מאת יהודי פשוט
מספרים שרבי נתן
מנעמירוב ששב לעירו אחרי שבועות של נידודים שאל בין האברכים כלום נתחדש
משהו בהיעדרי? וסיפרו לו שמגיד מפורסם ביקר בעיר ובאשר נטפלו לו צעירים
מליצני המשכילים ואמרו לו אדרבא פתח פיך ויאירו דבריך והחזירנו בתשובה..
ענה להם המגיד אספר לכם סיפור: מעשה ביישובניק אחד שנקלע לעיירה ומצא שאש
תמיד רושף אצל הנפח והיה עומד משתאה ומביט בפלא עד ששאלו בעל המלאכה ממה
אתה כל כך מתפעל? וזה הגיד לו שבבמקומו טורחים טירחא מרובה עד שמפיקים להב
הראוי לשמו והנה אצלך.. והנפח ניסה להסביר לו שלשם כך יש מפוח שנושף וכו'
והאורח לא זז עד שהנפח מכר לו את המפוח השני שהיה לו. ומיודענו היישובניק
חזר נרגש לכפרו וקיבץ את חבריו שיבואו לראות בכלי עושה הפלאות שהביא מהעיר
והיה נופח ונופח בכלי ואין אש ואין להב כי רימהו אותו נפח.. וכמובן שקפץ על
סוסו וחזר זועם לנוכל שרימהו.. והאחרון שאלו מה עשית במפוח? מה עשיתי?!
עשיתי בדיוק את אשר אמרת לי שאעשה נפחתי ונפחתי אבל ללא הועיל במשמע שהכלי
שמכרת לי מזוייף היה.. שוטה שבעולם אמר לו הנפח גם אם היית נופח עד אור
הבוקר לא היית מועיל כל עוד לא היתה לך גחלת חיה.. וכן הדבר איתי אמר
המגיד, אני אינני אלא מפוח היודע לנשוף ולעורר את הגחלת. ובאין גחלת לשווא
אני נופח.. שמע רבי נתן הרהר ארוכות ואמר: ואילו אני חושב שהגחלת חיה בכל
נפש ישראלית וכל או''א צריך למצוא את
המפוח הראוי לו שיעלה בו את השלהבת.
יהודי פשוט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.