תמונת השבוע שלי: כתר של ברכות
תאריך הצילום: חצות היום של 'תענית אסתר', ערב פורים ה'תשפ"א
מיקום: משרד גמ"ח קרן חי'ה מושקא במרכז החסד היהודי
פורים
לפני 30 שנה בדיוק. אני בחור צעיר בבית הוריי היקרים בירושלים, הדלת כמעט
לא נסגרת, נכנסים ויוצאים. יחד עם אחיי ואחיותיי, אנו נשלחים עם משלוחי
מנות לשכנים ומכרים שונים, עומדים בדלת לקבל משלוחי מנות מבני משפחה
וידידים, או אנשים האוספים צדקה ומזכים כמה שיותר אנשים במצוות 'מתנות
לאביונים', ומי לא נותן להם? הרי ההלכה פוסקת ש'כל הפושט יד, נותנים לו'...
אווירה פורימית נפלאה ומיוחדת. פורים בירושלים באותה שנה חל ביום שישי,
ועל-כן, משתדלים לעשות הכל כמה שיותר מהר, כדי להספיק להיכנס לשבת כראוי.
לפתע
נשמעו נקישות עדינות בדלת. ניגשתי לפתוח ועל המפתן עמד אחד השכנים, שלא
ביקש כלום ואף לא הביא איתו משלוח מנות עטוף בצורה כזו או אחרת. בשתי ידיו
הוא החזיק סלסילה קטנה העשויה מקש, ובתוכה נחה חבילה של דולרים יחידים.
'אלו דולרים שהרבי שלח לכל תושבי השכונה כאן לכבוד חג הפורים' הוא אמר
במבטא רוסי כבד, כשעיניו בורקות מהתרגשות. גם אני התרגשתי, הוצאתי שטר אחד,
הודיתי לו מכל הלב והראיתי להורים ולכל המשפחה, את הברכה המיוחדת שהרבי
שלח לנו - תושבי 'שכונת שמי"ר' בשכונת רמות ד' בירושלים. שכונה שהרבי ביקש
מספר שנים לפני זה, להקים עבור יהודי רוסיה שיצאו מרוסיה - הרבה לפני שאי
מישהו חלם על נס כזה. אבי היקר שיחי', שלימד תלמידים בכולל של הארגון, קיבל
זכאות להימנות עם משפחתנו בשכונה זו, לאחר שב"ה המשפחה התרחבה ונזקקנו
למקום מגורים גדול יותר. בשכונה זו - שכונת שמי"ר, ראשי תיבות ש'ומרי ת'ורה
י'וצאי ר'וסיה, זכיתי לקבל את הדולר הראשון מהרבי, דולר השמור אצלי עד
היום.
אני
מוציא כעת שטר זה, ולידו שטר נוסף, גם הוא ניתן על ידי הרבי בחודש אדר
בדיוק לפני 30 שנה. אלא שהוא שטר די נדיר, שטר בן 20 דולר. בהשגחה פרטית
נודע לי לפני כשנה, על האפשרות לרכוש אותו, ומיהרתי לעשות זאת, לא בעבורי,
אלא בעבור הגמ"ח המרכזי כאן "קרן חי'ה מושקא". מדי שנה, נערכת מסיבת 'מלוה
מלכה' לטובת הארגון, בה מחלקים הוקרה לתורמים בשנה שחלפה, מציגים את
הפעילות בפני הנאספים וכמובן מתרימים את המשתתפים, בכדי שנוכל להגדיל את
הפעילות של עזרה וסיוע לזקוקים לכך. ההתחלה הייתה מינורית וצנועה, בסעודת
מלווה מלכה עם מספר מועט של משתתפים בביתו של ידידי רב העיר סמלונסק הרב
לוי יצחק מונדשיין, שהתגורר אז במוסקבה. 1,800$ זה הסכום שהצלחתי לאסוף
באותו ערב, והארגון החל מיד לפעול, מתוך פינה בדירתנו - פעילות שבס"ד הולכת
ומתעצמת משנה לשנה, כשבראשנו עומד הרב הראשי שליט"א המכוון את דרכנו ועוקב
ומדרבן בכל עת וזמן במסירות רבה ונפלאה. בכדי לעניין את המשתתפים באירוע,
נערכת מזה מספר שנים הגרלה על פריט מיוחד, או מתנה מקורית.
בשבועות
אלו, אנו קוראים בפרשיות השבוע על תרומת עם ישראל, שחויבו כל איש "מבן
עשרים שנה ומעלה" לתת מחצית השקל, שהיה מיועד לבדק הבית ולקורבנות צבור.
וגם כיום, אנו נוהגים לתת 'זכר למחצית השקל' - כפי שכולנו עושים לפני תפילת
מנחה של 'תענית אסתר'. על המספר עשרים מובא הרבה בספרי חסידות וקבלה:
'עשרים בגימטריא כתר'. וכשנביט על עשרים שנה שחלפו מאז אירוע מלווה מלכה
הראשון, כבוד גדול הוא, ששטר בן עשרים דולר מידיו הקדושות של הרבי, ששיגר
לגמ"ח חב"ד בעיר פילדלפיה בארה"ב - יפאר את האירוע בפעם העשרים של הארגון,
שהוא הכתר במוסדות הרבים כאן בעיר - אירוע שייערך בע"ה במוצאי שבת קודש
הקרוב, ורק אחד מהמשתתפים יזכה בגורל ויקבל את השטר. אך ללא ספק, שברכות
הרבי במכתב שכתב יחד עם השטר ששיגר - ילוו את כל המשתתפים וכל אלו שעזרו
בעשרים השנים שחלפו, ואת העומדים ומסייעים במשך כל השנה לגמ"ח, שגדל ב"ה
והתפתח במספר ניכר של תוכניות עזר וסיוע, בפרט בשנה שחלפה – שנת ההתמודדות
עם הקורונה, כאשר קופת 'מתן בסתר' של הגמ"ח, העניקה עזרה קבועה כל שבוע
למשפחות רבות, והכל מתוך תחושת שליחות ואחריות, המלווה את כל העוסקים
היקרים והמתנדבים המסורים.
בברכת אַ פריילאכ'ן פורים וגוט שבת!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.