"היום בתניא" יום ג' כו כסלו
תניא לקוטי אמרים
פרק ב
שנה מעוברת
⛳
הגדרת נשמת היהודי כ"חלק אלוקה ממעל ממש":
על המאפין את נשמת היהודי שהיא "חלק אלוקה ממעל" כבר מצינו בכתבי קדש קדומים (כ"ראשית חכמה", כתבי האריז"ל והשל"ה הקדוש). ואדמו"ר הזקן בתחילת התניא, בתחילת פרק ב', מוסיף לפתגם זה את המילה "ממש" - להדגיש, כי הגדרת הנשמה כ"חלק אלוקה" אינה גוזמא - נשמת היהודי היא אכן "חלק אלוקה ממעל ממש" כפשוטו (ועל כל אחד איפוא לחוש, הנה, האלוקות היא מציאותי!).
...
"ויפח באפיו נשמת חיים":
על אדם הראשון (שנשמתו היתה "נשמה כללית" שכללה את כל נשמות ישראל) נאמר "ויפח באפיו נשמת חיים". ללמדנו, שהחיות אותה השקיע הבורא בנשמה היתה חיות פנימית, "מתוכיותו ופנימיותו יתברך".
נצין, כי נכון שבעולם כולו ישנה חיות אלוקית המהוה אותו "מאין ליש". הרי, בעוד שהעולם נברא בדיבורו של ה' (כמאמר "בעשרה מאמרות נברא העולם"), הנה נשמת היהודי נבראה על ידי "ויפח" - כך, שאת החיות שאותה השקיע הבורא בהתהוות העולם יש לראות כחיות חיצונית (כחיות הנמשכת בדבור). ואת החיות שאותה השקיע בבריאת הנשמה יש לראות כחיות פנימית, שהרי מי שנופח "מתוכיותו ופנימיותו הוא בכח נופח".
...
ישראל כ"בנים" של הקב"ה:
התורה אומרת "בני בכורי ישראל" ו"בנים אתם לה' אלקיכם" - ואין זו סתם מליצה!
על מעלת נשמות ישראל אמרו חז"ל ש"נשמות ישראל עלו במחשבה" (של הקב"ה, עוד לפני שברא את העולם בדיבור).
ולדעת רבנו מאמר זה מלמדנו: כשם שבן נמשך ממוח האב, כך נשמת כל ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו יתברך.
ונצין, שבעוד שלתלמידו, ממשיך הרב רק הארה מהבנתו השכלית בנושא הנלמד. הרי שהבן נמשך מעצם מוח האב, עד כי תכונותיו העצמיות שבמוחו עוברים במציאות אל מוח הבן.
נוסיף, כי חז"ל אמרו: "חביבים ישראל שניתנה להם התורה" ו"חביבים ישראל שנקראו בנים למקום" - ולפנינו איפוא שני סוגי חביבות שונים.
ונצין, כי "בן" הוא מציאות ולא איזה תואר של כבוד. ומדברי רבנו עולה, כי הגדרת ישראל כבנים להקב"ה אינה בזכות התורה, אלא מצד עצם נשמתם ש"נמשכה ממחשבתו וחכמתו יתברך" - כך שכל יהודי (בין אם הוא מתנהג כראוי ובין אם חס ושלום לא) הוא בנו של הקב"ה, וכך כמובן יש להתיחס אליו.
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך.
בתודה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.