"היום בתניא" יום א' כו אדר א
תניא לקוטי אמרים
המשך פרק לב סוף עמ' מא
שנה מעוברת
⛳
שנאה כלפי חבר שחטא:
לפנינו בעיה הלכתית:
הגמרא אומרת (וכך גם נפסקה ההלכה), שהרואה את חברו שחטא, מצוה לשנואתו. וגם (אם הוא נאמן לפני רבו כשנים) עליו לומר לרבו שישנאהו.
צריך איפוא להבין, כיצד מתישבת הוראה זו עם הנאמר בתחילת הפרק "שיש לאהוב כל נפש מישראל למגדול ועד קטן" (=מצדיק ועד רשע)?
...
מסביר אדמו"ר הזקן:
המצוה לשנוא את החבר שנכשל בעבירה, אינה אמורה בכל חבר, אלא "בחברו בתורה ומצוות". וגם בחבר זה, המצוה לשנואתו אינה מתחילה מיד כשנתפס בקלקלתו. אלא רק לאחר ש"קים בו מצות הוכח תוכיח את עמיתך, עם שאתך בתורה ובמצוות, ואף על פי כן לא שב ממריו".
הוה אומר, שגם אם לאחר שהוא הוכיחו כראוי וכנדרש על פי ההלכה, נשאר החבר בשלו ולא שב מחטאו. הנה, רק אז חלה המצוה לשנאותו.
...
נדגיש:
החוטא שעליו מדברת הגמרא, גם לאחר שחטא הוא נשאר "חברו בתורה ובמצוות", יהודי תלמיד חכם ושומר תורה ומצוות כמוהו, ובנוסף לכך הוא גם מקורב אליו ואף יש להם רב משותף.
על מקרה זה מדברת הגמרא, ואין ללמוד מהוראה זו למצבים אחרים וכמבואר להלן בהמשך הפרק.
...
הפגנת השנאה כתרגיל:
חסידים נוהגים להסביר, שהמצוה להפגין כלפי חברו הנ"ל יחס של שנאה, נועדה כדי לעורר את תשומת לבו למעשיו הרעים, ובדרך זו להחזירו למוטב.
ברור, שתרופה זו תהיה יעילה רק אם ישתמשו בה כלפי "חברו בתורה ובמצוות שהוכיחו כראוי ולא שב מחטאו". אולם במצבים אחרים וכלפי אנשים אחרים, "תרופה" זו יכולה רק להזיק והשימוש בה יהיה אסור.
...
חבר נכבד:
*להרחבת הידע בתחום זה מומלץ לקרוא את הסיפור המרתק המובא בספרי "הנער שמעד".
*בתודה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם.
טרם פטירתו מסר הרב גרין ע"ה לבני משפחתו את המשימה להמשיך בהפצת מפעל "היום בתניא". הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב גרין ע"ה.
מופץ על ידי משפחתו לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אד"ר תשפ"ב
ומרת רחל גרין ע"ה
נפטרה ז' שבט תש"פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.