דפים

יום שישי, 31 בדצמבר 2021

העולם החרדי מעדיף לחיות בשקר ודמיון מאשר להתמודד עם האמת


ברגע האמת זה זמן של חשבון נפש, השאלה מהיכן מתחילים, למדנו במשך שנים ולא רצינו להכיר באמת שבדברים, העדפנו לחיות בשקר ובדמיון והעיקר שלא נעסוק באמת הכואבת, הפעם זה התפרץ בפרצוף החרדי על כל שכבותיו, הייתה זו מכת המכות, ולא סתם מכה, אלא כזו שהוכיחה ולימדה כי העולם החרדי מפולג לא רק בין חסידים ליטאים וספרדים ודומיהם, אלא בתוכו לא יכול להשלים עם האמת ותגן על מקורביה ותשמיץ את מי שיעשה פחות אך יהיה במגזר אחר ובמקום אחר, המציאות של פגיעה כל כך קשה ובכל כך הרבה ובמשך כל כך הרבה שנים לא מזיז אם מדובר במי ששירת את המפלגה ואת האינטרס הליטאי האנטי חסידי במשך של שלשים שנה לפחות

לא רוצים לשמוע לא רוצים לדעת, וכאשר האמת ניצבת מול פניהם הם זועקים כי אסור לעסוק בלשון הרע ובהלבנת פנים, אבל כאשר דברים פעוטים ושטותיים קרו במקומות אחרים הם היו הראשונים להלבין פנים וטענו כי לשון הרע זו מצוה. הדברים נכרעים על פי האיש ולא על פי מעשיו. במקרה הזה היכן שהיה צריך לזעזע כל נפש מפני שמדובר במעשים שהם הרבה יותר מחמורים, מצאנו כל כך הרבה שניצבים בצד אחר ולא מפני שאינם יודעים במה מדובר, אלא מפני שמדובר באיש שלהם, ופגיעה בו היא פגיעה בחברה הליטאית וזה אסור שיקרה. הם יעדיפו את סבל הנפגעים והנפגעות על פני שחלילה הפרשה הזו תפגע בתדמית המפלגה הליטאית

מצאנו משהו מדהים, בעוד כל העיתונים החרדים מתעלמים מן הפרשה הזו, 'יתד נאמן' תפס עמדה וכתב על חיים ולדר כאילו שהוא מת כצדיק הדור הוא נקטף הוא לא עשה שום מעשה חמור, ואם כבר היה מי שלא חש בנוח הקדיש מאמר מערכת על הענין ועשה מעצמו צחוק, מפני שאם אכן הנושא כל כך חמור מדוע אתם שותקים כל כך הרבה שנים ולא עומדים בראש המאבק נגד הסוטים הללו

היהדות החרדית חצויה, בימים האחרונים הבאתי את דעותיהם של הרבה מאוד אנשים בחברה החרדית ראינו איך שכל אחד סוחב לכיוון אחר, כאשר האמת המרה היא, שאם היה מדובר באיש אחר, הדברים היו מתגלגלים לכיוונים אחרים, מי שכאן מגן היה תוקף שם ומי שתקף כאן היה מגן שם

אין עוד בציבור החרדי אמת ומציאות, זה יכול לעמוד לך מול העיניים, העובדות זועקות וזה לא משנה כלל, אם מדובר באיש שלנו נמצא דרך איך לסובב את הדברים לכיוונים שנצא מזה לא פגועים. מה שקרה השבוע הוכיח שוב למי שהיה צריך, כי חיים אנו בעולם חרדי הבנוי על אינטרס זה כל חייהם, כאשר זה משרת את האינטרס אנחנו בצד הנכון וכאשר זה פוגע באינטרס אנחנו נמחק את מה שצריך, נציב 'גדולים' בקידמת הענין וככה נסיט את מי שצריך

אם לא היה מדובר בחיים ולדר, כל הרבנים שכתבו ואמרו מה שאמרו היו שומעים מהם דברים הפוכים, והחכמים שביניהם היו מתעלמים. ועתה כאשר מדובר באיש שלהם, אז אפילו כשחייבים מיתה עדיין יש לו חלק לעולם הבא. את המילים האלו לא היו שומעים אם היה מדובר בחסיד ברסלב או בחברי קהילות אחרות

אם מישהו זקוק היה לעוד פרק בעולם השקר החרדי השבוע הוא קיבל זאת

חיים שאולזון

חיים ולדר התאבד - הציל את כבודו וכבוד משפחתו


כדרכי לכתוב ולדבר ברחל בתך הקטנה אעשה כאן את מה שצריך להיעשות לומר את הדברים כמות שהם למרות שהם יהיו מוזרים ואולי אף קשים לשמיעה, אבל זו האמת המרה. חיים ולדר עשה את הצעד הכי חכם שהתאבד, אם לא היה עושה זאת, מצבו היה קשה מאוד, הוא היה גומר רע, ובני משפחתו היו סובלים סבל בל יתואר במשך של שנים. בצעד שעשה, הוא הציל את כבודו, לא היה שום פסק דין בבית דין כלשהו ואף לא בערכאה משפטית נגדו, ובני משפחתו לאחר כמה חדשים ישובו למסלול, איש לא יעסוק עוד בנושא הזה

כמי שעוקב אחר ולדר שנים, ולא היה זה סוד כי משהו לא בסדר עמו בתחום הזה, כאשר התפרסמה החקירה נגדו לא היה בזה חידוש, הפלא הגדול היה למה זה לקח כל כך הרבה זמן מדובר בדברים שהוא עשה שנים וזה עבר בשקט למרות המספר הגדול של הנפגעים. בדרך כלל קל להתחמק כאשר מדובר בבודד או בודדים, אבל במספרים כאלו, איך זה שלא נמצא מי אשר יהפוך עולמות בעניין. מציאות היא שעד לפרסום הכתבה ב'הארץ' ולדר היה משוכנע כי הוא יצליח להמשיך כפי שהיה בעבר ולא יקרה לו שום דבר

תחילה הוא משוכנע היה כי יצליח להכחיש, אבל ככל שהתפתחו הדברים הוא הבין כי הוא בצרות, גם כאשר הוא הסכים כי יקימו בית דין בבני ברק בראשות הרב שפרן הוא לא היה יוצא משם נקי. גם אם נניח שהיה מתגבר על כמה מן הטוענים נגדו, במיוחד אלו שלא מוכנים להיחשף ומדובר בעד מפי עד שעל פי הלכה קשה להרשיע במצב כזה, מספיק שהיה נופל עם אשת איש ועוד סיפורים שכיהודי חרדי הוא היה מסתבך. לולדר היה ברור כי הוא הולך לאבדון הדבר היחיד שהוא יכל להאמין כי הוא יצליח למשוך את בית הדין שנה שנתיים כמו הרבה דיני תורה ובינתיים יראה מה שיעשה

כאשר הוא שמע כי יש לחץ על המשטרה לפתוח תיק ולחקור אותו, וכאשר הרב אליהו יצא בהכרזה פזיזה, היה ברור כי זה הסוף, ומי שדיבר עמו יום לפני שהתאבד ראה כי משהו חמור עובר עליו, ולא היה כל פלא שהוא התאבד

לא אכנס כאן בהלכה האם בדיני שמים מותר היה לו להתאבד, האם היה לו דין של חולה או של מתבייש ומחמת הבושה עשה זאת שישנם הטוענים כי אין זה אותו דין כמו מתאבד רגיל, ההתאבדות שלו עשתה סוף לפרשה  הזו. כן, הוא הקפיץ את העולם כולו דנים בעניין הזה מביעים דעות לכאן ולכאן, אבל מבחינתו זה הסוף אין טעם יותר לדון בעניין, הוא סיים אמנם עם שנות חייו, אבל בני משפחתו זוכים למנוחה. הם התייסרו נורא בחדשיים האחרונים, ואם לא היה מתאבד הם היו עוברים סבל שקשה לתאר, האבא שלהם עשה להם את הטובה הכי גדולה

כואב לכתוב זאת, אבל זו האמת

חיים שאולזון

החרדים לא מסוגלים להגן על הנפגעים בשל חינוך ל'השתייכות' ואמונה קהילתית-מפלגתית


בימים אלה מציעים הקמת ארגון כמו שיש במקומות אחרים שם יוכל כל מי שנפגע לפנות ולבקש עשרה. הצעה לכאורה טובה. אבל עלינו להיות מעשיים, היכן הבעיה שלנו כחרדים, ומדוע אצלנו זה לא יעבוד פרט אם נצליח להקים ארגון שבראשו יעמדו אנשים שאינם חלק מהקהילות הגדולות ואפילו הבינוניות, מפני שבמקרה כזה שוב יכסו ולא יאפשרו טיפול כמו שצריך

היהדות החרדית חינכה לנאמנות קהילתית מפלגתית, לדוגמא חסיד גור נאמן לחסידות שלו, וכאשר קורה משהו עם חסיד גור הוא הראשון להגן עליו לטעון כי הוא בסדר, וגם כאשר ימצא מי שירצה לטפל, ימצא מי אשר יפנה להיכן שצריך ותבא ההוראה שחלילה לא לסבך את פלוני או אלמוני. מי שילמד את השנים איך שסוטים ממש מסתובבים ברחובות ואי אפשר לעשות להם דבר יבין היכן הבעיה החרדית. אם אתה אדם שלי ובמיוחד אם אתה מן הקרובים מאוד או מבני המשפחה אוטומטית יש לך חסינות מפני העברת אינפרומציה למשטרה יצוו שהכול ישאר בפנים שחלילה לא יידעו על כך

מה לנו יותר מאחד הסוטים הגדולים שהוא מראשי העסקנים בחסידות מאוד גדולה שעשה מעשים שהיה צריך לשבת בשל כך בכלא, אבל הרבי שלו שצריך אותו לצידו לנהל את המוסדות אסר לפגוע בו והוא מסתובב שנים חפשי

אתן לכם דוגמא נוספת מפורים לפני כשנה. בחסידות ידועה וגדולה בבורו פארק מישהו עשה מעשים חמורים בילד, כאשר מצאו אותו זה זעזע את כל מי שראה אותו, אבל לא מיהרו להזמין משטרה. דבר ראשון ביקשו לעבור על המצלמות לראות מי עשה זאת, וכאשר גילו כי הסוטה הוא חסיד בעלזא מיד הזמינו משטרה. אם זה היה חסיד שלהם הכול היה מתבשל בפנים

יש כל כך הרבה שהשיוך הקהילתי שלהם היא זו שמצילה אותם מהגשת תלונות נגדם למשטרה. ישנם ראשי ישיבות בשל הקשר המשפחתי שלהם לא פוגעים בהם. לכן אין טעם בהקמת ארגון שיהיו שם נציגי הקהילות הללו, הם יעשו הכול להשתיק. בראש ארגון כזה חייב לעמוד אחד כזה שלא עושה חשבון עם אף אחד ומטפל בעניין כמו שצריך, ואם לא מוצאים אחד כזה אין כל ערך וכוח לארגון שיקימו בנושא

