על-עצמם לבישת ציצית בכל יום, תפילה, צדקה ועוד מצוות מעשיות רבות.

את רשת הקעמפים "גן ישראל" יזם הרבי לפני 68 שנים, במיוחד למען הילדים היהודיים שאינם זוכים ללמוד במשך כל השנה במוסדות חינוך יהודיים. אל הדגל נקרא בשעתו הרה"ח ר' משה לאזאר שליט"א, אשר פתח ועמד בראש פרויקט חשוב זה במשך מספר שנים, עד שנשלח כשליח לאיטליה להקמת מוסדות חינוך. בנו, הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, הלך בעקבות אביו, והקים לפני כ-35 שנה את מערך הקעמפים "גן ישראל" ברוסיה, ששימש כבסיס לייסוד מוסדות החינוך הרבים בכל רוסיה, ופירות מחנות קיץ אלו רבים מספור. 

אם אינני טועה, הרי שתופעה זו, שבחורים מגיעים ממרחקים, להתנדב בקעמפים ללא קבלת שכר (!), היא ייחודית רק בקעמפים של "גן ישראל". והם משקיעים יומם ולילה כוחות בל יתואר, ברעיונות, בהפעלות, ובכל מה שניתן לעשות לטובת הילדים היקרים.

יחד עם זאת, מי מההורים שהדבר מתאפשר להם - צריכים למצוא דרך לתגמל את המדריכים המסורים. אפשר לעשות זאת ב'יום הורים' או בסיום הקמעפ.

נכון שהם לא מבקשים ואף לא רומזים על זה, אך חובת 'הכרת הטוב' של ההורים, היא זכות וגם חובה וזו צדקה חשובה!

 

ולתמונת השבוע שלי: והשיב לב בנים

 

לפני כחודשיים פנה אליי ידידי השליח בעיר קוסטרמה הרב ניסן רופו, וסיפר כי גילה כאן במוסקבה, צאצא לבתו של כ"ק אדמו"ר המהר"ש נ"ע, הרבנית דבורה לאה גינזבורג ובעלה הרב משה אריה לייב גינזבורג, ובביקור בביתם גילה תמונה נדירה מבנו הבכור הרבי המהר"ש, ואחיו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב, הרב שניאור זלמן אהרן (המכונה 'הרז"א').

הרב רופו שלח אליי את התמונה לפרסום, ואכן זו הייתה תגלית מפתיעה לרבים החוקרים את משפחת שניאורסאהן, כאשר ראו שהתמונה דומה מאוד לתמונה הידועה של הרז"א, כך שזה מראה על אמיתות התמונה.

כשנכנסתי לפני כמה ימים בצהרי היום אל בית הכנסת המרכזי, שש הרב רופו לפגוש אותי: 'אנו חוגגים כעת בר מצווה לנכד הרבי'! הוא לחש לי בהתרגשות והצביע על האורח היהודי.

בהמשך סיפר האורח כי אמו התחתנה עם יהודי מבוכרה, וכאשר גילה את שורשי משפחת אמו, והופתע לשמוע כי היא משתייכת למשפחת שניאורסאהן הנכבדה, הוא החל להתחקות אחר שורשיו, וכך נוצר הקשר עם הרב רופו.

"מצות לפני חג הפסח, אני מגיע לכאן לרכוש מדי שנה" סיפר האיש, "אבל הפעם, בזכות התמונה והקשר שנוצר עם הרב רופו, הנחתי היום תפילין לראשונה"!

'מזל טוב' לו וברכת 'גוט יום טוב' להרב רופו, שבעירו קוסטרמה, השבת י"ב בתמוז לפני 97, קיבל הרבי הריי"צ את בשורות הגאולה שלו ומאז חוגגים ומציינים יום זה כחג הגאולה!

 

גוט שבת, גוט יום טוב!

שייע