על מי חולק 'החרדי בעולמו?

 

העתקתי את הדברים של 'החרדי בעולמו' שפרסמת בעש"ק שבת שובה ושאלתי את הרב מה יש בדברים אלו לברר שאינו תואם לפי רוח התורה ושיכול להזיק להקורא. והרב אחר הסתכל בדבריו פתח ואמר: מה שכתב באמצע דבריו שם שכבר העיז פנים נגד מטבע לשונו של הגדול בענקים שכתב העבר אין והעתיד עדיין. והכותב העלה שהעבר בהחלט אינו אין, ואין הוה ללא עבר ועוד כדברים אלה. ראשית, להקדים ולומר שהוא מעיז פנים נגד גדול בענקים אינו מתיר על פי תורה להעיז פנים נגדו. שנית, בא לא נדבר על המדה של להעיז פנים אלא על החכמה שבזה האם הוא חושב עצמו חכם יותר מאותו גדול בענקים ולמה לא למד מגדולי האחרונים שאינם חולקים על הראשונים אלא מניחים הקושיא בצ"ע ובתפילה קצרה שה' יאיר עיניהם, וזה לא רק ממדת הענוה שלהם אלא בעיקר מחכמתם שמבינים שיש חכמים גדולים מהם ושקצרה השגתם להבין דברי קודמיהם. שלישית, לגופו של ענין, הכותב הנכבד לא כתב מיהו אותו גדול שהוא חולק על המטבע שחקק, ואהי' הולך רכיל ומגלה הסוד שאותו גדול בענקים הוא הרמב"ם, וכל דיבור להוסיף בזה הוא מיותר. אלא שפשוט לא הבין פשיטת הדברים על מה נאמרו עד שהלביש כוונה אחרת בדבריו ואז בא לחלוק על זה, ונסביר ביותר, מלך מדינה שהיה חולה אנוש ושלח להרמב"ם שיכתוב לו רפואה למכתו, ובתוך הדברים כותב הרמב"ם שם שהדאגה מחליש הגוף ומביא חולאים על האדם, והוסיף שם הרמב"ם שבאמת אין על מה לדאוג כי אם האדם דואג על מה שעבר היינו לדוגמא שמצטער למה לא עשה כך וכך והיה יכול להיות עשיר גדול דאגה זו בחינם הוא כי מה שכבר היה לא יוכל עתה לשנות כלום ומה תועלת ישיג בדאגה זו ולכן יסיח דעתו מזה ולא יצטער ובמילא לא יזיק בריאותו. אחר שתבין פשוטו של דברי הרמב"ם תראה כי אין השגת הכותב כאן ולא כלום, פשוט לא הבין דברי הגדול בענקים.

 

זה דוגמא אחת ממה שצריך להיזהר בקריאת הדברים. ח"ו לא להעיז בדברי גדולי הענקים. הראשונים וגדולי האחרונים. ולא לשכוח קוצר המשיג וגודל המושג של אותו גדול בענקים.

וזאת על אף שיש בדברי הכותב ממש מה שכתב שם בהמשך שצריך מחשבה עצמית בכמה דברים לא לילך כסומא בארובה אחרי מה שהרבה אנשים עושים מבלי להבין תוכנם ומהותם או מה שמכתיבים לך בעלי אינטרסים וכדו' אבל עדיין מחוייבים אנו על פי תורה לרסן מחשבתינו ולהבין שיש קוים אדומים שלא ניתנו לחצות אותם בשום אופן בבחינת מה לפנים ומה לאחור. ולא תתורו אחרי לבבכם וכו' להגביל המחשבה רק עד כמה שהוא בגבולי התורה.

 

תן לחכם ויחכם עוד