שיקולים חוץ הלכתיים בפסיקה (ב)

 

מאת: חרדי בעולמו

 

כפי שכתבתי כאן, הדוגמה האקטואלית ביותר לשיקולים חוץ הלכתיים בפסיקה, היא היתר מכירה בשמיטה. מי שקורא היטב את פסקיהם של החזו"א ושל הראי"ה רואה שהשיקולים הם על-הלכתיים. הראי"ה רצה להכליל את הציבור כולו בקיום התורה, כל כמה דאפשר והחזו"א רצה הפוך, לבדל את החרדים לדבר ה' מכל השאר. בהיות וכן נקטו כ"א מהלך למדני-פסיקתי משל עצמו והגיעו (לא למרבית הפלא) למסקנות הפכיות.

מי שפילס דרך אמת בסוגיא היה הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שעל אף צעירותו הרהיב עוז וכתב ספר בו הוכיח שהיתר המכירה אפשרי. לרוב, התעלם מהשיקולים העל-הלכתיים של שני הצדדים ודן בדברים לגופם. בהתאם, המסקנה שלו היתה שכאשר בא לפניך חקלאי דתי שרוצה לשמור שמיטה, וודאי צריך לסדר לו היתר מכירה, אבל לא צריך לסדר היתר מכירה כללי לחקלאים חילוניים שאין להם עניין בזה.

כרגיל, המשכתבים הרגילים שילחו ידיהם גם בגאון ישראל זה. לעומת 'מעדני ארץ - שביעית' שפרסם בתש"ה (ובהקדמה שם כל ההתייחסות 'הפוליטית' לשאלת השביעית - שאליה לא התייחס כלל בתוך הספר, כמו אמר "בספר, אנחנו נעסוק בהלכה ולא בחוץ-הלכה") פורסם בהמשך כ'מנחת שלמה - שביעית' ובסופו של דבר שוכתב ל'כתבי מעדני ארץ שביעית'. בשלב זה כבר הושמטו כל התשובות ב'מנחת שלמה כרכים ב,ג העוסקים בהיתר המכירה ומגלים דעתו בנושא. ממעדני ארץ הדירו את ההקדמה (ששם כתב בגלוי, באומץ וביושר את דעתו). בקיצור, כרגיל קיצרו, השמיטו, שינו ובסוף הוציאו את כתביו בצורה שאין לדעת ממנה מה היתה דעתו בעניין. מי יודע אם בעתיד לא 'יגלו מכתב שלו' שבו הוא כאילו הביע התנגדות להיתר המכירה.

הרב עובדיה זצ"ל הושמץ רבות על עמדתו ההלכתית-נטו בדבר תקפותו של היתר המכירה ובכל פעם מחדש שמענו שהוא בעצם אוסר בחשאי לבני תורה וכדו'. כמובן שהכל שקר וכזב, כדרך המשכתבים, ושפתיו ברור מיללו שלדעתו מי שמוציא כסף על חומרה זו הוא 'זורק כספו לפח'. (הנושא של מה נקרא 'חומרא', מצריך כתיבה נפרדת).

כשלעצמי, מיושבי ביהמ"ד האוסרים היתר מכירה כמעט כדאורייתא אני  וגם אם הייתי מכניס ראשי לדון בזה ולפסוק לעצמי, הייתי מסתבך עם משפחתי הקרובה, כך שזה אונס גמור ואין לי דעה בנושא כלל ורק הבאתי זאת כדוגמה לפסיקות הלכתיות שבעצם 'יושבות' על בסיס חוץ-הלכתי.

יש כהנה רבות. נזכיר את הקלנועית, מעלית השבת וכדו', שפוסקי המזרוחניקים מתירים (לנזקקים לכך) ואצלנו זה איסור גמור. אני מכיר קבלן שהשקיע הון עתק במיזם, רק אחרי שווידא שדעתו של הגרי"ש שאין איסור במעליות שבת והפסיד הון כשהסתבר לו שהגרי"ש מדבר אחרת כשזה 'דיבור בלימוד ובהלכה' לבין כשהוא 'פוסק החוצה'.

פעמים שעל הפוסק לחשוב לא רק 'אחורה' (לְמָה בעבר זה דומה) אלא גם 'קדימה' (לְמָה בעתיד זה יביא). כבר כיום אפשר להפעיל מנגנון חשמלי אוטומטי, על גנרטור, ולשמוע שיעורים נפלאים בהלכות שבת - בשבת אחרי הצ'ולנט. למה זה ברור ופשוט לנו שזו הצעה של 'רפורמי' ומישהו שבא להפיל החומות? משום שאכן אם נתיר זאת, מי יודע מה ישאר לנו מהיהדות. כלומר, שברור לנו שמי שפסק לאיסור בכל הצמתים שהיו בדרך, ממש 'הציל את היהדות'.

אגב. אותו דבר היה עם איסור חשמל בשבת. פשוט היה לכל הפוסקים שחשמל 'חייב' להיות אסור בשבת. בזמנו הנדון היה תאורה בנורת חוט ליבון ורוב הפוסקים פסקו שזה איסור 'מבעיר'. דווקא לחזו"א זה לא היה נראה 'מבעיר' והוא אסר מטעם 'בונה' (סגירת המעגל היא 'בונה', מה שלא נראה לשאר הפוסקים). כיום הדברים משתנים במהירות ואינם נשארים כדאשתקד.

יש גם נושאים אחרים (רפואיים וכדו') שהמציאות בה אנחנו חיים משתנית כל הזמן וכלל לא ברור איך יהיו חיי אנוש בעוד שנים לא רבות.

בהתאם, עולות שאלות קשות ומסובכות, מהן בדיני נפשות ומהן בחמורות שבחמורות והדברים יצריכו ליבון עמוק וצריך תפילה לקל עליון שיהיו ת"ח ופוסקים ראויים, אמיצים ומסוגלים לדון ולפסוק בדברים, שכרגע לא מעזים אפילו להתחיל לדון בהם בתאוריה.

לכאורה, בעוד זמן לא רב הבשר לא יהיה מבעל חי (אלא יגודל במעבדות, דור אחר דור של תא-יולד-תא, בלי שום קשר לבעל חי) והחלב לא יהיה חלב והבישול לא בישול וכו' וכו'. כבר היום מיצרים במעבדות חלב פרה, שלא היה מעולם בקרבת פרה. התהליך נקרא 'תסיסה מיקרוביאלית' והוא מיצר חלב 'אמיתי' (כזה שאפשר להכין ממנו יוגורט וגבינה), אלא שהוא עשוי מדי אנ אי שהושתל במיקרואורגניזמים.

אז מכאן יש שתי אפשרויות להתקדמות. הראשונה - והיא המועדפת - שבמהרה יבוא אליהו ויפשוט לנו כל הספקות והבעיות והשניה (אם ההתקדמות תהיה חלילה טרם בואו) שהקב"ה בכבודו ובעצמו יצטרך לתת חכמה בינה ודעת בלב חכמי ישראל, שידעו איך לפסוק ולהורות בכל הבעיות שמחכות לנו ממש מעבר לפינה.

חרדי בעולמו