רק חינוך שיפתח את הדרך לצעירים וצעירות להתלונן נגד מי שפוגע בהם בישיבות ובמוסדות החינוך היא אשר אולי תפתור חלק מן הבעיה. אם נמשיך כמות שהוא, המצב הזה יילך ויחמיר, ויפרסמו עוד סיפורים כאלו על אחרים והחילול ה' יהיה נורא

אולי אם יתכנסו כל שלשת ה'מועצת' ויחליטו על הקמת ארגון שיהיו בה מצד כולם וכי כל פונה יוכל לפנות למי שאינו קרוב אליו, לדוגמא אשכנזי יפנה לספרדי, חסיד לליטאי וליטאי לחסיד אולי ככה זה יעבוד. הצבת אנשים שיש לאחרים השפעה עליהם, לא ישרתו את המטרה

חיים שאולזון

הנאמנות המפלגתית הגנה על ולדר בעולם הליטאי


הרבה שנים נאבקים בחיים ולדר וספריו. כבר לפני חמש עשרה שנה היה זה ר' משה מרדכי שולזינגר מגדולי המחבלים שיצא נגדו בחרב ובחנית, נשא דרשה שהופצה נגדו, ומאז שמענו בעוד מקומות מי שהתרעמו על צורת כתיבתו טענו שזה יותר מדי 'גויאיש', אבל הציבור התעלם והוא המשיך עד ש'העדה החרדית' יצאה נגדו, זה קרה כאשר כבר היו שמועות על מעשיו אבל לא היו על כך עדויות רשמיות, אז הם יצאו נגד ספריו, והיה זה אחד בשם ברוידא מהועדה הרוחנית של 'יתד נאמן' שיצא במכתב למען ולדר, ושימו לב חתמו על המכתב הרבנים קנייבסקי איידלשטיין ופוברסקי שהוסיפו חתימתם והסכמתם על ספריו, הוא קיבל אז חיזוק גדול, אבל כל אלו לא עזרו לו עד שירדו עליו מי שביקשו לנקום בו נקמה גדולה, חבריו לשעבר ב'יתד נאמן' הם אלו שקברו אותו מפני שהוא חשב את עצמו חזק ויכול על כולם, הוא לא לקח בחשבון כי לבני רבינוביץ יש בן בעיתון 'הארץ' שיטפל בו כמו שצריך ויקבור אותו

ובכל זאת, למרות כל מה שפרסמו אודות מעשיו, העולם הליטאי ניצב לצידו, אפילו הרבנים שנקלעו למצב קשה, מצד אחד אומרים עליו דברים נוראים ומאידך האינטרס הליטאי, מדובר במי שהיה הדובר הליטאי בזמנים הכי קשים, הוא זה שלחם למען הליטאים בבחירות השמיץ את גדולי החסידים ולחם בהם, הם הרגישו מחוייבות לשלם לו על  מעשיו אלו, והגנו עליו עד כדי ש'יתד נאמן' העיז לכנות אותו בכינויים כאילו היה צדיק הדור

עד לרגע זה בעולם הליטאי עושים הכל לנקות אותו, נאבקים בכל מי שמנסה להשמיצו או לטעון כי שמע עדויות נגדו, הם משתמשים בכל התותחים של לשון הרע הלבנת פני חבירו, מה שהכי מגעיל בעניין הזה, אלו שהם בעלי הלשון הרע הכי גדולים מי שהם מלביני הפנים בצורה הכי מכוערת הפכו פתאום לצדיקים, אבל ככה זה בעולם החרדי, לצערי, החסידי והליטאי, הנאמנות המפלגתית נותנת לך את ההגנה למעשים הכי שפלים ונבזים, המצב הזה בכל מקום כולל בעולם הליטאי

אם היה מדובר באותו סיפור אבל השם היה חסידי או של מי שמשתייך לציבור אחר, היו עושים ממנו כמו שעשו למנהיג 'שובו בנים', אבל ולדר ידע את מי לשרת ואלו שילמו לו בגדול ובענק כאשר התאבד, הם מנקים את שמו ואף עוד ידברו בשבחו הגדול כפי שאנו רואים כבר עתה במכתבי הניחומים של הרבנים ובדברים שאנו שומעים מרבני הליטאים על מה שעשה בחייו

אין לזלזל חלילה במעשיו הטובים, אבל כאשר מדובר בחילול ה' כל כך גדול ומזה להתעלם, רק נאמנות מפלגתית מסוגלת לכך, אם לא הייתה נאמנות מפלגתית היו זועקים חילול ה' מעשים אשר לא ייעשו אנשים כאלו הם שפלים ונבזים חייבים להוקיע אותם ולהוציא אותם ממחנינו, חיים ולדר הוכיח לעולם כי אפשר למנוע צרות כאלו כאשר אתה נאמן למפלגתך, רבני המפלגה ידאגו לשמך הטוב גם כאשר אתה מואשם במעשים מזעזעים ונוראים

חיים שאולזון

הרב אליהו אשם בטיהורו של ולדר בעולם הליטאי


פזיזות היא מן הרעות החולות, ועל כולם כאשר אתה יודע כי הוא לא שייך לציבור הזה ומספיקה מעידה הכי קטנה בשביל שיפסלו אותך ומעשיך. חייבים זהירות שלא לעשות טעויות. ומה קרה בפועל? הרב שמואל אליהו מצפת הוא זה שטיהר את חיים ולדר, הוא ביקש לקבור אותו, ולא רק שלא קבר אותו הוא דאג לו להלוויה בהשתתפות המוני המונים במושגים של בני ברק ובכבוד כל כך גדול שעשו ועושים לו בעולם הליטאי

לא אכנס כאן לטעויות ההלכתיות וניהול בית הדין כפי שהתנהל שהוכיח כי דיין אחד לא יודע ממעשיו ודבריו של הדיין האחר. הרב אליהו יצא בהצהרה כאילו שיש פסק דין והרב נקאר חברו לבית הדין יצא מיד בהכחשה כי אין זה אמת רק שמעו עדויות ואין פסק דין כלל לא דנו בענין, וכאשר כמה דיינים ניסו לברר את מי שמעו מתברר כי היה זה עד מפי עד וכלל לא שמעו את הבעלי דבר בעצמם, ההתנהגות הזו היא חמורה ואסורה אבל נשאיר זאת לדיינים שהם יעסקו בעניין. ההצהרות שהיו בחוסר אחריות, גרמו שהעולם הליטאי התייצב לצידו של ולדר ולא היה איכפת להם יותר הפרטים, הם ביקשו להוכיח להרב אליהו כי על התנהגות כזו משלמים מחיר

קרה דבר נוסף, אשה אחרת התאבדה, לא אכנס לפרטי הקשר שלה לעניין, אבל מה שלמדנו, כי מעשיו של הרב אליהו גרמו למעשה הזה. מפני שאם הוא היה שותק ולא מדבר העולם הליטאי לא היה עושה כזה עניין מן ההלוויה ולא היו כותבים עליו בצורה שכזו וממילא האשה הזו לא הייתה מתאבדת, אם זה נכון שזה מה שהפריע לה. אם הרב אליהו ביקש באמת להכות בולדר, אם הוא היה שותק ומתעלם ממנו עושה את עבודתו בשקט זה היה קובר את ולדר. הרב אליהו עשה לו את השירות הכי טוב, והוא זה שגרם לו לעשות חשבון מאוד פשוט של להתאבד ולהציל את עצמו ולהרוס להרב אליהו את העבודה, כי מעשית הוא כבר לא בין החיים והסיפור עמו נגמר מבחינתו ומשפחתו

חשוב היה שחיים ולדר יהיה בין החיים ויוכלו לברר את הנושא עד הסוף ולהגיע לאמת. אין זה פלא שכל כך הרבה רבנים יוצאים נגד הרב אליהו והתנהגותו, הוא גרם שהנושא ישאר סתום, חלק יאמינו לנפגעות וחלק יאמינו לאותם מי שזועקים כי מדובר בלשון הרע ורכילות, ולא הגענו לכלום, האמת תהא נעדרת גם כאן וזה רע, מפני שמדובר במי שנמנה על העילית הליטאית מי שאת ספריו מצאו בכל בית כמעט, חשוב היה לדעת שאחד כזה שמשחק צדיק הדור דווקא הוא השפל שבשפלים. עד לרגע זה ישנם מי שמבקשים להוכיח כי אנשים כאלה לא שייך שהם יחטאו ויירדו לשפל שכזה. מעשיו של ולדר נתנה לנו הזדמנות ללמוד את האמת כמות שהיא, והרב אליהו הרס את זה ומאפשר לשקר להמשיך לשלוט ברחוב החרדי

חיים שאולזון

אם זה לא היה ולדר גם היו ראשיהישיבות כותבים זאת?


הכל יודעים כי אני אוהב את מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון איידלשטיין אהבה עמוקה, מאז שאני חי את עולם הישיבות משנות הכ' הערצתי אותו, ועד לשעת כתיבת שורות אלו עבורי הוא דמות שיש הרבה מה ללמוד ממנו, והלוואי והיו עוד אחרים כמותו, ובכל זאת כאשר יש לי שאלה לשאול למדתי דווקא ממנו ומעוד מגדולי ראשי הישיבות כי צריכים לשאול גם אם לא מבינים את הצעד שעשה

ראיתי את מה שכתב מי שכתב והוא מציין כי זה היה לעיני מרן הגר"ג איידלשטיין ואישר זאת לפרסום. טוב שזה נכתב כך כי אחרת זה היה מביך. אין אפילו מינימום של ספק כי אם היה אותו סיפור של ולדר קורה עם מישהו מחסידי בעלזא או ויזניץ חבד סאטמאר או ברסלב, ועוד אחרים, שלא היה מתפרסם מכתב כזה

איני מעיר על התוכן, אלא על המציאות של פרסום מכתב כזה. אם מנהיגי הדור בימינו היו נוהגים כך אצל כולם בבקשה, אבל כאשר זה רק למקורבים ולא לאחרים  אין זה פלא שמאבדים אימון בגדולי ישראל

יש מי שאומרים אנחנו גדולים למגזר שלנו לכן אנו כותבים כשזה נוגע לאיש אצלנו, ובכל זאת תורה אחת היא לכולם ואם אסור לדבר לשון הרע על ליטאי, האם על חסיד ברסלב מתר לדבר לשון הרע?

