מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
בדרך כלל, אני מרוצה ממה שאני ואינני מקנא באחרים, אך בשבוע שעבר היה לי קצת קנאה בבעלי הקריאה שקוראים בהברה חסידית, בהמשך גם תבינו מה הסיבה לכך ומדוע זה קרה בשבוע שעבר דוקא?.
מה שקרה לי בשבת שעברה, לא זכור לי שקרה לי מעודי, ולמרות שזה אולי בושה להתוודות ככה ברבים, אפרסם את זה ואולי זה יהיה לתועלת לרבים.
האמת, שזה קרה לי אחרי יום עבודה לא קל, בדרך כלל אני קורא בתורה מדי שבת בבוקר, פעמיים, האחד הוא בית כנסת קבוע, מרחק 13 דקות הליכה מביתי, זה התחיל במנין קורונה מאולתר ברחובה של עיר, המשיך באוהל פתוח שהוקם עד יעבור זעם, וכשוך חמת הקוביד, זה עבר לבייסמנט של בית הגבאי.
המנין הזה, מזכיר את הסיפור של מנין ידוע בעיר מאנסי, שמתפללים מאוד מהר, מדובר ב'תרח'ס מנין' (למי שלא יודע: תרח'ס מנין, הכוונה למנין שמתפלל שמו"ע קודם הנץ החמה, כי העובד ה' הראשון היה אברהם אבינו, ומי שקודם לו הוא 'תרח'). פעם אחת, שאל הרבי מויזניץ מאנסי זצ"ל את אחד הבעלי בתים שלו, אם זה נכון מה ששמע, שהוא מתפלל במנין שתפילת שחרית של חול אורכת 18 דקות? האיש השפיל את עיניו וענה בתמיהה: רבי, 18 דקות? אולי בראש חודש.
נחזור לענייננו: כאשר נתבקשתי לבוא לקרא באותו 'קורונה מנין', התניתי תנאי עם הגבאי, שאינני בעל קורא קבוע, כי אני נוסע די הרבה לשבתות וקשה לי לקבל על עצמי את העול לדאוג לבעל קורא חילופי, ולכן, כל שבוע הגבאי צריך לשאול אותי אם אוכל לקרא השבוע.
חוץ ממנין זה, אני משמש כממלא מקום לכתריסר בתי הכנסת בשכונה, ולכן יש שבתות שאני קורא גם פעם שלישית.
בשבוע שעבר, שהיו 2 פרשיות, קיבלתי בקשה מ-2 בתי כנסת נוספים, כמו"כ הגיע האדמו"ר מקוסוב ויזניץ לשכונה לשבת ונתבקשתי לקרא במנין שערכו לכבודו, וגם בעל שמחה שעשה שבת שבע ברכות באולם סמוך ביקשני שאבוא לקרא, בקיצור חמש פעמים בטווח של שעתיים (1 מהם נאלצתי לדחות, כי הזמן חפף למנין שכבר התחייבתי).
מכיון שהיה גם הלל עקב ר"ח, היה קל יותר לתמרן עם הגבאים שישלחו לעמוד בעלי תפילה מהירים או איטיים וכך הצלחנו לתמרן בין כל המניינים, עם המתנה של דקות ספורות באחד מהם, בנוסף לכך, ניגשתי לשחרית במנין הראשון, בתואנה שזה יום היארצייט של סבתא רבה ('באבא נחמה' קלצקי ע"ה, סבתא של חצי ירושלים מסלתה ומשמנה) כך ידעתי שאני חוסך לפחות רבע שעה.
עקב הלו"ז הצפוף, קראתי מהר יותר מהרגיל, גם נאלצתי להתמודד עם בעיה שהיא יחודית לפרשיות 'תזריע מצורע', שם יש עשרות פעמים המילה 'הוא' שחלקם נקראים עם חיריק, כלומר 'היא', והבקי בדקדוק יודע היטב מתי זה נקרא 'הוא' ומתי 'היא', תלוי בסוג הנגע, בנושא ובמילים הסמוכות, אך קראתי כל כך מהר שהיה קשה לי להחזיק ראש, ובאחד המניינים, (נוסח אשכנז) נעמד מולי מדקדק אחד ומרוב נערווין, תיקן אותי גם כשלא תעיתי ובקול גדול כמובן בלי להסתיר את הנאתו מכל פעם שנכשלתי.
לכן, במנין הבא, שהיו חסידים, הקדמתי להם מראש טיעון למדני, שהרי אם הייתי קורא הברה חסידית, שניהם נשמעים אותו דבר, 'היא' וזהו, ממילא, אין כאן שינוי במשמעות המילה ויש דין של 'מיגו' (שהייתי קורא בהברה חסידית והם היו יוצאים ידי חובתם) גם אם שיניתי מ'הוא' ל'היא' ומ'היא' ל'הוא'. (הרב שם חלק עלי ואמר 'מיגו להוציא לא אמרינן' ואתה צריך 'להוציא' אותנו ידי חובת הקריאה).
