הרב שולזינגר: ברור שאין לקבור את יהודה משי זהב בסמוך לאנשים כשרים

 

בס"ד עש"ק לסדר אחרי קדושים תשפ"א

מע"כ

הרב הגאון רבי יעקב רוז׳ה שליט"א

חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל

והרב הממונה על עניני הקבורה בישראל

שלום רב ברכה.

בספר אגרות משה (יור"ד ח"ב 

סי' קנ"ב) כתב: הנה זה שאין קוברין רשע אצל צדיק הוא דינא דאורייתא הלכה למשה מסיני, ששתי בתי קברות היו מתוקנים לחייבי מיתות בסנהדרין ודין זה הוא גם בזמנינו. וכו'

עוד כתב שם: "אבל אם הוא מפורסם למחלל שבת משום שהוא מחלל שבת בפרהסיה  אין צורך לקבל עדות בפניו ובפני בי"ד ואסור לקוברו אצל סתם אנשים שנחשבים לכשרים, וצריך להרחיק מלקבור אדם כשר ממנו שמונה אמות של תורה שהם לענין זה חמשה יארד במידת מדינתינו"

והנה איש אשר פורסם עליו שעבר עבירות של חייבי כריתות ומיתות בי"ד הרי הוא בכלל אין קוברין רשע אצל צדיק.

ועי' בספר פרשת דרכים סי' כ"ו לענין נמצא כתוב בעתון של נכרים שמתי דחשיב עדות והנידון הוא אי חשיב מחכין להעיד או מסיח לפי תומו.

כך שברור שפירסום הדברים בכלי תקשורת נחשב רשע לענין קבורה.

ובמסכת שמחות פרק יב הלכה יג: בבנו של רבי חנינא בן תרדיון שיצא לתרבות רעה, תפשוהו ליסטין והרגוהו,

ונמצא תפוש לאחר שלשה ימים, נתנוהו בכרכדות, והניחוהו על גבי המיטה, והכניסוהו לתוך העיר,

והיו מקלסין לפניו בכבודו של אביו, וקרא עליו אביו המקרא הזה (משלי ה, יא-יד):

"וְנָהַמְתָּ בְאַחֲרִיתֶךָ בִּכְלוֹת בְּשָׂרְךָ וּשְׁאֵרֶךָ, וְאָמַרְתָּ אֵיךְ שָׁנֵאתִי מוּסָר וְתוֹכַחַת נָאַץ לִבִּי, וְלֹא שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי וְלִמְלַמְּדַי לֹא הִטִּיתִי אָזְנִי, כִּמְעַט הָיִיתִי בְכָל רָע בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה", וחזר לתחילת המקרא,

ואמו קראה עליו המקרא הזה (משלי יז, כה) "כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ",

ואחותו קראה עליו המקרא הזה (משלי כ, יז): "עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ".

אשר ע"כ ברור שאין לקבור איש זה בסמוך לאנשים כשרים, ויש להרחיק שמנה אמות כמו שפסק מרן האגרות משה.

בברכת התורה

טוביה הלוי שולזינגר