מה מבדיל אותנו בין אותה עוכרת ישראל בכנסת מ'ישראל ביתנו' שצעקה השבוע כי היהדות והתורה אינם של החרדים הם שייכים לכל עם ישראל. אם ראשי הליטאים מראים לעולם כולו כי רק לליטאים יש פרוטקציה ורק עליהם מגינים כאשר הם עוברים עבירות, הם נותנים לגיטימציה לאותם מי שזועקים כי החרדים החליטו כי התורה היא רק שלהם

כל ישראל ערבים זה לזה, ודרך אחת לכולם כאשר מתמודדים עם מצבים כאלו, ההתנהגות של הקהילות החרדיות שכל אחד עושה שבת לעצמה ולאנשיה בלבד היא רעה והורסת, ומחזקת את החילונים בטענתם נגד החרדים

חיים שאולזון

אייכלר בוגד במצביעיו - לא נשכח לו זאת


מאז ומעולם בעלזא היו אנשי כסף זה מה שחשוב להם יותר מכל. כל ענין הישיבה בקואליציה עבורם היא למען תקציבים וג'ובים, מצידם כלל לא משנה ימין או שמאל, מי שנותן עמו הם הולכים, וגם כאשר יש לנו עסק עם מי שמבקשים למחוק כל זכר מן היהדות, עבור בעלזא התקציב חשוב יותר מן היהדות, מצידם הגיור, מתווה הכותל, הכשרות, ותחבורה ציבורית בשבת אין להם ערך מול כמה שקלים למוסדות בעלזא שזה עיקר העיקרים. אין זה פלא מדוע ישראל אייכלר עושה הכל מאז קמה ממשלת השמד להצטרף אליה תמורת תקציבים וג'ובים

עתה הוא חוזר לסורו ומציע כל מיני הצעות להקל על הקואליציה המבקשת למחוק כל זכר יהודי, והעיקר שיתנו לבעלזא כסף, הוא רוצה כי  היהדות החרדית תצטרף לממשלת הראביי הרפורמי ותשב עמו, העיקר שיבטיחו תקציבים וג'ובים, ואין זה פלא מדוע כל כך הרבה ממצביעי 'יהדות התורה' זועמים על היצור הזה השוכח כי הוא לא שווה יותר מרבע מנדט בקושי. בעלזא מספר הקולות שלה אינם מגיעים למספר הקולות של רבע מנדט בכנסת, הוא יושב על חשבון קולות של מי שלא מוכנים לדברים האלו, אייכלר בוגד ברוב מצביעי 'יהדות התורה' וחושב שיתעלמו מכך. בהחלט לא, נזכור לו את המעשה הזה, יש בכך משום הרמת יד במצביעים ועל כולם באידיאה החרדית שהיא כלל לא חשובה לאייכלר, התקציב  אצלו זו האידיאולוגיה

הגיע הזמן להתפטר מן היצורים האלו. מקומו של ישראל אייכלר במפלגת 'יש עתיד' עליו לעשות עיסקה עם יאיר לפיד ושיגיד שלום לציבור החרדי, לא נמכור את עצמנו בכסף, ישנם דברים שהם חשובים יותר מכסף, שינוי חוק הגיור שיאפשר לכל צרוע וכל זב לגייר שווה מילארדים של שקלים ומאות ג'ובים, אנו מוותרים עליהם, מפני שתמיכה במי שמרימים יד בתורת משה אין חמור ממנה

אייכלר מאוד רוצה שיורידו את אחוז החסימה, ואולי חבל על המאמץ שלו, שינהל מו"מ עם 'יש עתיד' או מפלגת העבודה ויצטרף אליהם והיהדות החרדית תנשום לרווחה

חיים שאולזון

אנשים מתאבדים על עצמם


המשימה הכי חשובה כעת של הציבור החרדי, היא לגלות את הלוט מעל פניו של האיש החילוני, שהחדיר שנים את ה'חרדיות' החדשה לציבור והפך לאייקון תרבות, שעל ברכי ספריו והגיגיו חונכו ילדים נוער ומבוגרים. ועכשיו לאחר שהסיפורים הנוראיים צפים, זה הזמן לעשות היכרות חדשה עם האיש, ולהבין שההתאבדות היא עוד פרק סיום של מסכת חיים חילונית-חולנית, שרק טבעי שהיא תסתיים כך, וככל שזה נשמע צורם, לפחות קיבלנו כאן הזדמנות של תיקון.

 

לחשוב על בן אדם שהמיט חורבן פשוטו כמשמעו על לא מעט משפחות, ילדים שהגיעו אליו לטיפול בשעתם הקשה והוא תמרן אותם לסיפוק סטיותיו, אמהות שהתפתו לאמן הפדגוג [הדמגוג] ונפלו שדוד לרגליו, בעלים שאומללו ומשפחות שהתפרקו וילדים שהפכו לילדים להורים גרושים, שמי שמכיר את הסבל, מבין כמה רוע צריך להיות בבן אדם שכדי לספק את יצריו, ניצל את יכולותיו ואת כישוריו הפנומנליים בלי להתחשב בשום תוצאה ישירה או עקיפה למעשיו, בהתנהגות חסרת כל הגיון ומוסר אנושי בסיסי [שלא לדבר על הלכה ומוסר יהודי] שנמשכה לאורך שנים רבות. היש לך אדם שפל מזה?

 

ואת אקורד הסיום הצורם הוא בחר לעשות שוב על הקבר של בנו, איך לא. עוד פעם לשחק משחק רגשי מניפולטיבי, לעורר סימפטיה תוך כדי ביצוע הגרוע מכל, ושוב, מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות ההרסניות, של מי שעדיין משמש כדמות חיקוי, שעשוי להעניק גושפנקא לכל מי שהסתבך ללכת בעקבותיו. להכניס לנורמה את פתרון ההתאבדות, והכל כמובן בשם השם. כשדאג להשאיר מכתב שבו הוא מנסה להצטייר כיהודי שעדיין מאמין בחיים שלאחר המוות, הוא פשוט 'הלך למעלה' כדי להזמין שני יריבים לדין תורה, סוג של קפיצה קטנה למחוז מקביל במטרה לחפש שם את הצדק שלא קיבל כאן. תוך כדי ביצוע אקט חרקירי יפני, המקדש את מי שמסיים את החיים 'בכבוד' המפוקפק של נטילת החיים.

 

אין לי ספק שאחרי שסערת החול תחלוף, תינתן לנו ההזדמנות הנדירה לגלות את ההולכים בדרכיו, את אלו הממהרים כעת לתת גיבוי למעשיו ולומר אחריו מקודש. הממשיכים להוביל אחריו את ההמונים ולהפקיר את בני הנוער שלנו לגרוע מכל. לשכנע את כולנו לראות באיש השפל הזה דמות חיובית הראוי להערצה. הרי לא היו נותנים גיבוי לשום מתאבד אחר, יהיו צרותיו קשים וגדולים ככל שיהיו ה"י, אבל כמה מתאים להם להמשיך להחזיק בשולי אדרתו של האיש שגיבש עבורם את מצע הכלאיים של החיים בין שתי העולמות המנוגדים וההפוכים בתכלית. להיות חרדי שומר תורה ומצוות, המתהדר באדרת ה'בן ישיבה', ובד בבד להתחבר לחילונית ולינוק מצד הטומאה את לשד עצמותיה. לטשטש את הגבולות שבין העולם האמוני והכפרני, ועל שטח ההפקר שביניהם 'לעשות חיים'.

 

הרחמן יצילנו מכל הפגעים ומן השעות הרעות המתרגשות ובאות לעולם

אנשים משקרים על עצמם

 

לע"נ חיים אליעזר בן יבלח"א שלמה

מאת: חרדי בעולמו

 

הפעם אהפך בזכותו של חיים ולדר ז"ל. איני בא לצדק את מעשיו, אבל נכון לראות במה נסיבות חייו תמכו בבחירות השגויות והנוראיות שלו. גם נכון בעיני להתבונן על הזוויות השונות, כדי שלא לראות הדברים במבט שחור-לבן, שזה שורש המכשלה.

היום אנחנו יודעים שלא מדובר בנפילה אקראיות, אלא ברצף של מאורעות המתפרסים על פני עשרות שנים. אעפ"כ מניח שולדר עבר גם ימים של חרטות, כאבי לב וחיבוטי נפש. איני מניח שבכל יו"כ הוא שיקר לקב"ה במצח נחושה (כפי שעשה לכל האחרים) ומניח שהיו לו גם רגעים של בקשה כנה מהקב"ה, שיציל אותו מידי עצמו. לא אופתע אם בכו"כ יו"כ הוא נשבע לעצמו שממוצאי יו"כ, הוא גומר את כל הסיפורים הללו (בדיוק כמו שאנחנו עשינו).

אחת הסיבות שפושעים לא עוצרים, היא גם הבלבול המוסרי בו אנחנו חיים. בפינו אנחנו מחשיבים את חומרת העבירות לפי המדרג התורני המתבקש, דאורייתא, דרבנן וכו'. בפועל, העולם המוסרי שלנו מורכב הרבה יותר מאשר האמת שאנחנו נושאים בפינו.

לדוגמה. מד"ת, אין איסור לפגוע בילדים. נקודה. יש אמנם איסור משכב זכר, אבל איסור זה הוא רק כאשר נעשה 'מכחול בשפופרת'. כל עוד האונס אינו כולל אקט זה, מבחינה הלכתית, לא נעברה עבירה. לעומת זאת, לא נעים להודות, אבל ב'רומן' אנחנו רואים גם משהו קצת חיובי (נו, כבר הודיתי שלא נעים להודות). בס"ה אנשים מצאו אהבה ונחמה ואנחנו - כמהי האהבה, החום והנחמה - אפילו מקנאים קצת.

דוגמה נוספת היא דרישתו של הרב זילברשטיין לשני עדים ושכל עוד לא באו שניים כאלה, אסור לשמוע העובדות בכלל. אם הוא צודק הלכתית, אז הוא 'איבד אותנו' לחלוטין. אין מעשי אונס בפני שני עדים כשרים. זו דרישה אבסורדית ומנותקת. לפי הבנתו, גם לעולם לא יוכל להעיד ילד על פוגעו, כי הוא 'קטן'. ואנחנו ממשיכים לשקר לעצמנו כאילו אנחנו מקבלים את הדברים. כשאתה שומע עדות של אשה בוכיה, לעומת פושע זחוח, אתה יודע מה האמת - גם אם היא לא מסתדרת עם האמת התורנית.

יש גם הרבה דברים שאנחנו 'מספרים לעצמנו' ואיננו מאמינים בהם באמת. כולנו 'יודעים' שגדול המחטיאו יותר מההורגו, אבל בפועל איננו מתייחסים אל מחטיאים כאל רוצחים. העיתונות החרדית מלאה בלשה"ר, רכילות, הלבנת פנים וכל דבר מבזה (על החילונים, הדת"ל, הפלג, אנטיוכוסים וכו'), והכל כשר וישר.

