האקדח על השולחן של בית המשפט
1. יש פה אירוע מטורף שחייבים לדבר עליו. מאז ההבנה שהשופטים גנזו (דה פקטו) את סעיף השוחד החל מסע לחצים פראי נגד שופטי נתניהו. מאז ההודעה (הדי טריוויאלית) לבאי הכוח - לפיה אין ביסוס ראייתי ללב התיק: אישום השוחד - שערי הגהנום בשמאל נפתחו לרווחה.
מסע איומים, גידופים, השמצות והפחדות שתכליתו ברורה: הרתעה, הפחדה וסימון קווים אדומים. זוהי מתקפה בכל החזיתות: נאצות, גידופים, לעג, האשמות בשחיתות, במניעים זרים, בשרלטנות ובמה לא.
בקרב הזה כל האמצעים כשרים.
2. המטרה כאמור ברורה: צריבת תודעה.
אקדח על השולחן שהוצב לקראת התקדמות ההליך. ובייחוד: הרתעה מאזהרות 'דומות' בענין הפרת האמונים אחרי פרשת ההגנה (ואולי גם ריכוך נוסח ההחלטה שצפויה להתפרסם) וכאן אין בעיה להכנס בשופטים בכל הכוח. שילמדו, שיבינו את גבולות הגזרה.
דיר באלק, כבודכם, פעם אחרונה, הא?
3. אז לשם הפשטות, הנה טעימה חלקית מהשפלות וגידופים מהימים האחרונים בבטאון השמאל הסהרורי (והעיתון לשעבר) הארץ. שוב, רק הארץ. לא עיתונים אחרים, טוויטר ופייסבוק ובטח לא קבוצות ופורומים שונים של שופטים (אתם יכולים רק לתאר)
אז הנה חלק קטן מגידופי החיילים של שוקן השבוע נגד השופטים:
* "מערכת המשפט במצב של טוטאל לוס",
* "החלטה שריח של בעתה נודף ממנה"
* "רגע מר ונמהר"
* ריסוק מערכת החוק בישראל"
* "זהו, אחד מעמודי התווך של המשטר הדמוקרטי קורס"
* "לא מבינים פוליטיקה"
* "טובת המדינה לא עומדת לנגד עיניהם"
* "השופטים קורסים מול מכונת הרעל של הנאשם"
* "עונת המתנות"
* "התרשלו בניהול המשפט, אפשרו להגנה להשתלח בעדים.. הפכו אותם לבעלי הבית באולם"
* "מיעטו לשאול שאלות מתבקשות"
* "אין באולם מנהל יעיל"
ועוד שלל גידופים והאשמות על רשלנות, שרלטנות, חוסר מקצועיות, פחדנות, חובבנות ועוד
4. רגע, רק התחלנו. לצד הגידופים הכלליים, לחיילי הארץ יש אינספור האשמות, קונספירציות וטענות קונקרטיות בדבר המניעים האמיתיים שהובילו את השופטים לדחוף לגמיזת האישום - על אף שבטוויטר כבר נקבע שהוא יצוק ובדוק. תנשמו עמוק כי הטיעונים שהעלו חיילי הארץ נגד השופטים גובלים בפלילים.
5. ובכן, מה באמת הניע את שופטי נתניהו לפי עיתון הארץ?
מוטה קרמניצר, לדוגמה, רמז כי "מדובר בחשש של השופטים מפני השלכות אפשריות של ההפיכה המשטרית"
עוד הציע קרמניצר שמא זו קריצה מושחתת לפני קידום לעליון בטענה כי השופטים הושפעו מ"מאמצי הקואליציה שלהשיג שליטה על מינוי וקידום שופטים".
לעומתו, יוסי ורטר הכפיש את השופטים תוך רמיזה שהתנהלותם הנרפית, כביכול, ויתר המחדלים היו פחדנות מול אמירות נתניהו שייחסו להן "שמאלנות".
אחרים ניסו לשכנע שאלו נסיונות ממשיים לשבש את המשפט. כך, לדוגמה, "למנוע את הופעת (נתניהו) על דוכן העדים ובכך לחבל משמעותית במאמצי התביעה".
6. הלאה, רק התחממנו.
