חלק ב :
אלא תוכו רצוף אהבה, מבנות ירושלים. הקב״ה רצה את הלב, את האהבה של עם ישראל והאהבה הייתה באבנים טובות ובכסף. ומתי שנתנו את הכסף הזה, נתנו את ליבם להקב״ה.
אם כן, עלינו לדעת ולחקור ולדרוש עד שנגיע לעומק ולסוד, כל דחף וכל דבר שקורה בחיינו, שהכל קשור להקב״ה וכל מעשה יש בו סימן, וסוף מעשה במחשבה תחילה.
וכמה שאדם חוקר ודורש ומתעמק ומבין ועושה לשם שמיים, מקלף קליפה של טומאה מהנפש שלו.
ועלינו לדעת שככל שאנו מבינים ויודעים יותר, כך הנפש שלנו עולה במדרגה גבוהה יותר. וההתנהלות וההתנהגות מהשמים עם האדם נהיית אחרת בתכלית. ולכן דורות רבים הם בגדר תינוקות שנישבו, ואורך הגלות שיבשה, ונביאי השקר וחוסר הידיעה גררה עולם שלם לתפוס בדברים ריקים קלים ולהזניח ולהניח את הדברים החשובים והמשמעותיים ביותר.
היצר הרע מעדיף שאדם יקיים מצוה קלה, שאין היא תופח על מנת להתפיח וגורר את האדם שיזנח את המצות והתורות שהם בעלי קיום והמשכיות בחיי האדם, וגורר את האדם להיות ״כסוס שוטף במלחמה״ אבל לא להבין סודות נשגבים, שהם יסודות של תורתינו הקדושה. ויסוד זה הוא מאבני היסוד של ההבנה של עבודת השם, שכל פעולה קשורה לאחד מן היסודות וכל מעשה הוא רמז לאורות עליונים, והכל מתכנס למידת היסוד ומידת המלכות.
ולכן קודשא בריך הוא ליבא בעי, ישתדל האדם לעשות כל מעשיו בשלמות, באהבה רבה, בלי שום נגיעה, בלי שום הרהור וקלקול וללכת בתמימות עם הקב״ה וזה מה שמצא הקב״ה אצל אבי האומה אברהם אבינו ״ומצאת את לבבו נאמן לפניך״ שלמות מוחלטת. וכן רבי עקיבא שזכה למעלות הגדולות שמעטים זכו לה, היה צנוע ומעיל (מעולה), הכל בצניעות והכל בשלמות.
יש הרבה אנשים שנותנים צדקה, לומדים תורה, אך עם לב כבד וזה מקלקל את הטוהר. אחרי כן צריכים השלמה לצדקה בעוד נסיונות לעמוד בהם, שהצדקה שנתת לפני עשר שנים תהיה שלמה, כי הירהרת אחרי הצדקה.
העבודה של שלמות היא עבודה חזקה, שחייבים לחיות אותה.
והנה כשעברנו שנים מרים וקשים מנשוא, העולם יודע טפח ואנו מכסים טפחיים. ידענו שכל הדברים ריקים מן האמת. תפילין שרב נותן לתלמיד מלב שלם, זה לא שוחד. וכך כל חיינו חילקנו אלפי אלפי תפילין ופתאום תפילין נהיה שוחד. ועמדנו וביקשו תמחקו את ענין התפילין, ועמדו בלב ערל ואמרו לא נמחק.
ואז הבנו שזה נסיון להרהר על כל התפילין שנתנו אלפים ועשרות אלפים וישבנו חודשים חושבים רק על התפילין, והבנו שזה נסיון, שבנפש שלנו נשאל שאלות, איך תפילין שוחד ואיך צדקה שוחד, הרי כבר אמרו רבותינו אין אדם נהיה עני מצדקה והבנו שזה נסיון מגילגול קודם ובתוך הנסיון יש תיקון וירידה למטה להביא משם משהו גבוה וגדול.
וכך ביום שירדנו לשפל הקשה, זה היום הגדול ז׳ באדר, שמצאנו את ספר דברים. וביום שהבנו שחייב לעבור ענין בגוף ובזיון בבגדים, וזה או בזיון של בגדים או שק בצנעה, השגנו שק ולבשנו שק יום יום.
ושום יום לא בקשו מאיתנו ללבוש בגדים של אותו מקום, גם ביום שחשבו שזה יום אידם ויהיה להם תמונה למזכרת, לזכרון עולם. השק היה הלבוש הפנימי והעיקרי שלנו שנים רבות.
האדם צריך לדעת שכל דבר שבא לו בחיים, הוא רמז. ואם הוא חכם ולוקח הרמז נכון, מונע מעצמו הרבה כאב. ואם הוא לא לוקח את הרמז נכון, יצטרך לעבור ב״עמק הבכא״ ולסבול ייסורים מיותרים.
הקב״ה נתן לנו שליחים נאמנים שצמודים איתנו, ועלינו להבין אותם כמו שמבינים שפות כשהולכים לארץ חדשה, כך האדם צריך ללמוד את השפה הראשונה שלו, עם בורא עולם. ולדעת שהכל עובר דרך המידות, שהם חלק מחייו. וכך בעבודה יומם יומית ובמלחמה בידיעה שהכל רמזים מן השמים, נעבור את הזמן הזה ברוממות הנפש ובדבקות בהקב״ה.
יאשיהו יוסף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.