אנחנו גם 'יודעים' שנשים דעתן קלה, אבל משלמים כסף מלא להתקבל אצל ד"ר שלומית כ. כי היא המומחית מספר אחד בתחום שלה.

'יהודי פשוט' ערך פה פעם רשימה ארוכה של שקרים עצמיים שלנו, שביחד מהווים את הסיבה שחיים ולדר (כמו כולנו) לא מתייחס באמת מבפנים לכל האיסורים האלה ברצינות. אלו סתם הצהרות חלולות ומנותקות. אנחנו חיים בשתי מערכות מוסר במקביל. מערכת אחת של 'אמיתות מקובלות' ומצד שני 'אמיתות פנימיות'. את האמיתות הפנימיות שלנו משתיקים ומלמדים אותנו שאמת יש רק אחת, זו הממוסדת. את האמיתות השקריות, אנחנו לומדים לדקלם ולפעול על פיהן, אבל אינן 'יושבות על הלב שלנו'. הסתירה בין מערכי המוסר הכפול שלנו, מאיינת את שתי מערכות המוסר.

איך אפשר שלא לחטוא, כאשר זה המצע??

פרסום הרבנים שאסור לדבר לשה"ר ושהלבנת פנים היא רציחה, כשעיתונם מלא יום יום לשה"ר והלבנת פנים ברמות הגבוהות ביותר, אומר רק שאסור לדבר נגד אנ"ש ולא יותר. המסר הוא שאין בעיה אם אתה בועל אשת איש, או אונס ילדות. כל עוד אתה אנ"ש, אסור יהיה לדבר עליך. אבל אם אתה מתפלל שלש תפילות ביום ונוטל ידיים לפני כל ארוחה והולך עם ט"ק גם בחו"ל וכו', אבל אתה בעד תיקון מערכת הכשרות (שכולנו יודעים שהיא שווה קדחת), אז אתה 'אנטיוכוס' ודמך מותר.

'אמת' כזאת, מעצימה אצלנו את ההכרה שיש שתי מערכות. יש מערכת אחת, שהצהרתית כולה אך ורק "אמת טהורה" "השקפה טהורה" - ויש אמת אמיתית פשוטה וחסרת מילים.

אין אדם ישר לב שיכול להכיל או לחיות עם אמיתות שקריות כאלה. המסקנה המתבקשת עלולה בהחלט להיות שכל האיסורים הינם סתם בלוף ר"ל. מבחינה זו, ולדר הוא נפגע של מערכות מוסר כפולות ולא זה שיצר אותן.

מי שיוצר כפילויות מוסריות כאלה ומי שמתחזק אותן, גם כשתוצרן גלוי לעין וגובה מחיר נפשות נוראי מקהלו-הוא. הוא הוא הפושע.

 

חרדי בעולמו

נ.ב.

גם אני משקר על עצמי בכך ששמתי תמונת מפלצת למעלה. רוב הפוגעים אינם 'מפלצות' במודעותם. מבחינתם הם אפילו 'אוהבים' את הנפגע, בדרכם הם.

התמונה הנכונה היא דווקא תמונתו של האיש הרך הנעים והמוכר.



 רגעים של השבוע - פרשת וארא


העולה החדש לצדו של החסיד הירושלמי / האיש ששינה את ההיסטוריה / בעלי עקרונות של ברזל שגילו את רוסיה / קבלה וחסידות

 

 

א. 'פארבריינגען' בטעם של פעם

זו מאותן התוועדויות חסידיות, שאתה חש חיבור לדברים ולדוברים, משתוקק לשמוע עוד, ולא שם לב לזמן שחלף מהר כל-כך. כך היה זה בשבת שעברה, בבית הכנסת המרכזי 'מארינה רושצ'ה', בהתוועדות שהחלה מיד לאחר תפילת מוסף, ונמשכה עד לתפילת המנחה. הפעם היה זה בשילוב היארצייט ה-38 של החסיד ר' חנוך העניך רפפורט ע"ה. 

בנו יבחלט"א הרה"ח ר' וועלוול שיחי', המשמש כאן כמגיד שיעורים בחסידות ותמיד יושב לו בשקט ולא מתבלט, לקח הפעם 'לחיים' והחל לשתף את כולנו בסיפורים על אביו המופלא, שעבר כל מה שצעיר-יהודי-חסידי עבר באותן תקופות קשות לפני 70-80 שנה. חינוך יהודי במסירות נפש, הפצת תורה בכל מחיר, הצלה מהנאצים וגם מסטאלין, הקמת דור חסידי כאן במוסקבה, ועלייה לארץ הקודש עם משפחתו. 

ואני נזכרתי לפתע בדמות האגדית הזו, שיחד עם יבחלט"א אבי מורי ורבי שיחי' פעלו ב'מפעל קליטה לעולים חדשים' בירושלים; כיצד מהלכים להם זוג המורכב מיהודי חסידי שהגיע זה עתה מרוסיה, יחד עם יהודי ירושלמי נמרץ, מייסדים גני ילדים עבורם, מסיבות שבת, חלוקת סלי מזון ועוד רבות, וידידות נפשית שנקשרה ביניהם והביאה הרבה נחת רוח לרבי. 

 

ב. האיש שעשה היסטוריה

ועם כבר בזיכרונות ילדות עסקינן, השבוע נזכרתי בימי הנערות, לפני כשלושים שנה, כשהחלו להגיע אלפים מברית המועצות שזה עתה התפרקה, וכל החפץ בא ועולה ארצה. ההתרגשות הייתה אצל כולם, משפחות התאחדו, דמויות מרתקות התגלו וארגונים רבים קמו לעזרתם.

די התפלאתי השבוע, שמעט מאוד התייחסו לתאריך המיוחד של 30 שנה לפירוק ברית המועצות. 

יום קודם לכן התפטר מתפקידו מיכאל גורבצ'וב, ודגל ברה"מ הורד בפעם האחרונה מהתורן בקרמלין.

לא הרבה אנשים בדור שלנו עשו מהפכות של ממש. יחידים הם האנשים שנחקקו בהיסטוריה העולמית כמי שחוללו מהפכה ששינתה את העולם. אחד מאותם יחידים הוא נשיא ברית המועצות לשעבר, מיכאיל גורבצ'וב, האיש ששחרר מאות מיליונים מעולו של המגף הקומוניסטי, מחק שלטון עריץ של שנות דור, והפך את מסך הברזל לדלת כניסה לעולם נעלם. 

הודות לגורבצ'וב יצאו מיליוני יהודים מרוסיה לארץ הקודש ולעולם כולו, והודות לו יצאה יהדות חבר העמים מן המחתרת וקמה מחדש על רגליה בגאון. העולם כולו והעולם היהודי נראים אחרת לפני שלטונו ואחרי שלטונו. 

לפני 8 שנים, זכיתי להשתתף באחת הפגישות שלו עם הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, ואני נזכר בדברים המפתיעים שאמר לו בין הדברים: "רוסיה טובה ליהודים והיהודים, טוב להם ברוסיה - ואני גאה במצב נוכחי זה, אליו הובלתי את ההיסטוריה".

 

ג. אפשר גם אחרת

האם זה אפשרי בעידן של היום, עיתון בלי שום פרסום ובלי אפשרות רכישה בדוכני עיתונים, ובכל זאת הוא יזכה להיות אחד מהעיתונים עם התפוצה מהגבוהה ביותר בציבור החרדי?

לפני 46 הקים הרב ישראל פולק מהעיר נתניה, שבועון, שבהגדרתו הוא "שבועון לענייני חינוך והשקפה לראש המשפחה, לעקרת הבית, לבני הנעורים ולגיל הרך", ושמו בישראל "מרוה לצמא". כלל ברזל הוא קבע: אין שום פרסום, ובכדי לרכוש את העיתון יש לחתום מנוי עליו ולקבלו הישר הביתה. עוד קבע, שאת העיתון מקבלים בראשית השבוע ולא בסיומו - כמו כל שאר העיתונים. 

כללים אלו מצטרפים כמובן לכללי הכתיבה הנוקשים הנהוגים בכל עיתון חרדי: אין תמונות נשים, עוסקים רק בעניינים חיוביים וטהורים, והכל נקי ומזוקק שבעתיים. 

השער והראיון המרכזי שלו השבוע, נשא את הכותרת "הגחלת נדלקה במוסקבה", עם תמונה מרשימה של הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א שרואיין לשבועון, והוא מספר על תחילת הפעילות כשנשלח על-ידי הרבי לפני 35 שנים וכל ההתפתחות היהודית הגדולה מאז ברוסיה. 

זאת לאחר שיחות והתכתבויות רבות, בהן הצלחתי בס"ד והבאתי את הסופר ר' משה יאיר וינשטוק מבכירי השבועון, שביקר כאן לפני מספר חודשים, ובכתיבה משובחת הוא פורש לקורא הצעיר והמבוגר בארץ ישראל ובעולם, מבט מרתק לחיינו כאן במוסקבה. מה שמתברר כפעם ראשונה שעיתון זה מתייחס ליהדות הגדולה והפורחת כאן. ראשונה, אך בתקווה שזו לא אחרונה. 

 

ולתמונת השבוע שלי: גן החסידות

לרגע הוא נשמע כ'קבליסט', בחלוף כמה דקות, כמגיד-שיעור בסוגיה תורנית מורכבת, לפתע הוא עוצר את רצף השיעור ובמשך כמה דקות מוסיף קצת רקע היסטורי, לאחר שטף של הסברים הוא מתנער ומסכם קטעים מסוימים. כך זה מדי שנה בתקופה זו - מספר שבועות לפני התאריך יו"ד שבט.

מאמר החסידות האחרון שפרסם הרבי הריי"צ נפתח במילים "באתי לגני" (מתוך פסוק ב'שיר השירים'), במילים אלו פתח גם הרבי את מאמר החסידות הראשון שאמר. זה קרה ביו"ד שבט תשי״א, ומאז בכל שנה בתאריך זה, ביאר הרבי פרק אחד מתוך עשרים הפרקים של המאמר. 

כהכנה ראויה לקראת יום נשגב זה - בו שקעה שמשו של הרבי הקודם וזרחה שמשו של הרבי, חוזרים ולומדים את ביאורי הרבי על אחד הפרקים לפי סדר קביעות השנה.

וכאן זוכים אנו מדי שנה לשמוע סדרת שיעורים מפי הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א; אותם הוא מוסר בעמקות נפלאה, כשהוא מקיף את כל הנושאים המורכבים במאמר, צולל לעמוק הנושאים ומגיש אותם בצורה מובנת לציבור הגדול, היושב מסביבו ובולע כל מילה והסבר, וכך מתכונן היטב לקראת היום הגדול.

