שלום וברכה מורי ורבותי!
ישנם אנשים שחושבים שכאשר הם מתחילים את היום ברגל שמאל וחוששים מכשלונות, הכשלונות שבאים בעקבות אותו חשש, הם משהו של מעין "גזירה מלמעלה", משהו בבחינת "אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי" (איוב ג, כה).
במלים אחרות, הם בטוחים שאותה תחושה שלילית, היא זו שמשכה אחריה אסון, שאותו רמז דק שהם קיבלו או נתנו לעצמם בתחילת היום, הוא זה שגרם להם לאחר מכן ליפול בפח.
ושימו לב טוב!
זה היה נכון אילו באמת היה מדובר באסון, אבל בדרך כלל לא מדובר באסון, מדובר על אדם שקם על רגל שמאל והחליט מהיום שכל מה שקורה לו, קורה לרעתו.
יכולים להיות דברים שניתן לפרש אותם לטובה או לרעה, אך באופן קבוע הוא יפרש אותם לרעה.
לדוגמא, אם הגעת לבית הכנסת ולא מצאת חניה ונצרכת לחנות רחוק, יהיו כאלה שיפרשו את זה: "האלוקים רצה שיהיה לי שכר פסיעות ולכן זיכה אותי לחנות רחוק ולהגיע ברגל לבית הכנסת, דרך ארוכה כדי לזכות בכל פסיעה במצווה".
ויהיו כאלה שיפרשו את זה: "האלוקים לא אוהב אותי ולכן הוא השליך אותי אל מעבר לחומות".
בכל צעד בו אתה צועד, יש לך את הזכות ואת החובה לקבל החלטה: האם מה שעובר עלי הוא לטובה, או לרעה.
"אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (אבות פ"ד מ"א) בעצם מלמד אותנו שישנם אנשים שמצליחים לשמוח בכל מה שעובר עליהם, לא משנה מה, הם יודעים שאם הקדוש ברוך הוא הוביל אותם לנקודת הזמן הזו ולמקום הנוכחי הזה, זה אומר שזה המקום הטוב והמדהים והמתאים ביותר בשבילם.
וישנם אחרים שלוקחים לעצמם סימנים, מוצאים אפילו פסוקים ואימרות חכמינו זכרונם לברכה להסביר מדוע הקדוש ברוך הוא "נכנס בהם", מדוע הקדוש ברוך הוא רוצה לחסל להם את העתיד.
הכל תלוי במצב הרוח שלנו, הכל תלוי באמונה שלנו, ובשתי מלים: הכל תלוי אך ורק בנו, אנו הם אלה שמחליטים אם מה שעובר עלינו הוא לטובה או לרעה.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.