"היום בתניא" יום ב' יז אדר
תניא "לקוטי אמרים",
המשך פרק לה עמ' מד
שנה פשוטה
הקדמה:
בהשראת השכינה בחינות רבות ומגוונות. ישנה השראת השכינה הנמשכת על עשרה יהודים הנמצאים במקום אחד, ויש השראת השכינה הנמשכת שעוסקים בתורה ברבים.
וכן, ישנה השראת השכינה המתגלה בנשמת היהודי. וישנה השראת השכינה הנמשכת על גופו של היהודי - שעל בחינה זו אומר הינוקא, שהיא נפעלת על ידי קיום המצוות המעשיות דוקא.
...
הבהרת דברי הינוקא:
נקדים, שעל פי ההלכה, כ"נר" יחשב, רק כאשר החומר המאיר משולב משמן ופתילה - כשהשמן נמשך אחר הפתילה. ובמקביל, גם הפתילה עצמה נשרפת לאט לאט, והיא נכללת באור המאיר.
והנה, כאמור, הינוקא בדבריו, אינו מתיחס לכל הבחינות של השראת השכינה. אלא, על זו השורה על הגוף. והוא מסביר, שכדוגמת אור הנר שאינו מאיר ונאחז בפתילה בלי שמן. כך אין בחינת שכינה זו שורה על גוף האדם שנמשל לפתילה, אלא על ידי השמן המיוחד (היכול להתחבר אל הגוף ולהאיר בו). שהוא (לא עצם הנשמה ולא לימוד התורה, אלא) המצוות המעשיות והמעשים הטובים שהאדם עושה.
...
"ולא די לו בנשמתו":
הנשמה עצמה, למרות היותה "חלק אלוקה ממעל", אין באפשרותה להיות כ"שמן" הממשיך את השכינה לגוף.
וגם כאשר מדובר על צדיק גמור העובד את ה' ביראה עצומה ובאהבה בתענוגים, עדין דבקותו בה' מהולה בישותו העצמית, הוא ירא את ה', הוא אוהב את ה', "הוא דבר בפני עצמו". כך שאינו "בטל במציאות לגמרי לאלוקות", ובמצב זה אינו יכול להמשיך על גופו את השכינה.
מה שאין כן עם קיומם של המצוות המעשיות, שהן רצונו הפנימי של הקב"ה בהתהוות העולמות. הנה, בקיומה של כל מצוה, מביע היהודי את ביטולו המושלם לרצון ה' ואת הרצון להיכלל באורו יתברך. הרי שעם ביטול זה הוא נעשה "כלי" להשראת השכינה - ולמעשה, כפתיל בנר, שבעקבות השמן הוא נכלה ונכלל באור. כך על ידי המצוות המעשיות (השמן), השכינה שורה על הגוף שמתעלה ונכלל באורו יתברך.
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך.
בתודה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.