 

גוט שבת!

שייע

הדתיים הלאומיים, תחבורה ציבורית בשבת, וצביון המדינה


בעוד שבמאבק על הגיור נמצא הרבה מן הדתיים לאומיים שנאבקים נגד מגמת 'ישראל ביתנו' להתיר את הגיור כולו שפירושו להעביר את הגיור לידי כל צרוע וכל זב, כאשר עוסקים בתחבורה ציבורית בשבת הם לא עושים מזה ענין כלל עד כדי שהם אומרים שלהם לא מפריע שיש תחבורה ציבורית בשבת בערים חילוניות. לשיטתם רק בערים חרדיות ובשכונות דתיות יש להימנע מכך, והפלא עליהם כאן הוא גדול מאוד

בין החרדים והמזרחי היו הרבה מחלוקות אידיאולוגיות. ואחת הטענות של המזרחי הייתה מדוע שהם נגד ההתבדלות ובעד  שיתוף הפעולה עם החילונים,הוא בשביל לשמור על צביון המדינה. הם היו מתגאים תמיד שמצב השבת בישראל יחסית טוב והוא בזכותם, אין תחבורה ציבורית ועוד דברים שסגורים בשבת, כל זאת הם פעלו ועשו למען שמירה על הצביון היהודי של המדינה

והנה באים נכדיהם ואלו כבר לא איכפת להם כלל מצביון המדינה, הם דואגים רק לשכונות החרדיות והדתיות, ומכאן ואילך שהחילונים יבטלו את השבת. איך הם יסבירו את השינוי באמונה ובעיקר באידיאה, האם המזרחי השתנה, או שמא הדור החדש של המזרחי בוגד בדרכי אבותיהם ואין להם עוד ענין לשמור על צביון המדינה

החכי"ם החרדים מאז ההדלקה במירון שגרמה לחילול שבת של מאות ואלפים לא עוסקים יותר באידיאולוגיה בכנסת, הם לא רוצים לשמוע מן השבת, ואין זה פלא שאף אחד מן החכי"ם לא עלה לבמת הכנסת ושואל את הדתיים לאומיים מה קרה עם צביון המדינה האם זה לא חשוב להם יותר?

חיים שאולזון

הערות והארות

 
ח"כ משה גפני: הממשלה האנטי יהודית משאירה את התרבות, הספורט וחגיגות השנה האזרחית, אבל את הנושא היהודי של הילולת הבאבא סאלי היא סוגרת.
הצבוע גפני צועק 
גפני אתה נילחמת של״ג בעומר יסגר 
===========================
אולי כבוד הרב הראשי
הגאון ר  דוד לאו ינחם גם את משפחת
הבחורה שהלכה לעולמה בנסיבות
טראגיות עקב שנפגעה על ידי ...........
מה להם לא מגיע
אין לי אשליה בכלל שהגאון יגיע
אבל יש לי אשליה כלשהי
שכבודו יפרסם את הפוסט הזה
===========================
האנונימיות שבאינטרנט משנה את העולם החרדי מבפנים, הטלפון החכם אויב הרבנים, הופך לאור השמש המחטא כל מה שסגור ומושתק. פרשת חיים ולדר היא דרמה עמוקה ומטלטלת שאין ממנה דרך חזרה, היא ה me2 של החברה החרדית, היא רק קצה של קרחון שמפשיר לנגד עינינו ומציג דור חרדי חדש שמבקש לחיות כאן ועכשיו
===========================
מי שאמר דם הרוגי מירון על הידיים של דרעי המון דם על הידיים של רבני הכותרות בהחצנה של נושאים שהם צנעת הפרט. אליהו בראשם !!!
===========================
הדבר הכי נורא זה בחשש הרבה מאד ילדים נערים ונערות שעלולים לחקות את הדמות החינוכית שלהם הן במעשים שמפרסמים ובעיקר בהתאבדות חס ושלום. הנזק כאן חסר תקדים
===========================
בסוף היום הציבור החרדי עובר טלטול שנתי מאוד מאוד חזקה
היום הזה ייכנס ליום היסטורית לפחד וכל העם ישמעו וייראו ולא יזידון עוד כי אין אפוטרופסות לעריות ואריות נפלו לפני ייצר הרע
ובגמרא מבוארת מימרא זו על תנאים מאלאכי אלו'
ומי יאמר זכיתי ליבי
ויהא זאת לטובת נשמתו בגן עדן

אזכרה ללוחמים היהודים שנפלו בשנת 1938


 בריטניה

אזכרה ללוחמים היהודים שנפלו בשנת 1938 

האזכרה בראשות הרב הראשי לבריטניה הרב יוסף צבי הרץ ז״ל

ראיון עם מנחם בגין, ראש השנה תשמ"ב, 1981


 ראיון עם מנחם בגין, ראש השנה תשמ"ב, 1981

"אנחנו עם אחד, תרבות אחת. יש לנו בעיות כלכליות וחברתיות ומדיניות, נעמוד יחד, נפתור או… עוד

מבזקים

 

💥 ׳ידיעות׳: השבוע מינו פרויקטור לחגיגות ל״ג בעומר במירון, ועדת החקירה פועלת כבר מ-22 באוגוסט, אבל דבר אחד מרכזי לא קורה - פיצויים למשפחות נפגעי האסון. מה עם חיי היום יום? המשפחות לא קיבלו עד היום אפילו שקל אחד של פיצויים ויש ביניהן משפחות קשות יום שמפרנסן נהרג.

💥 ראש עיריית ניו יורק, אריק אדאמס, הודיע כי יעמוד לצד החינוך החרדי, והבהיר כי לא יתערב בתכנים.

💥 הבני ברקים: חבר מועצת העיר בני ברק יעקב וידר (הליכוד) הגיש 2813! הסתייגויות בישיבת מועצת העיר בני ברק שמאשרת את תקציב העירייה כעת.

💥 שלי טפיירו: ‏חרדי בן 20 מבני ברק הלוקה באוטיזם, נעצר בליל שבת והוכנס לניידת רק כי נחשד שצעק. השוטר התייעץ עם קצין שהורה לשחררו, באמצע הדרך, מרוב תסכול בעט בפח זה מה שגרם לשוטרים להגיע שוב לביתו,להוציאו ממיטתו ולהגיש נגדו כתב אישום, רק אחרי שנה נאותה המשטרה למחוק את האישום.

💥 יעקב ברדוגו בטורו ב׳ישראל היום׳: איילת שקד מקבלת מחמאות ותשבחות מהפלסטינים ומנסור עבאס מרוצה מבנט. חצי שנה עברה ותהליך ההמרה מורגש בכל פינה: בנט ושקד מחלישים את המתנחלים ומחזקים את הפלסטינים. האוסלו חוזר על ידי בנט ושקד.

💥 ‏המשטרה התגאתה לפני מספר חודשים בתפיסה של ״עשרות מיכלי דלק לא חוקיים וטונות של סולר״ בתחנות פיראטיות באיזורי הפזורה. שוטר שהשתתף במבצע מספר לתוכנית 'הצינור' ״חצי מהמיכלים היו ריקים. ביימו אותנו לעשות הצגה לתקשורת. הכל יחסי ציבור״.

💥 קבינט הקורונה אישר: החל מחצות - חובת תו ירוק באירועי תרבות ותפילות בשטח פתוח עם יותר מ-100 משתתפים (יולן כהן).

מבזקים

 

💥 מקדם ההדבקה ממשיך לעלות ועומד על 1.71

💥 ‏ממונה הקורונה, הפרופ' זרקא, מעריך: "החל מהימים הקרובים כבר לא נוכל לדעת איפה יש אומיקרון ואיפה דלתא - נתייחס לגל החמישי כאל גל משולב"

💥 ‏פורסמו ההנחיות לחיסון במנה רביעית: יינתן לחולים במחלות ממאירות, מושתלי איברים, חולים במחלות אוטואימונית וראומטולוגיות ובלבד שעברו 4 חודשים מהמנה השלישית. אפשר בהמלצת רופא לתת במצבים נוספים . ניתן לחסן בפייזר מודרנה אסטרהזנקה (עדיפות לסוג שבו ניתנו מנות קודמות). מיטל יסעור.

💥 היום קפיצה נוספת במספר המאומתים: מספר המאומתים קופץ ב-1,000 מאומתים נוספים מאז היממה שחלפה: יעבור את ה-4,800 ומתקרב ל-4,900. (עמיחי שטיין).

💥 ‏משרד הבריאות מעדכן: מקדם ההדבקה בקורונה עלה ל-1.7. 4,916 מאומתים חדשים אובחנו אתמול.

💥 ממשלת דרום אפריקה הודיעה היום כי עפ"י הנתונים נראה שעברו את שיא תחלואת גל הקורונה הרביעי במדינה.

‏💥 שיא תמותה יומי מקורונה בפולין: 794 חולים מתו ביממה החולפת במדינה

💥 הקורונה במקסיקו: 153 בני אדם מתו מהנגיף ו-8,024 מאומתים אותרו ביממה האחרונה

איך למנוע את המקרים הבאים?


 שלום רב לר' חיים היקר,

כצפוי בנושא מורכב, נכתבו הרבה תגובות על פרשת ולדר, זה אומר בכה וזה אומר בכה וכך הוא דרך העולם. (רק חבל שזה הגיע לידי זלזול ברבנים, שמי שלא מסכימים עם הרב שמואל אליהו והרב סילמן השמיטו מהם את התואר הרב).

נראה שכבר מיצינו את מגוון הדעות ואין טעם לחזור על מה שכבר נכתב. אבל ברצוני לכתוב על נקודה אחת שלא הועלתה:

הן בפרשת ולדר והן בפרשיות אחרות, מפחדים לפרסם את שמות הנואפים מחשש לפגוע בבני משפחתם. גישה זו היא בעיני אם כל חטאת, ואסביר.
רעה חולה בציבור החרדי שדנים אדם על פי משפחתו. עד כדי כך שיש מוסדות חינוך שלא מקבלים ילדים למשפחה טובה בגלל שאבי המשפחה עובד לפרנסתו ואינו אברך. כל שכן שמי שהוריו חזרו בתשובה, וכ״ש אם הוא בעצמו חוזר בתשובה, ייחשב בתחתית הסולם בציבור החרדי. [ובגלל זה רבים מהחוזרים בתשובה הולכים לציונות הדתית למרות שהרבנים שהחזירו אותם בתשובה חרדים, וגם הם השקפתם חרדית, אבל הם בוחרים בציונות הדתית כי שם מקבלים אותם]. דנים בן אדם לפי משפחתו וייחוסו ולא לפי מה שהוא.
בגלל זה, אם מפרסמים שבן אדם נואף, הרי שפוגעים בכל משפחתו.

