מחשבות על האסון שהביא ה' עלינו

שלום ר' חיים היקר,

הבוקר התעוררנו על בשורות קשות ומרות, אסון של ממש שמעיב על שמחת ל"ג בעומר, נהפך לאבל מחולנו, אך עם זאת יש סימנים ברורים שזה מאת ה' (על מה, איני ראוי לומר ולחשוב על זה, אני משאיר את זה לגדולים ממני).

1. במשך כל תקופת הקורונה, היתה אפליה של בתי כנסת ואירועים יהודים לעומת אירועים אחרים, והחרדים שתקו. הפעם המשטרה רצו לבטל או למעט את כמות המשתתפים ופתאום כולם התנגדו באומרם שבמסגד אל אקצא אין הגבלה, ומירון זה שטח פתוח, וכמעט נגמרה הקורונה, וכו'. כאילו מן השמים גרמו לכך שלא יעכבו את הפורענות, את התוכנית הא-לוהית.

2. נבואה נזרקה מפי דוברי המשטרה שאמרו לפני ל"ג בעומר שכל העולה למירון "דמו בראשו". אז התכוונו לקורונה, אבל איך שייך לומר דמו בראשו? רוב הנדבקים מקורונה אינם מתים, אלא בסוף מדביקים אחרים שמתים, אז למה העולים להר דמם בראשם?! ניבא ולא ידע מה ניבא.

3. ערב ל"ג בעומר נעצר במירון עריק מהפלג, ובעקבות כך הפלג איימו בחסימת הכבישים למירון. איום מוזר, כי הוא דווקא משרת את המשטרה, זה היה עוזר לה לדלל את כמות החוגגים במירון. אבל באופן אבסורדי, במקום לשמוח על ההפגנות, התקפלה המשטרה לאיומי הפלג והודיעו שמשחררים את העריק מצה"ל, ובכך ביטלו את ההפגנות, שבדיעבד יודעים שהיו יכולים למנוע את האסון. כאילו מן השמים דאגו שלא יעכבו את הפורענות, את התוכנית הא-לוהית.

אוי נא לנו