שלום וברכה מורי ורבותי!
הפינה של חינוך הילדים שלנו, וליתר דיוק – חינוך ההורים..
ושימו לב טוב!
לפעמים הילד זקוק לחופש, ה'לפעמים' הזה הולך ומתעצם בתקופות קשות ובפרט בימים כמו הקורונה.
ואנו מיד תמהים, איזה ילד זקוק לחופש בימי הקורונה? הרי רוב ככל ילדי ישראל ובחורינו נמצאים בין חיי מסגרת ל'כלום מסגרת', ועל מה הם זקוקים לחופש?
התשובה היא, דווקא אותו חוסר מסגרת גורם לחוסר סדר ולחוסר אורח חיים מסודר לבן היקר שלנו.
זה אמור לגרום לכל אחד לבלבול, זה יכול לגרום גם מידי פעם לתחושות לא כל כך נעימות.
הילד מבקש מהוריו לחרוג מהמסגרת קצת יותר, לעשות דברים שאולי לא מקובלים, לא בגלל שהם לא חינוכיים, לא בגלל שהם בעייתיים, אלא שהם מתאימים יותר לבין הזמנים, לחופש הגדול, הם לא מתאימים לימים הללו.
אבל הילד לא נמצא היום בשגרה. וגם אם הוא נמצא בשגרה, אם השגרה הכללית לא חדרה לליבו והוא עצמו נמצא מחוץ לשגרה מכל סיבה שלא תהיה, אנחנו לא כופים עליו להיות בשגרה המקובלת והרצויה אצל רוב בני הנוער.
כי אם זה לא מתאים לו, אז ה"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" (משלי כב, ו) שלו היא כעת לקבל חופש, כעת לקבל טיול, כעת לקבל אטרקציה.
"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" לא משווה אותו לאף אחד מאחיו ולא לאף אחד מחבריו בבית הספר או בישיבה הקדושה.
לא משנה באיזו רמה הוא נמצא, אם הוא זקוק לחופש, זהו "ביטולה לצורך קיומה", זה בבחינת "חלל עליו שבת אחת, בכדי שישמור שבתות הרבה" (יומא דף פ"ה ע"ב).
במצב כזה ההורים לא אמורים להרגיש פגועים או שלא בנוח או חסרי אונים מול הילד הפרחח שיצא להם, אלא להיפך, הם כעת נמצאים איתו בבנייה האמיתית, ואם הבנייה האמיתית שלו כעת אלו ספרים סגורים, אנחנו מתלהבים ושמחים לא רק כאילו הספרים פתוחים, אלא אפילו יותר מכך, כי אנחנו יודעים שזה מה שהוא זקוק ולכך הוא נברא בשעות קשות אלו.
מוסיפים על כך הרבה מאוד תפילה, מתחננים לקדוש ברוך הוא שהתקופה הזו תיגמר במהרה, ונזכה לראות אותו חוזר למסילה, וזוכים להרבה נחת ולרב טוב כל הימים.
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.