הציבור החרדי חייב לחזור בו מדרך זו, ולהתחיל לדון כל אחד לפי מה שהוא. ואדרבה, אם בני משפחתו של אדם אינם טובים והוא טוב, זאת מעלה גדולה ולא חיסרון בכלל!

כשמהלך זה ייעשה, פרסום שמות נואפים לא יפגע בבני משפחתם אלא בהם בלבד, וכך נוכל להתמודד עם הבעיה: אם מתרים ומתריעים את הנואף ומסכמים איתו על הגבלות שימנעו ממנו לחזור על מעשיו, מוטב, ואם לא, נאלצים לפרסם את שמו כדי להציל אחרים.

לפי הבנתי, הגישה הנוכחית היא זו שגרמה לפרשת ולדר להתגלגל איך שהתגלגלה.
היו אנשים (עסקנים/ רבנים) שידעו מבעוד מועד והשתיקו את הפרשה כדי לא לפגוע במשפחת ולדר ובמי שהוא מזוהה איתם. אילו אז לא היו מחרישים, אולי היו יכולים לעצור אותו בעוד זה היה אפשרי. אבל נתנו לו להתנפח עוד ועוד, עד שכבר לא היה מסוגל לומר "חטאתי", ואף לא לשמוע עליו "חטא". והתוצאה שמשפחתו נפגעה פי כמה ממה שהיתה נפגעת אילו היו עוצרים אותו בזמן, לא מיבעיא בהסכם סודי אלא אפילו בפרסום שמו כשעוד היה צעיר ולא דמות מפורסמת ונערצת.

כל זה מתחבר לדיון שפתחת לפני שבוע, אם נכון לפרסם את הנואפים. התשובה שלי ברורה: אם יש דרך לעצור אותם באופן בטוח מבלי לפרסם את שמם, בודאי שכך יש לעשות. אבל כשזה בלתי אפשרי (או אפשרי אבל לא בידינו, ומי שזה בידיו מתעצל) יש לפרסם את שמות הנואפים בלי לחשוש לבני משפחתם.

לסיום אספר סיפור אישי:
יש לי דוד שנשפט על מעשי אונס ונידון למאסר על תנאי, ושמו פורסם בעיתונות המקומית (בחו״ל). סבתי ז״ל התביישה מכך ולא רצתה לצאת מהבית, עד שבאו חברות והסבירו לה שאין לה במה להתבייש, היא לא אחראית למעשיו החמורים של בנה.

שהציבור לא יהיה תמים וידע להיזהר!


צריך שהציבור לא יהיה תמים וידע להיזהר!

חלק גדול מהמכשולות נובע מאי קיום הלכות יחוד, אם אשה לא היתה מתייחדת עם גבר לא היו קורים מעשים חמורים.

הבעיה הגדולה שאנשים כיום 'פתוחים', חיים כאילו אין יצר הרע, ובסוף נופלים ברשת.

כמו כן בכל מקום שעובדים גברים ונשים צריך ביקורת ושמירה רבה, במערכות עיתונים יושבים עד מאוחר בלילה יחד, מה יעשה הבן ולא יחטא?!

הנשים באות לעבודה עם מיטב בגדיהם ותמרוקיהם, מה הפלא שישנם גברים שזה מעסיק אותם.

כאשר היה בימי דוד המלך המעשה עם אמנון ותמר גזר דוד על יחוד עם הפנויה, מי שלא מקיים את ההלכה למה הוא מתלונן?!

הבעיה הגדולה היא שבמוסדות התורה והחינוך לא מלמדים הלכות יחוד, זכורני שלפני כארבעים שנה כתב אחד מגדולי הרבנים חוברת מיוחדת על הלכות יחוד ללמידה בבית החינוך, והצדיקים הגדולים של החינוך העצמאי החליטו שזה פריצות!...

אם בת לא שמעה אף פעם שיש סיכון בהתייחדות עם גבר למה שהיא תחשוש מכך?!

במצב שנוצר הפעולות המתבקשות

 

שלום ר חיים 
דברתם על פרשיות נוספות שצצות אולם מהו המתכון לעצירת תופעות מעין אלו ?

סיפר לי ידיד (לא חרדי) שעובד במשרד ממשלתי מסוים ששייך לברנזה השמאלנית ואמר שהגברים במשרד "רועדים מפחד " מהנשים העובדות שם כי הם יודעים שכל פיפס הכי קטן אפילו מחמאה פשוטה תגרור מיידית תלונה במשטרה הן רק מחכות ל "טמבל " שינסה משהו ואז הן ירמסו אותו עד עפר .. 
כמובן שאין לדמות מהם אלינו אבל כנראה את ענין המודעות כן ניתן ללמוד ,אם יוסבר  לבנות ישראל הכשרות בצורה מכובדת וראויה שאם חלילה בכל שלב בחייהן באם הן חשות מאוימות מאדם הרוצה לפגוע בצניעותן ברמז בדיבור או במעשה מצווה עליהן להודיע מיד לרשויות  שירחיק את אותו אדם מהן ושזה רצון השם אף אם זה עולה להן בפרנסתן  וכיוצב ,ואם  הטמעת מודעות זו תיעשה ע"י צוות רבניות יראות שמים בתכלית עם הרבה פיקחות שיעברו מסמינר לסמינר מבית ספר לבית ספר  אולי יוכלו להציל רבות וטובות וליצור "מאזן אימה " כלפי אותם תוקפים ,  מעין טראסק פנימי אחראי ומכובד בשילוב שיעור הלכות צניעות זה יכול להועיל , 
אגב כשם שלצערנו יש עלייה במקרים אצל ציבור שומרי המצוות אז ק"ו בן בנו של ק"ו שיש אצל החילוניים והעולם בכלליות  וזה נובע בעיקר מחשיפה לתכנים פסולים שזמינים בקלות ו שלא היו בדורות עברו בשילוב חולי חולי נפשי לפעמים החבוי ומתפרץ פתאום (וכמו שבדור המבול אפילו החיות הושפעו מהקילקול)  אז הדור הירוד דורש כלי מלחמה יותר אגרסיביים כנראה ,
דבר נוסף -
בא נניח שישנם אנשים ונשים שלא בשלים ללכת למשטרה או שלא חושבים שהמשטרה תצליח לעזור  להם, אז  יש להקים מושב בית דין מיוחד המורכב מסוג דיינים שלא מפחדים מ"יצורים נאלחים" ושיהיה לקרבנות כתובת מפורסמת מיידית לכל בדל של נסיון פגיעה באשה או איש וכיוצב ,  ואז היצורים שבונים על  הפחד מחשיפה שיש לקרבנות ידעו טוב טוב שהם חשופים לתביעה שאפילו אם יצליחו לצאת ממנה איכשהוא הם עלולים "לאכול אותה "  רק מ עצם התביעה .. ואז במקום לשחוט אנשים בדיבורים ברחוב זה יעשה כדת וכדין בבית דין המזומן ומוכן לענין ,

בקיצור 2 פעולות מתבקשות :
1. העלאת מודעות בסמינרים  וכיוצ"ב עי צוות רבניות חיצוני מוכשר לנושא בשילוב הלכות צניעות 
2. בית דין מוכן שידוע שהוא הכתובת לכל צרה ובעיה בענין , 

ואם מישו חושש שהעלאת המודעות תגרום לקילקול  מהעיסוק בענין נענה לו - הקילקול כבר קיים לצערנו ובצורה נכונה ומכובדת נמנע את המקרה הבא !   

יהי רצון שהקב"ה ישמור עלינו ועל ילדינו שכולם יגדלו בקדושה בטהרה בבריאות ובשמחה תמיד 

נוסח מצבתו של חיים ולדר

 


בעצת גדולי ישראל נוסח המצבה ששלחו המשפחה:

פ"נ 

נפש נקי וצדיק 

איש ירא אלוקים 

הרב חיים אליעזר ולדר זצ"ל

בן הרב שלמה שיבדלחט"א 

נלב"ע בדמי ימיו כ"ד טבת תשפ"ב 

רבים השיב מעוון , חינך בדרך המסורה מפי מרנן ורבנן גדולי האומה 

עסק וביצר חומות ההשקפה החינוך הטהור והדת 

חסדיו וצדקותיו לנצח עומדים 

ת.נ.צ.ב.ה 

ע"פ צוואתו : 

לשון הרע לא מדבר אלי 

הוזמן היום אצל וייס מצבות ושיש

הסיבות לביקורת בהתנהלות של ר' שמואל אליהו מול ולדר


איזה דתי לאומי כתב פה, שכאילו הצבור שהגיב נגד ר' שמואל אליהו זה הכל בגלל שהוא ציוני, (חח בדיחת קרש מטופשת), כמו תמיד מנסים להסיט את הנושא והעניין, על ידי דברים אחרים לא קשורים, וזאת כדי להוריד את ביקורת הצבור על ההתנהלות של ר' אליהו בפרשת ולדר. (התנהלות שאם היה לו קצת יותר בינה, ומתנהג בישוב הדעת אולי היה נמנע התאבדות), אבל קודם לפני שאסביר את ההתנהלות הלא נכונה של ר' אליהו, ברצוני להקדים שח"ו אל תחשבו לרגע, שאצלי ולדר הוא קדוש מעונה, ח"ו שתחשדו אותי בכך,אני לא רוצה לכתוב פה מי הוא היה, כי הוא כבר מת, אבל דעתי עליו בדיוק כמו ר' אליהו שכתב בסעיפים ג, ד,  אבל לגבי הנסיון לומר שהביקורת נגד ר' אליהו, זה בגלל שהוא לא רב חרדי, אז אני יענה לאותו טיפש, את הסיבה האמיתית לביקורת הצבור על ר' אליהו, 

1. הרב סילמן לא עשה לולדר 'משפט שדה' ברבים, לפני שישבו ודנו ושמעו את הצד של ולדר, הרב סילמן לא יצא לתשקורת החילונית לדבר נגד ולדר, לפני שפסקו את הדין,  הצבור זועם פה על היציאה המידי מוקדמת של ר' אליהו נגד ולדר, ר' אליהו יצא בפרסום רב עם שיימינג נגד ולדר, עוד לפני שהבית דין שלו עצמו פסק בכלל בזהכפי שנשמע הרב נקאר מהב"ד מודה בפה מלא שהב"ד שלהם עצמם, עוד לא פסק בענין ולדר כלל וכלל. ועל זה הציבור זועם פה. אם עוד לא ישבתם ודנתם הלכתית ביחד עם ולדר, אז מה אתה עושה שיימינג לאיש, מול מליוני אזרחי ישראל? 
 
