הסתבכו אין בזה ספק, ר' ישראל מויזניץ דיבר דברים שיתכן מאוד כי אסור היה לקיימם, במיוחד לאחר יום חמישי שעברו בבני ברק וידעו כי המשטרה יגיעו לנקום ובכל הכח להכות בכל מי שרק יוכלו, אבל ברגע שר' ישראל הכריז ואמר כי הוא מצווה שהדברים שלו יודפסו ב'המודיע' ומילה במילה כפי שאמר לא להחסיר מילה, חייבים היו לחפש פתרון מכובד כזה שיוציא אותם מן הסבך. אבל קרה כאן משהו חמור מאוד שמלמד, כי הראש החרדי הוא 'כוחני' אין בכלל 'מח', מפני שאם היה, כל כך קל היה לצאת מן הענין בכבוד ולא עשו זאת
כאשר נודע בגור ובמיוחד ב'המודיע' מה מצווה ר' ישראל מויזניץ, החליטה המערכת כי לא מדפיסים דברים כאלה מפני שזה נגד הקו שלהם, ב'המודיע' הם קובעים ולא ר' ישראל מויזניץ יקבע מה כן ידפיסו ומה לא, למרות שמדובר בחבר מועצת גדולי התורה,
מבחינתה של 'המודיע' העורכים הם יחליטו ועל ר' ישראל לקבל את החלטתם, והם החליטו כי לא מדפיסים מילה אחת ממה שאמר למרות שהוא הזהיר כי הוא מצווה שידפיסו מילה במילה כפי שציוה
הכל ידעו על דברי ר' ישראל זה התפרסם מהר. שמעו את הדברים מאות ואולי אלף איש, איני יודע כמה השתתפו באותו שלש סעודות, מה שבטוח חברא חברא אית ליה ותוך שעה קלה בכל הציבור החרדי ידעו על הדברים וציפו לראות ב'המודיע' את הדברים, אבל כאשר סגרו את העיתון ושלחו אותו לדפוס כבר נודע כי העורכים ניצחו את ר' ישראל ולא הדפיסו את דבריו, ורבים וטובים שאלו מי הם הקובעים מה ידפיסו, ר' ישראל חבר מועצת גדולי התורה או עסקן מושחת שמורה למערכת 'המודיע' והם שומעים בקולו של העסקן ולא בקולו של חבר מועצת גדולי התורה
גם אם נכון שעמדותיו של ר' ישראל שונים משל עמדות אחרים ביניהם הרבי מגור, אבל ברגע שהרבי מצווה לפרסם ובצורה ודרך שהכל יודעים שהוא ציוה, חייבים היו לחפש דרך מכובדת לצאת מן הענין, אסור היה להוריד את העיתון לדפוס בטרם לא מצאו משהו שיוציא אותם מן הסבך
תשאלו בודאי מה הייתי אני עושה במצב הזה. הייתי שולח יהודי חכם לר' ישראל שידבר עימו יסביר לו מדוע אי אפשר להדפיס את הדברים ולבקש ממנו שלמען כבודו וכבוד הציבור, שהוא יכתוב כמה שורות שבהם הוא מבקש שבינתיים ישהו את הדברים שדיבר עליהם בשלש סעודות בשל הבהרות שקיבל ועלול לגרום לחילול ה' נורא ואף לסכנת נפשות בין המשטרה והציבור, ולכן הוא מבקש להמתין כמה ימים עד להתבהרות המצב, וככה 'המודיע' היה יוצא נקי מן הענין, וגם כבודו של ר' ישראל לא היה נפגע מפני שהוא זה שביקש להמתין עם הפרסום
אבל בגור כמו בגור, ביקשו להוכיח 'כח' שהם מצפצפים על ר' ישראל ועושים כפי שהם רוצים ומבינים ולא כפי שר' ישראל רוצה, ולא חיפשו כלל מוצא של כבוד. ומה הם עשו, ביום שישי כתבו על דבריו ובצורה שונה ממה שהוא אמר, ניסו להרגיע את חסידי ויזניץ שזעמו על שביזו את רבם, אבל לא הצליחו הרבה, מפני שר' ישראל ביקש לפרסם את הדברים ביום ראשון ולא ביום שישי, כאשר מן הדברים מוכח כי ר' ישראל אינו מסוגל לשלוט על מוסדותיו שלו, לא רק ש'המודיע' לא פרסם, מוסדותיו שלו היו סגורים, העסקנים הם אלו שהחליטו ולא הוא
בסיפור הזה ר' ישראל וחסידיו יצאו כל כך מבוזים, ראשי גור ומערכת 'המודיע' פגעו בהם קשות הוכיחו לעולם כולו כי ויזניץ זה לא יותר מסמרטוט, לרבי שלהם אין טיפ טיפת כח, יענקל ליצמן עושה ממנו קציצות ומבזה אותו ואינם יכולים לעשות נגד זה דבר. מה שקרה השבוע, ייחרט להרבה מאוד שנים על מה שקורה באמת באגודת ישראל, מי המחליטים הרבנים או כמה עסקנים מושחתים
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.