תמונת השבוע שלי: מנורת השלום

תמונת השבוע שלי: מנורת השלום

תאריך: יום חמישי, כ' במנחם-אב ה'תשפ"א 

מיקום: אוהל ציונו של רבי לוי יצחק באלמא-אטא

 

בזיכרוני עלו הרגעים בהם ביקרתי כאן לפני שמונה-עשרה שנה, כאשר הגעתי בנסיעת בזק לעיר ונסעתי הישר לבית הקברות. הזמן היה שעות אחר הצהריים, דלת האוהל הייתה כבר נעולה, ולכן אמרתי מבחוץ מזמורי תהלים והתפללתי לישועה פרטית וכללית. תיארתי לעצמי, כי בשעות שלפני זה נערכה בפנים תפילה בציבור על-ידי מניין מיהודי המקום, אך לבי נחמץ בקרבי שאין עוד מתפללים בתאריך נעלה וחשוב כל-כך, ובמקום כה יסודי עבורנו. מאז עברו הרבה מים בנהר מוסקבה, ובמקביל גם בנהר אילי הנשפך לימת בלחש שבקזחסטן, והפעם כבר עמדנו צפופים, מלאים ביראת כבוד ורוממות הנפש, לא לפני שעברנו באוהלים זמניים וממוזגים שהוקמו בדרך לציון הקדוש, עם מי שתיה, שולחנות וכיסאות וכל מה שנחוץ ליהודי המגיע לשפוך את תפילתו במקום קדוש זה, מקום מנוחתו של המקובל הקדוש. 

 

אני חוזר לעצמי, מרים את העיניים מתוך ספר התהלים שבידי, ומביט לתוך החדרון הקטן שבמרכזו הציון הקדוש של המקובל רבי לוי יצחק - אביו של הרבי. עומד שם סגן יו"ר "המרכז לענייני חינוך" ויו"ר כינוס השלוחים הרב משה קוטלרסקי, שהגיע עם עוד עשרות חסידים בטיסה מיוחדת מארה"ב, לידו הרב הראשי שליט"א, ובסמוך להם רבה הראשי של קזחסטן והשליח הראשי כאן הרב ישעי' כהן. כולם מנגנים יחד בדביקות את 'ניגון ההקפות של רבי לוי יצחק'; ניגון שמתנגן תמיד בשיא השמחה וההתלהבות, וכעת הוא מושר באווירה רצינית והשנה במיוחד, בתחושה מאוד נעלית של אחדות.  

 

ב' באייר ה'תש"פ - לפני כשנה וחצי, הוא יום שנחרט עמוק בלבותיהם של אלפים. נכון יותר: 'הלילה' של ב' באייר. ואם לדייק עוד, מדובר בשלושים אלף איש לפחות (!) שהשתתפו בהתוועדות חסידית שנערכה ב'זום', בשיא תקופת הקורונה. התוועדות מיוחדת ובלתי נשכחת, אותה יזם הרב הראשי שליט"א בתאריך ב' באייר - ספירת 'תפארת שבתפארת' יום הולדתו של הרבי המהר"ש נ"ע, לאחר שכולנו היינו מזועזעים מהסתלקותו הפתאומית של השליח הצעיר והיקר בעיר הנובר שבגרמניה הרב בנימין וולף ע"ה, בעקבות כך שנדבק בווירוס הקורונה. 'צריכים אחדות' - תבע והתחנן הרב שליט"א שוב ושוב, והצליח להדביק את שאר הרבנים שעלו בזה אחר זה, וכל אחד בסגנונו ובדרכו דיבר, עורר וחיזק את עשרות האלפים מכל העולם שהדירו שינה מעיניהם באותו הלילה. 

 

'נאה דורש ונאה מקיים', והרב הראשי עשה צעדים משמעותיים, וברצון טוב להוות דוגמה חיה של אהבת ישראל ועשיית אחדות בכל מחיר. פעולה שהשפיעה על רבנים ושלוחים אחרים בכל העולם, והתרבה השלום בעולם. ויבדוק מי שיבדוק ויראה במציאות, כי החל מאותה תקופה ירד משמעותית מספר הקורבנות בנפש, כי גדול השלום שכולל את כל הברכות, כפי שאמרו חז"ל. 

 

הפעילות למען האחדות המשיכה בכל התוקף והעוצמה, ולקראת ראש חודש סיון ויום קבלת התורה, שניתנה על הר סיני כשהיו כולם 'כאיש אחד בלב אחד', יזם הרב הראשי שליט"א יוזמה סודית, וברעיונו היה שגדולי האדמ"ורים והרבנים המפורסמים יחתמו יחד על 'קול קורא' לאחדות ושלום בין אדם לחברו, והוא יפורסם בכל העולם היהודי. וכך מופיעות המילים בין השאר בנוסח המכתב הקצר אך הממוקד שכתב:

"…על כן יראה כל אחד להתחזק בענייני בין אדם לחברו, ולהשכין שלום בין איש לרעהו. מי שיש לו דין ודברים וריב עם חברו, יראה חובה להשכין שלום ואחווה ביניהם, וגם כשיודע שהוא הצודק, יש לו לפעול כך, וזכות גדולה זו תעמוד לנו ולכל חולי ישראל, ועל ידי "כולנו כאחד" נזכה ל"ברכנו אבינו", ולישועת השם ברחמים ולגאולה השלמה בב"א".

 

זכיתי, והרב שליט"א הטיל עליי את הזכות לפעול להביא את חתימותיהן של האדמו"רים והרבנים מכל גווני הקשת היהודית ולפרסם את המכתב. היו אלה ימים ולילות אינטנסיביים ביותר, ואין צורך להרבות במילים בכדי לתאר את הקושי בהשגת חתימות של אישים ציבוריים מפורסמים, ורק בחסדי שמים עלה הדבר, ובערב חג השבועות התפרסמה בבת-אחת בכל העיתונות החרדית, מודעה ענקית, שעוררה את הציבור להתאחד ולהרבות בשלום - מכתב שהכה גלים וגרם להתעוררות עצומה, ואת פירותיו ותוצאותיו ממשיכים לחוש עד לימים אלו. 

 

אני ממשיך להתבונן ברבנים העומדים ליד קברו של רבי לוי יצחק, הרב קוטלרסקי קורא בקול נרגש את הפ"נ הכללי שחתמו עליו כל השלוחים, הרב ישעי' כהן אומר פרק תהלים, גם הנגיד ר' אבי שאולזון מכובד באמירת פרק תהלים, כהערכה והבעת תודה בשם הציבור על פועלו הרב והקבוע בשנים האחרונות למען הבאים להילולא בקזחסטן, ועל כולם הרב שליט"א המנווט ביד אומן את המעמד המרגש מאוד, מתוך אחדות מלאה ומיוחדת בין כל הרבנים והשלוחים. אני שולף את הטלפון להנציח את הרגע, ובהמשך, במנוחה קצרה במלון המפואר במרכז העיר אלמא-אטא, בין הסדנאות והשיעורים יחד עם עמיתיי השולחים שבאו כאיש אחד בלב אחד להשתתף בהילולא ובכינוס של שלוחי הרבי במדינות חבר העמים - אני עובר על התמונה ורואה מנורה יפה על הקיר, מנורה שאומנם נוצרה מהצל והשמש - אך בעיניי מנורה זו, סימלה את מנורת השלום והאחדות, מה שהרבי ואביו שמחים עם הבנים השלוחים היקרים. 

 

גוט שבת!

שייע