2. יתירה מזאת ע"פ ההלכה לנתבע יש זכות שלא להשיב לב"ד של ר' אליהו, ולומר שהוא רוצה שב"ד אחר ידונו אותו, אבל לר' אליהו לא היה אכפת מההלכה הזאת, מבחינתו הוא גילה פה דג שמן, הזדמנות גדול לקבל רייטינג כלוחם הגדול נגד סוטים, והוא לא היה יכול לחכות שהב"ד האחר ידונו בענין ולדר ויפסקו סופית, ורק אז לצאת בתשקורת, (במידה שולדר היה מתעקש שלא לשמוע לפסק הדין), 
אולי אם ולדר היה בא לב"ד השני, הוא היה מצליח להוכיח על המקרים שזה לא היה אונס וכפיה, אלא גם מבחירה של האישה הבוגרת?  מניין לך שהוא לא היה יכול להוכיח זאת? בהקלטה הוא נשמע משוחח ברוגע ונינוחות עם "הנאנסת", על דרכי הפעולה וההתמודדות מול בעלה, ומה לעשות עכשיו, זה לגמרי לא נשמע אישה שנאנסה על ידו, זה נשמע כמי שהם היו תקופה לא קצרה חברים די טובים, עכ"פ אז כל זמן שהב"ד האחר עוד לא דן ופסק על ולדר, מניין היה הזכות של ר' אליהו לעשות לו שיימינג? 
(לציבור אין שום הוכחה שולדר פגע בקטינים, יש רק הקלטה של ולדר עם בוגרת שאינה קטינה, והלכתית זכות הציבור שלא להאמין שהוא פגע בקטינות, כמובן לחשוש בוודאי שצריכים, אבל להאמין בוודאות לא חייבים, וק"ו שאם אין ראיות לצבור שהוא פגע בקטינים, הם לא צריכים לשתף פעולה לעשות לו שיימינג), 

ע"פ תורה (אני מקווה שהתורה נר לרגליך, ולא חוקי דרווין) על מנת שהאישה תחשב כ'אנוסה', על הנאנסת לצעוק ולקרוא לעזרה בזמן האונס, אם המעשה היה במקום שאפשר שאחרים ישמעו את צעקותיה (בעיר, או בדירה, או ברכב, או במלון, כפי שהתפרסם על ולדר שבמקומות האלו הוא חטא עם המתלוננות), במידה ולא צעקה בשעת מעשה, התורה מגדירה את היחסים כיחסי מין בהסכמה, (דברים כב, פסוקים כג-כז)
אעתיק לך לשון הרמב"ם הלכות נערה בתולה פ"א ה"ב. וז"לכל הנבעלת בשדה - הרי זו בחזקת ודנין אותה בדין אנוסה, עד שיעידו העדים שברצונה נבעלה. וכל הנבעלת בעיר הרי זו בחזקת מפותה, מפני שלא זעקה, עד שיעידו העדים שהיא אנוסה כגון ששלף לה חרב ואמר לה אם תזעקי אהרוג אותך. עכ"ל. 

במקרה של ולדר, אין אף מתלוננת שטוענת שולדר הכריח אותה בכוח פיזי, ובאיום של מכות לחטוא איתו, וכאמור לפי ההלכה "אונס" נחשב רק אם איים עליה במוות, ואצל ולדר אפילו במכות וכח פיזי הוא לא איים, ולכן הלכתית הן לא נחשבות נאנסות, בפרט המתלוננת הצבועה שחטאה איתו 6 שנים, וא"כ מדובר על חטאים שזה העסק של ולדר עם החוטאות, ולא העסק של הציבור, כמובן מלבד ההכרזה בצבור שאין לשלוח שום אישה או קטין למשרד של ולדר, שזה כן צריך לעשות בגלל שחיישינן, וגם בגלל שהוא מפוקפק שחטא בכאלו דברים, וגם בתור התגוננות הצבור מאחד שיצא עליו שמועות, אבל שוב החטאים זה בינו ולבין החוטאות שהתפתו, עכ"פ אבל לעשות שיימיג לולדר מול מליוני תושבי המדינה, לפני שב"ד דן ופסק בנושא, ועוד בזמן שהב"ד של ר' אליהו בעצמו לא פסק, ולא קיבל העדויות בפני ולדר, ולא דן בפניו, הרי שאין לזה שום מקור ושום היתר!

3. דוגמה קטנה להתנהלות ולעיוותים של ר' אליהו, בסעיף א' כותב הרב אליהו שההלכה מתירה לקבל עדות שלא בפני הבע"ד, והוא מפנה למראה מקום בשו"ת שואל ומשיב סימן קפ"ה. עכשיו בא נפתח ביחד את השו"ת שו"מ, השו"מ דן על כמה דברים בנושא פדופיל, אחד הדברים שהוא דן, האם מותר לקבל עדות שלא בפני הפדופיל, וע"ז כותב השו"מ שיכולים לקבל העדות שלא בפני הפדופיל רק כדי להרחיקו מתלמידים שלא יזיקבגלל שמלמד צריך להיות יר"ש יותר מסתם אדם כי הוא מחנךאבל הלכתית אי אפשר לפסול את אותו מלמד מחזקת כשרות על סמך עדויות שלא בפניו, וכל מה שמותר לקבל העדויות שלא בפניו, זה רק לעניין שלא ימשיך להיות מלמד!,  
וידוע לכל שמרגע פרסום הפרשיה עוד לפני חודש וחצי, ולדר כבר הפסיק לקבל נשים וילדים, זה כבר נפסק מהרגע הראשון שהתפרסם הפרשיה, הוא נזרק מכל הבמות הציבוריות, אותו דבר יצא מכתב רבנים שלא לקרוא ספריו, אז בשביל מה יצא ר' אליהו לעשות שיימינג לולדר בתשקורת החילונית לפני הפסק דין? וכי יש חשש שילד חילוני יגיע בנתיים לולדר? ממתי הם הגיעו אליו? מקסימום ר' אליהו היה צריך לצאת במכתב ולפרסם שאין לשלוח נשים וילדים לולדר. ורק אחרי שהב"ד היה דן בפני ולדר ופוסק פסוקו, ובכל זאת ולדר היה מתעקש נגד הפסק דין, רק אז אולי היה מותר לצאת נגדו בשיימינג בכל התקשורת.

עכ"פ נפסק מפורש שלא מענישים את הבע"ד לפני שקיבלו את העדויות בפניו, ופשוט שלבזות ברבים ולעשות שיימינג, זה העונש הכי גדול, 
חו"מ סי' כ"ח סעי' ט"ו וז"ליש אומרים דלא אמרו אין מקבלין עדות אלא בפני ב"ד היינו בדיני ממונות, אבל בקטטות  ומריבות שיש לחוש שאם יעידו בפניהם יתקוטטו עם עדים גם יתקוטטו זה עם זה - תקנו הגאונים שמקבלים העדות שלא בפניהם. גם לא יגלו מי הם העדים (הגהת מרדכי). 
ול"נ דדוקא כשאין הב"ד רוצים לדון אחד מהם ע"פ הדין ולענוש, רק להשקיט הקטטה ולהורות כפי צורך המריבה, אבל כשרוצים לענוש ולדון אחד מהם - אין לקבל העדות אלא בפניועכ"ל.  (וכן נפסק באבן העזר סי' יא, סעיף ד'יש אומרים שאם באו עדים שאשת איש זינתה, צריכים דרישה וחקירה (ואין לקבל העדות שלא בפניה ושלא בפני בעלה) (תשו' הרא"ש כלל מ"ו, עכ"ל)

שפכו את דמו ונהיה לו דין של חולה


אם יש פה פושע זה האברך ששלח את זה.
שפכו את דמו ונהיה לו דין של חולה כפי שאמר הרב אדלשטיין.
הפושעים במקרה הזה הם משפחת הרבנים מהצפון שממשיכים לרקוד לו על הדם אפילו לאחר מותו.
אם בעבר חשבתי אם הוא מתאים ונעשה לו עוול שלא בחרו בו להיות הראשון לציון היום אני מבין כמה מדובר היה בנס שלא נבחר.
במסכת סנהדרין כתוב שדיני נפשות נידונין בבית דין של 23 !!!!!
בטח לו אצל הרכב סודי בצפון באמצעות שמיעת צד אחד בלבד וחלק מהדברים גם לא על ידי שום צד אלא מדיווח ועדות של גורם שלישי.

אפילו אלישע בן אבויה, שהפך לחוטא ומחטיא, לא מחקו את שמו מהש"ס

 

מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

ערש"ק פר' וארא תשפ"ב.

לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה' והמאמר הנלווה.

ההלם שהיהדות החרדית עברה השבוע היא היסטרית והיסטורית ובצדק.

היה? לא היה? כל זה לא רלוונטי.

אם ארצה לכתוב כל מה שעבר לי בראש, יכלה הדף ויכלה הזמן והם לא יכלו.

לפני שאתחיל לכתוב ולטוות את חוט מחשבותיי אבהיר כי מה שאני כותב היא דעתי בלבד וכמובן שאפשר לחלוק עלי, אבל אין מה לכעוס עלי אם הדברים מקוממים, כי הקב"ה טבע בי את הלך החשיבה וזכותי להביע אותה, כאשר הקב"ה גם חנן אותי בכשרון להביע, גם חנן אותי במתנה להתבונן בדברים ולנסות להגיע למחשבה ישרה.

גיסי הרב שמחה קורנבליט הוא חכם ונבון בעל דעה ישרה ואמר לי משפט לפני 35 שנה וזה נכנס לי לעצמות, וכה אמר: 'כל אחד מסתכל על האחר במשקפיים שלו', פירוש: איש עם לב רך נוטה לחשוב שהאיש מול רך כמוהו, ויצטרך להוכחות שזה לא כך, לעומתו, חשדן חושב שכולם חשדנים, ויצטרך הוכחה שזה לא כך וכו'.

ומכיון שכך הם פני הדברים, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לשפוט משפט צדק, כי כל שופט ינטה ליבו על הנאשם לפי נטיות לבו שלו ולכן יש רק דרך אחת לשפוט משפט צדק והיא דרך התורה, ושופט שהוא בן תורה, שהתורה זיככה אותו והפכה וצירפה אותו להיות איש של תורה, אזי דעתו דעת תורה והוא יכול לבטל את פניות הלב ולעשות משפט צדק.

כמובן שעיתונאי לבלרון לא יכול לעשות זאת, שהרי האינטרס היחיד שלו זה להוציא אייטם מענין ומפוצץ, ואעכו"כ כאשר ידוע כי הלבלר יש לו אינטרס.

לפי כל זה, מי אני שאתערב? אבל מבלי להיכנס לפרטים ושפיטה, אציין כמה נתונים שיתנו קצת חומר למחשבה.

