ברוך גוזר ומקיים

מאת יהודי פשוט

בזמננו הקב״ה הוא היחיד בעולמו שהוא גם גוזר וגם מקיים, ואילו כל השאר גוזרים גזירות ואיסורים למכביר על האחרים על מנת שהם הגוזרים והמתקנים עצמם יוכלו לעשות את מה שניחא להם מבלי שמאן דהו יעיז לבקר אותם כי כוולם כולם יראו עצמם כעוברי עבירה אשר לא יעלה על הדעת שישאם ליבם להרהר אחרי רבותיהם ולמחות על פשעי עושי דברם.

מה שנכון נכון, שנאמן עלי הרבי מגור שהשם ישלח לו רפו״ש שאינו לומד ח״ו גמרא בעיון כפי שגזר על כל תלמידי הישיבות בכל מחוזות ממשלתו (והדעת נותנת שהוא גם יוצא ידי חובת הלימוד לבקיאות על ידי אחרים). אבל בעניין גזירות הקידישע זה כבר סיפור אחר שלא כל כך חל על בני משפחתו ומקורביו, ובאשר תקונעס הצניעות של הנשים מעולם לא עלתה על דעתי שדעתו הייתה להחילם על בנות משפחתו ואפילו לא על נשות האנשים שהוא צריך להם.

רעייתי שתחי׳ אמרה לי כבר לפני כחמישים שנה בהיותה מזכירתה האישית של הגברת פאפנהיים המנהלת המהוללה בבנות ירושלים של העדה החרדית שהיא קלטה בחושיה שדקדוקי תקנות הצניעות המחמירות נועדו בעיקר כדי לחזק את השליטה בנערות והמורות ולאיים על עושות צרות פוטנציאליים ובוודאי שלא נועדו לאלה שהמערכת זקוקה להם. היא שתחי׳ עצמה לבשה כפי שחפצה לפי טעמה המתון ואיש לא נזף בה. אמנם הבוסית הזקנה אמרה לה פעם בחיבה גיטל יקרה שלי האמנם לא יכולת להרשות לעצמך עוד שני סנטים של  בד.. ובזה נגמר העניין אבל אוי היה לה למורה או לתלמידה לא מיוחסת אם הייתה נראית בכך..

כאן בלונדון האתוס של בתי הספר שעל שמירתו המדוקדקת חייבים לחתום בכל שנה ושנה כל הורי התלמידים והתלמידות כולל דברים אין קץ שהמנהלים עצמם כמו רוב רובם של בעלי הבתים שבקהילה לא עומדים בהם, כשהכוונה השקופה היא שכך אפשר לנהל בתי ספר גרועים ומזיקים מבלי שאיזה הורים יעיזו לבוא להתלונן, כי כך על כל אחד יש תיק, זה מחזיק נייד רגיל לצד הכשר והפאה של זו ארוכה בסנטימטר מהנדרש, שמלתה של האחרת צבעונית מהרצוי וכו וכו. כך השכילו פרחחים קלים שבקלים לעשות מכולם חוטאים שמוטב להם שיישבו בשקט כשהם יעשו תמיד רק כפי שנוח להם.

בגמרא ע״ז מובא שאין גוזרים גזירה על הציבור שרוב הציבור לא יעמוד בה. וידועה המחלוקת בין התוס׳ והרמב״ם שפסק שראוי לבטל (או בטלה?) תקנה  כשנמצא שאין רוב הציבור עומד בה. פשטות משמעות הדבר הוא שכאשר נמצא שאין רוב הציבור עומד בה פשיטא שלא על מנת כן גזרו הגוזרים, כי בוודאי שלא היה חפצם שיעשו את רוב ישראל לעוברים על דברי חכמים.

אבל לא כן דעתם וליבם של גוזרי גזירות ומתקני תקנות שבימינו כי נתמעטו הלבבות והגדולים כקטנים איש לבצעו הולך ואנשי תורה לחוד ואנשי תועלת לחוד, כי אלה אלה חושבים מעט רחוק יותר לתועלת עניינם הם שהוא השילטון והממון. וכבר השכילו הכמרים הנוצרים של שנים קדמוניות שתחושת האשמה של ההמון באשר לאיסורים שאסרו עליהם ולא עמדו בהם הוא מקור לא אכזב לעושר ושילטון, ואותם מנוולים היו אומרים להמונם כי חפצו של הצלוב הוא שתהיו נוהגים כמצוות שליחיו ולא כמעשיהם

ונחזור קמעא לנושא לימוד התלמוד בעיון שביטל יהאדמור הנזכר. הכל יודעים שהקדמונים כתבו ספריהם רק להלכה למעשה ורבינו הרמב״ם העמיק למעניתו נגד לימוד התלמוד בכלל ולעשות רק בדינים הלכה למעשה. אך דרך הפלפול והחידוד של בעלי התוספות הצרפתים נתקבלה בסופו של דבר גם אצל חכמי ספרד וזאת למה? כי פלפול התלמידים נתן מקום להתגדר לתלמידים איש לפי ערך תבונת רוחו והחזיקם בין כתלי בית המדרש, ובפרט שכן אחרי שגזר הרשב״א על לימוד החכמות החיצוניות וכך נהגו בישיבותיהם של רבותינו דור אחר דור בשעה שנשאו פנים למארי דחיטי שוחרי הבקיאות וההלכה למעשה שלא נמצאה הולמת את רוב התלמידים, ואוי היה לנו אלמלא שיבחו חז״ל פטפוטי דאורייתא ויותר מכן בירושלמי כידוע.

והנה לא יעלה על הדעת שיקום אדם שבשום פנים ואופן איננו נמנה על תלמידי החכמים ולא היה לו מעולם עסק עם תלמידי הישיבות וביטל במחי יד את הלימוד בעיון של אלפי תלמידים כולם מבלי שיתייעץ באיש. אלא אם כן הוא מדמה שבהתאדמרותו הוא נעשה למין אלוהות, וכשכזה מי ידמה לבני אלים לבוא עליו בדברי ביקורת יהיה מה שיהיה והכל מבואר ופשוט.

ולדעתי יפה עושים האדמו״רים העשירים המכבדים את הגבירים שבחצרותם שישלמו על נסיעותיהם והאקסטרווגנטיות האישיות שלהם. שהרי בסופו של דבר אם נתעלם לרגע מהקלאטשע של שוואנצנות ההמון, בשביל המפוקחים יותר החסידויות דהשתא הן בעצם מועדוני חברים ושם בעלי היכולת משלמים לאדוני הקלוב על המעמד החברתי שהם מבקשים לעצמם.  נכון שבמועדוני הגולף וכדומה של העשירים הגויים המחירים הם יותר נמוכים, כי בעלי העסק חשים שזה מה שהקליינטים שלהם מוכנים לשלם. אבל אצלנו מצבם של האדונים טוב יותר כי יש מין כפייתיות שבהשתייכות ואין לבוא בטענות על האדונים הקדושים וצדיקים כמוהם המנצלים זאת. אך אין לזה ולא היה אמור להיות לזה שום קשר למצוות הצדקה והחסד.

יהודי פשוט