גידי וייץ באיום לא מרומז וצופה פני עתיד ("רגע המבחן") משתלח בשופטים ב-300 קמ"ש. על הדרך וייץ לא מהסס לרמוז לפלילים ולקונספירציות דרמטיות: "מישהו איים על כבודם במשפט שגם כך מזכיר לפעמים משפטים בסיציליה?.. מדוע עשו מה שעשו?..מה גרם להם לדבר.. שמא שיקולים זרים פסולים?(!!)"
7. רוצים הפוגה קומית? בקמפיין גידופים, כדרכה של תעמולה, כל מטאטא יורה. צו 8. וכך, גם במדור ביקורת הטלוויזיה, הפרופסורית המעוטרת יסמין לוי – שלפי גוגל מחזיקה בתזה בהצטיינות בצהובון רייטינג ופוסט דוקטורט בפינת הרכילות של המדור 'שליחות קטלנית' – סערה ושצפה לאחר פרסום דברי השופטים.
המלומדת לוי פתחה בהצהרה כי מדובר ב"דבר שלא ייעשה", רמזה שהשופטים חלשים ומבוהלים בגלל "התפרקות המדינה" ו"ההפיכה המשטרית" ושאלו הובילו אל "פרקטיקה לא סבירה".
לאור נסיונה העשיר פרופ' לוי אף הביעה חשש כי השופטים הסוררים לא "יתייחסו כראוי לראיות שיובאו בפניהם מרגע שננעלו בעמדתם".
איי שיט יו נוט.
8. ראש של סוס מדמם במיוחד הציב לשופטים מוטי גילת.
את הכותרת לפיה "שופטי נתניהו מנסים להלבין שחיתות" הוא עוד עיטר בסימן שאלה אולם טורו היה רצוף בסימני קריאה. גילת הכפיש, הלעיג, האשים את השופטים ברמה נמוכה של ניהול תיקים ואף קבע כי השופטים לא קורצו מחומרים של שופטים אמיצים מהעבר.
לקראת סיום גילת אף המהם במתק שפתיים כי השופטים "נעלמו ונאלמו..למעט השופט משה ברעם, שעט כמוצא שלל רב על כל אמירה של עד שבכוחה לחזק את ההגנה ולנרמל מעשה בלתי ראוי או מושחת לכאורה".
9. צריך לסיים, ועדיין, הרי לא באמת חשבתם שאפשר לתאר קמפיין השחרה ארסי ומאפיוזי בלי להקדיש מקום מכובד לדון דרוקר, נכון?
דרוקר, פוליטיקאי-עיתונאי מוכשר (בלי ציניות) שהפך את האיומים לאמנות ואת הסחיטה התקשורתית לדרך חיים, המשיך גם השבוע במורשת המאפיוזית.
בטור רצוף השמצות הזהיר כי בלב הקביעה המשפטית-ראייתית של ההרכב מתחבא טעם נסתר: "חברי ההרכב הזה עושים כל דבר אפשרי כדי שלא יצטרכו לכתוב פסק דין". לאורך הטור מאשים דרוקר את ההרכב בגין "חוסר הבנה כמעט מפחיד של המציאות שהם חיים בה" והופך את השופטים משומרי סף לליצנים.
באופן מעשי, דרוקר מאיים על השופטים ונדהם איך הם לא מסוגלים להפנים שיש רק הסדר אחד אפשרי ולגיטימי – שהוא, תחזיקו חזק, בדיוק ההסדר שדרוקר והפרקליטות רוצים בו.
כי מה שווה בית המשפט אם דרוקר לא יכול להכתיב לו גבולות גזרה?
10. אז לסיכום:
בפעם הבאה שהשמאלן התורן וחסר הבושה ילרלר לכם על עצמאות שיפוטית, כבוד לבית משפט, שומרי סף והצורך להגן על מעמד בית המשפט. תגחכו, תלטפו את פדחתו ותפנו אותו באסרטיביות למתקפת ההשתלחויות השבוע. בהארץ ובכל פינה בשמאל הרלביסטי הישראלי.
כי אין גבול לצביעות בשמאל הישראלי.
אין גבול ואין טיפת בושה.
