אם הכל היה עובר בשלום גם אם זה היה כרוך בחילולי שבת הייתם רואים איזו תחרות בין החכי"ם כל אחד היה מבקש להוכיח כי הוא זה שהביא את הגאולה למירון וכי בגללו עלו כל כך הרבה לציון, אבל ברגע שקרה אסון שכזה לא שמעת מהם יותר הם נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה. ומדוע? מפני שהם האשמים במה שקרה
אין זה מספיק לתבוע לפתוח את המקום לכלל מבלי שמבטיחים כי המקום יהיה מסודר בצורה ודרך שתמנע אסונות. מציאות היא שלא הכינו כלום, ההפקרות שררה שם לאורך כל הלילה. עוד לפני האסון הנורא תראו מה קרה לכל כך הרבה אנשים שנדרסו שם בצורה אכזרית, ואם אתם רוצים תיאור מדוייק תשאלו את יוסי דייטש מירושלים הוא יספר לכם מדוע הוא ברח משם שעתיים לפני האסון כאשר ברור היה לו כי הולכים לקראת אסון. לא רק הוא, עוד אחרים עזבו הם חששו ממה שהולך לקרות
אדם ישר הוא כזה שלוקח אחריות לטוב ולרע. נציג חרדי הראוי לתפקיד לא בורח ולוקח אחריות על מה שקרה ולא זורק על אחרים. כל מי שביקשו לזכות בנקודות אם הכל היה עובר בשלום עליהם לשלם עתה את המחיר על מה שקרה, וכווונתי לכל החכי"ם החרדים כולם דיברו גבוהה לפני ל"ג בעומר ועתה מה יאמרו על האסון הנורא. מי שמצביע על אחרים שהם האשמים הוא מן היצורים המפסידים, מי שאין לו את הכח לשאת באחריות הוא לא מתאים לתפקידו
נכון שהיו מי מן החרדים שביקשו לצמצם ולהגביל את ההר, אבל אלו נכנעו וגם הם לא ייצאו נקיים ממה שקרה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.