ולמה צריך חומר למחשבה? כי מדובר כאן בדבר שלא היה כמוהו ובכל בית כמעט יש את הספרים, והילדים שואלים וצריך להיזהר בתגובה.

גם הלב של כ"א שותת וחושב, כל אחד משוה את הסיפור לעצמו וחושב איך אני הייתי מתמודד עם נסיונות ומצבים כאלו, ואם מישהו לא חושב, אזי מותר האדם מן הבהמה אין.

לפני כשנתיים, קיבלתי טלפון מאיש אחד, קשה יום שמפעם לפעם אני משמש לו כאוזן קשבת, ותיאר בפני את קשייו והתמודדויותיו ואמר לי שבא לו לאבד עצמו לדעת, אמרתי לו כך: כשתגיע לשם, מלאך יקדם את פניך וישאל לשמך, יקליד את שמך ועל המסך יופיע לו שאתה מוזמן לכאן בעוד 30 שנה, הוא יגיד לך: שב ותחכה לתורך. תיזכר בפעם האחרונה שחיכית בתור לרופא או לפקיד ממשלתי למשך שעתיים, מה עבר עליך באותם שעתיים? עכשיו תתאר לעצמך מה זה לשבת 30 שנה ככה, באפס מעשה ולחכות שיקבלו אותך, היש לך גיהנם גדול מזה?

ולכן, התאבדות היא לא פתרון, (גם אם אתה רוצה להזמין מישהו מכאן לדין תורה בשמים, שהרי יקבלו אותך רק בעוד 30 שנה, ואז מסתבר שהאנשים שרצית להזמין הגיעו כעבור 20 שנה וכבר עשור שהם מחכים לך בכלל, ואתה תקוע בחדר ההמתנה).

אבל קשה לדון, הגמ' בברכות מספרת לנו על תלמיד אחד שהניח תפילין שלו בחורין הסמוכים לרה"ר כדי להיכנס לבית הכסא, עברה שם פרוצה אחת ונטלה אותם ונכנסה לביהמ"ד ואמרה ראו מה נתן לי זה בשכרי, עלה התלמיד לראש הגג וקפץ ומת. ובגלל זה תקנו חכמים שבמקרה כזה מותר ליכנס עם התפילין לבית הכסא.

בגמ' לא מסופר התייחסות החכמים לאותו מעשה של התלמיד, אז לכל אלו שטוענים כי ההתאבדות היא הוכחה לאימות המעשים, הנה גמ' זו מפריכה את הטיעון, אותו תלמיד התאבד בגלל הבושה, ועאכו"כ בושה של איש מפורסם ופרסום בכל מדיה וכו'.

ישנו מקרה נוסף ומענין בחז"ל: הגמ' מספרת כי אחר הלויתו של רבינו הקדוש יצתה בת קול ואמרה 'כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העוה"ב', היה שם כובס אחד שלא ידע מהלוויה וכששמע את הבת קול הבין שהפסיד את אותו זכות, עלה לגג ונפל ומת, יצאה בת קול ואמרה אף ההוא כובס מזומן הוא לעוה"ב.

רבינו המגיד ר' מרדכי דרוק היה שואל: הרי הכובס התאבד ואיבד את חלקו לעוה"ב, ואיך דוקא ההתאבדות זיכתה אותו לעוה"ב? ותירץ ע"פ מדרש שהלויתו של רבינו הקדוש התקיימה ביום שישי ונתארכו ההספדים והשמש נעצרה לכמה שעות עד לאחר הקבורה ואז נהיה חושך בבת אחת, וחששו הקהל שחיללו שבת, ולכן יצאה הבת קול שלא חטאו. אותו כובס שלא ידע מהלויה, כאשר ראה שהשמש אינה שוקעת, המשיך במלאכתו וכאשר שמע הבת קול הבין כי רק מי שהשתתף בהלויה לא חטא, אך הוא המשיך לעבוד ועי"כ חילל השבת שמיתתו בסקילה, ופסק המהרי"ט שאם מישהו עשה עבירה שעונשה בתורה מיתה, והרג עצמו בגלל כך, הגם שאסור לעשות כן, אבל אינו מאבד את העוה"ב שלו.

לכן, אני דן לכף זכות, שאולי ההתאבדות היתה עקב חשש שנכשל חלילה בעוון שמן התורה יש בה עונש מיתה, ועשה זאת לשם שמים.

ועדיין יש בעיה, כי כל אחד יש לו את הנסיונות שלו שתפורים לפי מידותיו, וכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, הכוונה שהנסיונות גדולים יותר, זאת אומרת, שמי שנתברך בכשרונות כה גדולים של ירידה לעומקי הנפש, נדרש ממנו לעמוד בנסיון כבד כזה ולהתמודד.

הכרנו מלפני עשרות שנים כאשר פרסמתי את המודעות על ספריו, התכתבתי איתו בשבועות האחרונים, ניסיתי לחזק עד כמה שידי משגת אך לא חיטטתי.

הלא ברור כי דוקא עובדת היותו ברומו של עולם והגיע לבחינת מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, הביאתו למצב כזה ועל זה אמר שלמה 'יש עשר שמור לבעליו לרעתו'.

אך מכיון שאמרו חז"ל אל תדון את חבירך עד שתגיע למקומו, שפירושו: אם לא עברת מצב כזה, מהיכן תדע את מה שהתחולל אצלו? אז אשתוק.

רוב העולם, יודע מה זה בזיונות בזעיר אנפין, המלמד בייש, המשגיח פגע, שכן צעק או מישהו בביהמ"ד הלבין פנים.

אני עברתי קצת יותר מזה, אגיד בבירור, הכתבות בעיתונות והפאשקוילים נגדי לא דגדגו אותי, רק הגדילו את עובי הקלסרים באוסף שלי.

מה שכן, עברתי פעם במא"ש ומעל מאה איש סיבבו אותי וצעקו קריאות גנאי ואף השליכו עגבניות וביצים ודחפו וכו', ההרגשה בשעת מעשה היתה קצת לחוצה, כי פחדתי מפגיעה פיזית וקצת היה לא נעים, אך ברגע שהצלחתי להגיע לאונוע שלי ולשעוט משם, שכחתי כעבור רגע, והמשכתי הלאה.

למרות כל זאת, כאשר פגשתי ראש כולל שתיאר באוזניי בדמעות, כמה גדול הסבל שלו, שפיטרו אותו ממשרתו הרמה וכעת כבר הפסיקו לכבדו כמקודם, ומה אני משווה את הבזיונות שלי שכלימה שבליבו, הבנתי כי אין לי מושג בבזיונות אמיתיים, ובאמת אין לי מושג איך הייתי מתמודד אם ח"ו היו יוצאים עלי בעלילות בתחומים שהם באמת מבזים ומשפילים.

ילדיי שאלו אותי מה לעשות בספרים, אמרתי להם לציין ליד שמו, המנוקה מיסורים ולהמשיך לקרא, היה איש מוכשר וחינך ע"פ דרך התורה וכל השאר לא מעניין.

אפילו אלישע בן אבויה, שהפך לחוטא ומחטיא, לא מחקו את שמו מהש"ס ואמרותיו ממשיכים להדהד בבתי המדרש.

ועתה: יש 2 מצבים לפנינו, אם יש שמץ בפרסום, זה נורא, אבל אם אין אמת והכל עלילה, אזי המצב חמור שבעתיים, ולפעמים יש עשן בלי אש, כמעשה דאותו תלמיד.

ובדידי הוה עובדה, בתקופת המערכה הלוהטת שניהלו הסיקריקים נגדי, פעם אחת הייתי בהכנסת ספר תורה שהכניס בן דודי המתגורר במושב כרם בן זמרא, ועשיתי שם את המוזיקה על הרכב, לפתע קיבלתי טלפון מר' חיים ווייס המזכיר של  'השופכים בקרבם דם צדיקים' (ר"ת) והוא אמר לי שכמה עסקנים עומדים בפני הדיינים ואני נקרא להתייצב שם מיד, אמרתי לו שאני כרגע בהרי הגליל, וכאשר אמר את הדברים לדיינים שמעתי בטלפון את אחד העסקנים צועק: 'הוא שקרן, הרגע ראיתי אותו ברח' עבודת ישראל', אמרתי לר' חיים: תשמע את המוזיקה של הכנס"ת, וגם נמצא כאן האדמו"ר מנדבורנא צפת, קח ודבר איתו ותיווכח כי אמת אני דובר, אך דבר אל העצים ואל האבנים, התקיים דיון שלא בנוכחותי ונפסק נגדי בתואנה שאני 'מתחמק' מלבא לדיון. אז יש עשן בלי אש, או אין?

ובכל מצב, אם כבר מדברים על זה, אמת או לא? ידידי ר' יונתן שווארץ שנאמן עלי, טוען שנבר בכל הענין ויש כאן עלילה טוויה היטב, וכיון שע"פ דין תורה לא היה שום הוכחה המאומתת ע"פ הלכה, הרי הוא בחזקת כשר וקלא דלא פסיק לא רלוונטי באדם שיש לו אויבים.

ומה עלינו ללמוד ולהסיק מהעיסוק בענין?, (גם אם זו עלילה).

ראשית: להתפלל חזק ולכוון במילים 'ואל תביאנו לידי נסיון' ולהשתדל לברוח מנסיונות, ואם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו? גם לזה התייחסו חז"ל, ילבש שחורים וילך למקום שאין מכירים אותו ויעשה וכו', חז"ל לא אמרו ישיב מלחמה ליצר, אלא הבינו שיש מצבים שעדיף ללכת לשם ולהיכשל בשקט מאשר להישאר בשטח ולהכשיל ולהרוס הכל רח"ל ולבסוף זה יביא לבושה וחילול ה' שיוביל לפינה שנראה שאין מוצא.

ולבסוף, אסיים במדרש רבה בפר' כי תשא, שם נאמר כי כאשר אמר הקב"ה למשה 'לך רד כי שחת עמך' סירב משה לקבל הדברים, ורק כאשר ראה במו עיניו את העגל והמחולות שבר הלוחות, ומוסיף המדרש כי משה רבינו בא ללמדנו שאין להאמין רק מה שרואים בעין, אלא שהתורה קבעה כי 2 עדים כשרים שראו במו עיניהם ומעידים ונחקרים ונמצאים מכוונים, זה נחשב כאילו הדיין רואה ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.

בן אחי, אברך מוכשר ר' גרשון ב"ר דוד אחי כתב היום מאמר בענין והזדהיתי עם כל מילה, את חלקו הראשון שמעתי בעצמי מר' שלום שוודרון זצ"ל בקולו הרועם כאריה, ואני מצרף אותו כאן ומי שיש לו עדיין סבלנות יקרא ויראה צדדים נוספים בענין.

בברכת שבת שלום ומבורך

ישראל אהרן קלצקין