ווארטים

 

פעם היו הרבי׳ס אומרים לבחורים שילכו לחופש כדי שיהיה להם כוחות לעבודת הבורא. הבחורים היו אומרים אבל רבי מה יהיה עם לימוד התורה? ענה להם הרבי אל תדאגו אני אלמד ואני אעשה שטייגן עבורכם.
היום הרביס אומרים תבטלו את כל החופש וכל הטיולים ותשארו בישיבות ותלמדו! שואלים הבחורים אבל רבי מה יהיה עם חופשה???? עונה להם הרבי אל תדאגו אני כבר אסע לארבע קצוות תבל ואני אוציא את חובתכם של חופש בהידורה

ההוא שנכנס אצל סנדלר וקנה זוג נעליים ברובל. וכשעמד לשלם פישפש ולא מצא בכיסו אלא שמונים קופיקה. אמר לו הסנדלר: אין בכך כלום. את הנעליים קח ומחר תשוב ותשלם לי עוד עשרים קופיקה.
הסכים הקונה, לקח את הנעליים והלך לו. לאחר שיצא אמרה הסנדלרית לסנדלר:
כיצד אתה מאמין לאיש, שאין אתה יודע אותו? שמא לא ישוב ולא ישלם?
תנוח דעתך, – החזיר לה הסנדלר. – מובטחני, שישוב וישלם, שתי נעליים שמאליות נתתי לו

סייס אחד היה נוהג לקדש בשבת ויום-טוב על כוס גדולה ולהוציא כל בני-הבית בקידושו. פעם אחת, בשעת סעודה של שבת, אמר למשרת:
צא ותן מספוא לסוסים.
יצא המשרת ומיד חזר. אמר לו הסייס:
מה זה מיהרת כל-כך לחזור? כלום כבר הספקת ליתן מספוא לכל הסוסים?
החזיר המשרת:
נתתי עומס שלם לסוס הגדול, ואמרתי לו, שיוציא גם את האחרים

אב ובן קנו סחורה במטרופולין, והיה האב נושא ונותן עם המוכר על כל פרוטה ופרוטה. אמר לו הבן:
אבא, למה אתה נושא ונותן עמו כל-כך? הן אני ואתה יודעים, שאין דעתך לפרוע את השטר.
החזיר לו האב:
בני, אדם הגון הוא, ואני חס עליו, שלא יהיה הפסדו מרובה