מחאת דייר במאה שערים

כדי שלא איתפס חלילה איתם בעונש כדייר באזור מאה שערים.

ציפיתי למודעות מחאה, או "זעזוע" "תדהמה", "כאב", "שואה", "חלחלה", כמיטב הטרמינולוגיה האהובה עלינו כחרדים כל אימת שמשהו לא מסתדר לנו בנוחות.

ולמה ציפיתי?

כי הרגישות לקברי קדמונים, יהודים, עצמות, נמצא עמוק בתודעה, בעיקר של הקנאים שלמרות שאין להם מושג של "דעת תורה", מספיק לראות את הראב"ד שלהם עצמם מושפל ומוקע בידי נעריהם, אבל המילה; קברים, עצמות, מוציא אותם לפעולות מחאה ללא גבולות.

נו?

לפני כמה ימים הושחת קברו של הר' שטיינמן זצ"ל, ת"ח לפי כל הדיעות, צדיק בין אדם למקום ולחבירו כידוע.

אחרי הכאב הראשוני שלי, הייתי בטוח שהעדה החרדית תצא במחאה, הועד לשמירת קברי ישראל, ועוד ארגונים של הקנאים שמתפרנסים יפה מזה בכל ימות השנה.

אבל זה התבושש מלהגיע, הם עסוקים בשקם ותעניתם נגד הרכבת הקלה, מציאת סיבות להוציא עשרות שכירי חרב מהכוללים להפגנות, השמצת ירוסלבסקי מ"לומדה"  וכו' (נגד שרולקה חשין חובש החלאט וכובע הסופר הירושלמי כאבותיו וסביו עד אדם הראשון, לא יפגינו חלילה, למרות שהוא מאשר  כ15 שנה בתפקידו במשרד התרבות, מימון ציוני עשיר לפעילויות הנ"ל, בזכות אבות, קשרים, ובעיקר בזכות שהוא "אונזערער" ב"ה)

והיות ועד עכשיו, אין פוצה פה, אין מחאה, אין פתק, אין פשקוויל אפילו,  נגד חילול קברו של הרב שטינמן זצ"ל, והכול על מי מנוחות.

לכן אני מביע מחאתי הקטנה אבל הנמרצת, בחוצות ווצאפ לפחות, למנוע מעלי חרון אף על שתיקה.