הקריאה האחרונה היתה אצל האדמו"ר, שם כבר יכולתי לנוח קצת ולהסדיר את נשימותיי, לא ממהרים לאף מקום, הרבי אף כיבדני לגשת למוסף, עוד עילוי נשמה לסבתא הצדקת ע"ה, שגידלה את אבי היתום.
לאחר התפילה, ניגש אלי אחד האורחים, ואמר לי שעם חיתוך הדיבור כזה שחנני הבורא, אולי אהיה הראשון שישאלני ואענה נכון.
נדרכתי, האיש פתח לפני את התהילים שבסוף הסידור ואמר לי: תפתח בבקשה את פרק י"ח ותקריא את פסוק מ"ו: 'בני נכר יבולו' וכו' (פסוק קצר בן 5 מילים), אמרתי את הפסוק, והאורח אומר לי: תחזור שוב, חזרתי שוב, והוא שוב אומר: תסתכל היטיב.
עצרתי, התבוננתי ונאלמתי דום, החלפתי מיקום של 2 אותיות שמשנה את פירוש המילה ממש להיפך, אך כדי להבין הענין, אתן הסבר.
לכל בעל קורא שקורא גם הפטרות, יש התמודדות עם פרק י"ח בתהילים, כל הפרק מופיע גם בספר שמואל פרק כ"ב והוא גם ההפטרה שנקראת פעמיים בשנה, פרשת 'האזינו' וב'שביעי של פסח', ויש כמה וכמה שינויים קטנים של מילים ואותיות בין שני הפרקים הללו, למשל: בתהילים נקרא: 'מגדיל ישועות מלכו' בשמואל 'מגדול' ועוד כהנה.
אכן, בשמואל הפסוק הנ"ל הוא גם פסוק מ"ו ומסתיים במילים 'ויחגרו ממסגרותם' ובתהילים מסתיים 'ממסגרותיהם', לתומי חשבתי במשך יובל שנים כי זה ההבדל היחיד בין שני הפסוקים הזהים הללו.
רק בפעם הרביעית שהקראתי בפניו את הפסוק מצאתי הבדל נוסף, שינוי של מיקום אות שמשנה את הפשט כאמור, באופן משמעותי ולא אגלה לכם את זה, תבדקו לבד, האיש טוען שכבר שאל עשרות בעלי קריאה ואף אחד לא ענה לו נכון.
הייתי נבוך, מאות פעמים אמרתי תהילים בימי חיי ואף פעם לא אמרתי נכון, יתירה מזאת, יש ביוטיוב הקלטה ממני של ספר תהילים לפי חלוקה חודשית וגם שם אני אומר לא נכון את המילה הזאת, אכן ידוע לשון התפילה 'ויהי נא דילוגנו עליך אהבה', שמבקשים מה' שגם כאשר מדלגים על אותיות יצרף הקב"ה את התפילות ויסדרם כראוי, אך עדיין...
להרגיעני, סיפר לי האיש כי ה'צמח צדק' מחב"ד, בהיותו ילד, היה פעם בבית סבו בעל התניא ואמר תהילים, כשסיים שאלה אותו הסבתא הרבנית, איך יתכן שאתה, שעוד צעיר, מסיים כל כך מהר ואני, שכבר אמרתי הרבה פעמים את התהילים, זה לוקח לי כ"כ הרבה זמן? ענה הילד: את מחפשת כל פעם את הטעויות שלך ומתקנת אותם וזה לוקח זמן, אני קורא עם הטעויות. שמע זאת הרבי הזקן ונתן לו פעטשאלע (סטירה) ואמר לו: גם אם זה נכון, לא מדברים ככה אל סבתא.
ועכשיו תבחנו את עצמכם בפסוק הזה, ותגלו בעצמכם איפה טעיתי ומה ההבדל ביניהם בפשט באופן משמעותי.
נ.ב. בקדושה אנו אומרים 'קדוש קדוש קדוש' כנגד מה אומרים ג"פ והיכן זה מרומז בפרשתנו?
מדוע ברכת 'אתה קדוש' היא כנגד יעקב אבינו דוקא, במה קדושתו מתבטאת יותר מאברהם ויצחק אבינו?
היכן מרומז בפרשתנו שיש ענין של 'שבעה' לנפטר?
'מאן מלכי רבנן', מה המקור לכך? במה זה מתבטא? ומה זה קשור לפרשתנו?
כל זה ועוד בגליון 'מעדני הפרשה' המצו"ב, תדפיסו ותזכו הרבים.
בברכת שבת שלום ומבורך:
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.