הרב אליהו רבי - כך מתגברים על כל משברי החיים ללא יוצא מן הכלל

 הרמ"ע מפאנו,

רבינו מנחם עזריה מפאנו,

היה תלמידו של הרמ"ק, רבי משה קורדובירו.

הוא היה מקובל גדול ועצום, וחיבר סדרת ספרים בנושאי הקבלה.

בכל יום הוא היה מתבודד ומתייחד עם הקדוש ברוך הוא,

עד כדי שהוא היה מרגיש שהוא מגיע ל"התפשטות הגשמיות".

הוא חשש לחייו,

הוא ביקש מהשמש שלו שלאחר שעה מסוימת יגיע וינער אותו, יעיר אותו,

בכדי שלא יגיע לרמות גבוהות יותר, עד שמרוב כוסף, נפשו תצא מגופו ותדבק בשרשה.

באחת מן הפעמים השמש שכח להגיע בזמן המיועד,

כאשר הוא הגיע לאחר מכן, הוא ראה את מורו ורבו מוטל ללא רוח חיים.

הוא עלה דרגה אחת מעבר,

הנשמה שלו כבר לא יכלה "לשרוד" את העולם הזה,

והוא דבק בקונו, ועלה לישיבה של מעלה.

היום יום פטירתו של הרמ"ע מפאנו,

זו ההזדמנות להדליק נר, לעשות דבר לעילוי נשמתו,

ולזכות להתפלל בזכות אדם שהיה דבק כל כך בקדוש ברוך הוא בימי חייו,

ובודאי שהיום, לאחר מותו, "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם" (חולין ז' ע"ב).

אבל שימו לב טוב!

מה קורה לאדם שדבק בקדוש ברוך הוא בצורה רצינית?

מה קורה לאדם שרואה "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז, ח) יום יום ושעה שעה?

האם הוא מרגיש את המישהו שפגע בו?

את המישהו שמיצר את צעדיו?

את אותו אחד שמנסה לזלזל בו?

הוא לא רואה אף אחד!

יש מישהו גדול שהוא מתייחס אליו.

הוא מרגיש דבוק בקדוש ברוך הוא,

הדבקים בקדוש ברוך הוא לא זוכים רק לעולם הבא,

הם זוכים לעולם הזה,

כי גם פה שום דבר לא מפריע להם,

יש להם פה את שלוות הנפש האמיתית,

יש להם פה את החיים המאושרים והאמיתיים.

לפני שהם נמצאם בפני הוצאה כספית או כל החלטה חשובה אחרת,

אין להם יותר מידאי הרבה פרטים לזכור,

יש להם דבר אחד –

האם זהו רצון ה' או לא?

אם כן, עושים זאת בשמחה ובאהבה,

ואם לא, לא עושים זאת, וגם, בשמחה ובאהבה.

"שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד",

זהו הפתרון של רוב ככל הבעיות בחיים,

המעט האחר שנשאר תלוי בדברים אחרים שעליהם דברנו בעבר, ועוד נדבר עליהם בעתיד.

אם אתה מתייחס לקדוש ברוך הוא, כל מה שמסביב מתגמד.

והחיים נהיים שלוים, שקטים וברורים הרבה הרבה יותר.

ברוכים תהיו!